תערוכה ייחודית של רוברט דסה, אחד משבויי פרשת "עסק הביש", תעלה ביום חמישי במוזיאון ההגנה בתל אביב. בתערוכה ייחשפו לראשונה ציורים שצייר דסה בכלא המצרי, שמתארים את המציאות היומיומית מאחורי סורג ובריח, החל ממשחקי שש בש ועד לעבודות הפרך שבהן הועסקו האסירים.
מבצע "סוזנה", שזכה לכינוי פרשת "עסק הביש", התרחש בתחילת שנות ה-50. ישראל ביקשה לחבל בחשאי במתקנים מערביים במצרים כדי לערער את היחסים בינה לבין מדינות שונות, כשהכוונה הייתה שמחתרת לאומנית מצרית תואשם במעשים. מי שהופקדו על הפעילות היו יהודים מצרים, שגויסו על ידי ישראל. 13 מהם נתפסו ונשלחו לעונשי מאסר ארוכים.
רוברט דסה (88) הוא אחד משני חברי החוליה שעוד נותרו בחיים. הוא נידון ל-15 שנים בכלא המצרי ולעבודות פרך, ריצה 14 מתוכן ושוחרר בעסקת חילופי שבויים לאחר מלחמת ששת הימים. בתנאים הקשים והמורכבים בכלא, דסה הצליח לקבל אישור לצייר לאחר שכישרונו הייחודי הקסים את הקצינים המצרים. "אחרי שהם ראו שאני יודע לצייר, המצרים התחילו להביא לי תצלומים שלהם ושל בני משפחותיהם, ואני הייתי מצייר עבורם פורטרטים", סיפר. "ככה עליתי אצלם בדרגה, ואז הם נתנו לי עפרונות ולפעמים גם צבעי מים. במקרה אחד גם ביקשו שאצייר ציור קיר גדול בכלא. זה מאוד שיפר את המעמד שלי בהשוואה לאסירים אחרים".
"לא רק שהציור עזר לי לשרוד את הכלא, בזכותו יצאתי מכתליו כשהמצרים היו לוקחים אותי לתערוכות", המשיך דסה. "זה היה נותן לי הפסקה מהמציאות ואפשרות לפגוש אנשים חדשים. לעיתים הם גם איפשרו לי לצייר גלויות ולשלוח אותן למשפחה בחגים ובימי הולדת, וזה היה אות למשפחתי שאני בסדר, שאני שורד".
עם שחרורו מהכלא, ועקב העינויים והסבל שחווה, הוכר דסה כנכה צה"ל. ב-1992 יצא לאור ספרו "בחזרה לקהיר", המתאר את חוויותיו בשבי המצרי. למרות כל מה שעבר, רוחו של דסה לא נשברה. הוא נשאר אדם פעיל, עבד ברשות השידור הישראלית, הקים משפחה ועד היום ממשיך לצייר כחלק משיקומו. אשתו דינה סיפרה: "רוברט מצייר כל יום עד היום, אבל ב-53 שנות נישואינו לא ראיתי שהוא צייר ציור על הכלא, או על התקופה ההיא. הוא מתמקד יותר בנופים ובפרחים".
אבל עכשיו, אחרי עשרות שנים, הציורים המדוברים - שחלקם הוברחו ממצרים לישראל וחלקם נשלחו מהכלא בהסכמת המצרים - ייחשפו לראשונה בתערוכה שיזם משרד הביטחון. היא תוצג במוזיאון ההגנה מיום חמישי ועד סוף השנה, ואחר כך תהפוך לתערוכה נודדת ותעבור במספר מוקדים ברחבי הארץ. בציורים ניתן ממש לראות את סדר היום בכלא