רפואה מתקדמת? הייטק מוביל? שירות ציבורי יעיל? מערכת הגנה מטילי האויב? התפלת מים? איכות הסביבה? כלכלה חזקה? חקלאות פורצת דרך? קולנוע וספרות ברמה עולמית? פרסי נובל? חוסנה הטכנולוגי, החברתי, הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל תלויים בעצמאות ובחדשנות של אוניברסיטאות המחקר והאקדמיה בכלל, וברמת ההכשרה שהן מספקות לבוגרות ולבוגרים. איך אפשר להסביר אם כך את העובדה שבמקביל לניסיון להחליש את מערכת המשפט, הממשלה והקואליציה בישראל שמו להן למטרה את החלשת האקדמיה והפגיעה בעצמאותה?
אחד הצעדים הראשונים של שר החינוך יואב קיש היה ניסיון השתלטות על הספרייה הלאומית, גוף אקדמי המנוהל עצמאית. לאחר שנכשל, הוא המשיך לנסות להשתלט על גוף חשוב אף יותר – המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), על ידי מינוי חברים/ות על פי נטייתם הפוליטית לכאורה, ולא, כמקובל, בהתאם למעמדם האקדמי.
לאלו אפשר להוסיף הצעות חוק שמתערבות ומפקחות על החיים בקמפוסים או עיכוב תקציב מובטח למכינות במזרח ירושלים. אם נלמד לקח מהמשטרים שהקואליציה מחקה, כמו בהונגריה ופולין, השלבים הבאים יהיו הכתבה של מינויים וקידומים, אפליה בקבלה ללימודים ופיקוח על תכנים. והתוצאה הבלתי נמנעת? הידרדרות מהירה של האקדמיה. זה לא מקרי אם מבינים שהמטרה היא שלטון ללא בלמים וללא אפשרות אמיתית להחליפו.
ראשית, פעולה לטובת הציבור מחייבת שיקול דעת שנותן משקל משמעותי להערכות מומחים, המבוססות על ניסיון, ידע, והשכלה רלוונטיים שקיימים בעיקר באקדמיה או נגזרים ממנה. ניגודו של שיקול הדעת המושכל, כפי שאפשר לראות בימים אלו, הוא פעולה שרירותית, גחמנית, המבוססת על שילוב של תחושות בטן ואמונות במקרה הפחות גרוע, ועל שיקולים זרים, אינטרסים, שחיתות ותאוות כוח בשאר המקרים.
דוגמאות לכך שהקואליציה הנוכחית אינה מעוניינת בידע ומומחיות לא חסרות: ביטול המס על משקאות ממותקים, בניגוד מוחלט לעמדת כל המומחים בבריאות הציבור; הפחתת המס על סיגריות אלקטרוניות, למרות הנזק הרב שהן גורמות; פירוק המועצה לביטחון תזונתי, גוף אוטונומי של מומחים בנושא תזונה ועוני; ביטול המס על כלים חד-פעמיים שהמומחים מזהירים שעלולים להזיק לבריאות וללא ספק פוגעים בקיימות; עיכוב פרויקט המטרו לטובת תוכניות לסלילת רכבת לאילת שכל המומחים לתחבורה מסבירים שאין בה צורך או היתכנות, או הצעת חוק לקיצור משך הלימודים של מרפאות בתקשורת משלוש שנים לחצי שנה, ללא צורך בתואר אקדמי. האקדמיה מבהירה את הנזק שבפעולות אלו, והממשלה תפגע בעצמאותה על מנת להבטיח שתוכל לפעול באופן שרירותי, בלי להתחשב בתוצאות הצפויות ובידע הקיים, ובלי ביקורת מדעית מבוססת.
שנית, המחקר מראה שבכל העולם, ככל שעולה רמת ההשכלה, ועמה גם המצב הסוציו-אקונומי, משקפים דפוס הדעות וההצבעה סולם ערכים ליברלי יותר, שתומך בערכים הומניסטיים, בשוויון, בזכויות האדם ובשלטון החוק, ובאופן כללי ביסודות הדמוקרטיה הליברלית. קל וחומר באקדמיה עצמה. גם זה לא מפתיע: ככלל, ותמיד יש יוצאים מן הכלל, השכלה רחבה ודרך חשיבה ביקורתית שמקנים לימודים אקדמיים במיטבם מאפשרים ללומדים להכיר תמונת עולם מורכבת יותר, להכיר תקדימים היסטוריים ולהיחשף לאידאולוגיות שונות, כולל ליברליות. האיום על הרעיונות שהקואליציה מקדמת הוא ברור.
פרופ' ליאון דעואל הגישה האקדמית כוללת את החופש לשאול שאלות קשות ולערער על מוסכמות. אנשי ונשות אקדמיה מוצלחים עסוקים בלמצוא שגיאות וחורים בתפיסות הקיימות. ההישגים הגדולים בתולדות המדע והמחשבה הם אלו שערערו על דוגמות מבוססות (קופרניקוס וגליליאו למשל). זה לא שהאקדמיה ממהרת לאמץ כל שינוי. להפך. כל הצעה חדשה תיבחן באותם כלים ביקורתיים. ועדיין, בפתיחות העקרונית לערעור על אמיתות ובחינוך לחשיבה רציונלית יוצרת האקדמיה איום על שלטון סמכותני שרואה בכל אלו סכנה.
חשיבה רציונלית, ידע, מומחיות וערכים הומניסטיים עומדים בבסיס הרווחה, העושר, והקדמה שמאפיינים דמוקרטיות ליברליות. אף אחת מאלו אינה אידיאלית, בכולן אפשר למצוא חוסר צדק ואפליה, אך כולן טובות ומוסריות ממדינות אוטוקרטיות או תיאוקרטיות. גם האקדמיה אינה חפה מבעיות, ועדיין היא המפתח לנאורות ולידע שמאפשרים לאנושות להתמודד עם הבעיות הגדולות באמת – מחלות, מגפות, רעב, אסונות טבע וגם מלחמות ודיכוי ביד אדם. בלי אקדמיה חופשית נשקע לעולם של חולי, עוני, דיכוי ובערות.
- פרופ' ליאון דְעואל, הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים, מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
