הטקס הרשמי לציון 50 שנה לזכר רצח י"א חללי מינכן. הרצוג: "לא ניתן לשנאה לנצח"
(צילום: מזמור הפקות)
מדינת ישראל קיימה לראשונה אחר הצהריים (רביעי) בנמל תל אביב טקס רשמי לזכר רצח י"א חללי מינכן, במלאת 50 שנה לאירועים באולימפיאדה בשנת 1972. בטקס השתתפו בין היתר נשיא המדינה יצחק הרצוג, יו"ר הוועד האולימפי תומאס באך, שר התרבות והספורט חילי טרופר ויושבת ראש הוועד האולימפי של ישראל יעל ארד. לאירוע הגיעו גם המשפחות השכולות. "המלחמה בטרור חייבת להיות תקיפה", אמר הרצוג כשהתייחס לפיגוע שאירע אתמול.
בפתיחת הטקס הוצגו קטעים של בני המשפחות השכולות בליווי תמונות החללים. בני המשפחות סיפרו על יקיריהם ואמרו כי "הטבח השאיר חור בליבנו, זה מלווה אותנו כל הזמן".
לאחר מכן דיבר הרצוג, שאמר בנאומו כי "מי מאיתנו אינו זוכר את השעות החשוכות והאינסופיות של ספטמבר 1972 המר, שבהן ייחלנו לסוף אחר? תקוותינו התבדו ובישרו לנו את הקשה שבהודעות - איש לא שרד. אף על פי שהייתי רק נער צעיר, לא אשכח לעולם את אותו בוקר נורא עת נסעתי עם אבי לבית הספר ושמענו ברכב יחד את החדשות המחרידות".
לדבריו, "לא אשכח את הדמעות שנקוו בעינינו ואת האבל והקדרות שליוו מדינה שלמה. זה היה רגע שבו כבה הלפיד האולימפי ודגל חמש הטבעות הוכתם בדם. יא הספורטאים, זכרם לברכה, באו לגרמניה לפני חמישים שנה בשם רוח הספורט - רוח של אחווה בין מדינות ובין עמים. הם נרצחו באכזריות ובדם קר על-ידי ארגון טרור פלסטיני רק מפני שהיו יהודים וישראלים. זכרם מחייב את כולנו לשוב ולהדגיש - המלחמה בטרור בכל מקום ובכל זמן חייבת להיות משותפת, נחושה ותקיפה".
הוא הוסיף: "הפיגוע הנורא אתמול בחולון שבו נרצחה שולמית רחל עובדיה נובע מאותה שנאה אפלה של הרוצחים הנתעבים ממינכן - אותה שנאה שלא ניתן לה לנצח. מדינת ישראל תמשיך ותגן על אזרחיה ללא פשרות. תנחומיי למשפחה."
הרצוג הודה ליו"ר הוועד האולימפי "על המחויבות לכך שהעולם לא ישכח את הטבח במינכן", וציין כי נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר "תרם רבות למהלך החשוב שהביא לטקס המרגש ליד מינכן לפני שבועיים, שכלל נטילת אחריות מצד ממשלת גרמניה על המחדלים סביב הטבח הנורא, ומחויבות לחקירה, לתיעוד ולפיצוי". הרצוג הדגיש כי "זאת אכן עשיית צדק היסטורית שחייבת להימשך".
שר התרבות והספורט חילי טרופר, שעלה לבמה לאחר הרצוג, אמר כי "אני מבקש לפנות אל הישראלים - הפיגוע במינכן היה חריג בתוצאותיו הנוראיות ובחשיפה התקשורתית, אבל לא חריג בשנאה שהזינה אותו. החשיבה המעוותת של המחבלים הפלסטינים שפחד ומוות יטלטלו את העולם לא התחילה במינכן ולצערי גם לא הסתיימה שם".
הוא הוסיף כי "אל מול תפיסה שזורעת חורבן ומוות, אנו מעמידים תפיסה שיש בה אהבת אדם וקידוש ערך החיים. אל מול הייאוש שהם מציעים - אנו מציעים תקווה. רק מי שיש בו תקווה ומחויבות עמוקה לתקוות הדרך אינו מרפה מעשיית צדק".
טרופר הודה גם הוא לבאך ולנשיא הגרמני, ואמר כי "כאן המקום להודות על תהליך התיקון ועל נטילת האחריות - גם אם מאוחרת - לזכור את המתים". בהתייחסו למשפחות החללים ציין כי "מאחורי רדיפת הצדק עומדת בעיניי רוח גדולה של תקווה - תקווה שלעולם לא מאוחר מדי, ושאפשר לנצח ממשלות ענק, גופים עצומים והמוני אינטרסים. משפחות יקרות, הענקתן לנו שיעור גדול באמונה ובצדקת הדרך".
יו"ר הוועד האולימפי תומאס באך אמר כי "המשחקים האולימפיים הם חגיגה של שמחת חיים, ואמורים להיות חגיגה של הטוב האנושי. כל מה שהם מסמלים התנפץ לפני 50 שנה, זה היה היום האפל ביותר בתולדות האולימפיאדה. אנו שותפים לכאבן של 11 המשפחות, אך לצערנו תנחומינו לא יוכלו להקל על אובדנן".
באך הקריא את שמותיהם של החללים ואמר כי הם תמיד יישארו חלק מהקהילה האולימפית. לדבריו, "הטבח הוא אחד מאותם רגעים שבהם כל אחד זוכר איפה הוא היה כשהם התרחשו. הייתי בן 18 כאשר התרחש הטבח, ספורטאי צעיר עם חלום אולימפי. התמונות הנוראיות רודפות אותי עד היום. המתקפה הזאת עיצבה את חיי והיא חלק ממי שאני".
הוא ציין כי "למרות המתקפה במינכן לא הפניתם את גבכם לאולימפיאדה, ספורטאים ישראלים השתתפו במשחקים האולימפיים בכל שנה ושנה מאז התקיפה. על כך התנועה האולימפית אסירת תודה לעד. על הכאב שגרמנו לכם אני מבקש סליחה. למרות הסבל שחשתם כל השנים, ידכם תמיד הייתה מושטת אלינו".
לדבריו, "למעשה, אנו אסירי תודה לכם עוד יותר בגלל הכאב שנגרם לכם כאשר נאלצתם לחכות שנים ארוכות עד שהוועד האולימפי הבינלאומי הנציח לבסוף את יקירכם באופן הראוי. על אותם כאב ועוגמת נפש שאנו עצמנו גרמנו לכם, אני מצטער מעומק ליבי".
יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד הוסיפה: "הכפר האולימפי הפך ברגע אחד לזירת רצח מדממת שבה מכתיבים את סדר היום בני עוולה שרוצחים ספורטאים רק כי הם ישראלים ויהודים. הספורט הישראלי לא נכחד והטרור לא ניצח. היום כולנו 11, כולנו הגיבורים. חייהם נגדעו אך המשחקים נמשכו. ארבע שנים אחר כך הזכירה אסתר שחמורוב לעולם כולו שרוח ישראל לא תישבר. לספורטאים והספורטאיות הצעירים, דעו מניין באתם. זכרו את מורשתם של 11 הספורטאים שלנו שחייהם נגדעו".
אילנה רומנו, אלמנתו של יוסף רומנו ז"ל שנרצח בטבח, אמרה כי "11 חללי מינכן, אתם מאוד חסרים לנו. הצלחנו להביא את גרמניה להודות באמת המרה והכואבת - המאבק הסתיים. אתם אהובים, שבשיא הגשמתכם התעוררתם לבוקר ארור, פגשתם בטרור האכזרי ושם נגדע חלומכם. הפכנו למשפחה גדולה שהגורל איחד, כמו שהוא איחד אתכם למעלה. בתום הטקסים חזרנו לכפר האולימפי, הנוכחות שלכם הורגשה. היו אלו רגעים מצמררים. לראות את הילדים שגדלו הנכדים שלא נולדו - זאת תמונת ניצחון".
בתחילת החודש התקיים בגרמניה טקס לציון 50 שנה לטבח באולימפיאדת מינכן, שבו אמר נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר כי המשלחת הישראלית שהגיעה למשחקים האולימפיים אז הביעה אמון ענק באלה שביצעו נגד עמה את השואה, והוסיף כי גרמניה לא הייתה ראויה לאמון הזה. "הם עונו ונרצחו בארצנו על ידי מחבלים. לא היינו ערוכים למתקפה כזו, אבל היינו צריכים", הוא אמר. "הכפר האולימפי הפך לבמה בינלאומית לשנאת יהודים ולאלימות. אסור היה לאפשר לזה לקרות".
הנשיא הגרמני גם עקץ את יו"ר הרשות הפלסטינית שאמר על אדמת גרמניה בחודש שעבר כי ישראל עשתה בפלסטינים "50 שואות", כשנשאל אם הוא מביע חרטה על טבח הספורטאים. "זו עובדה מרה מאוד שמהנציגים הפוליטיים העכשוויים של המדינות הללו לא מגיעה אף מילה אחת של הזדהות, אף מילה אחת של חרטה. הם, העבריינים ועוזריהם, שמונה מתנקשים פלסטיניים ושולחיהם — הם אלו שהביאו את שנאתם ואת הטרור שלהם למינכן. הם האחראים למעשה, אך זה לא פוטר אותנו. גם לנו יש אחריות", אמר.
בסוף אוגוסט חתמו משפחות החללים על הסכם פיצויים מול ממשלת גרמניה. בהסכם נקבע כי גרמניה תשלם למשפחות הקורבנות 28 מיליון אירו - כ-1.2 מיליון לכל אחת מ-23 המשפחות הזכאיות.
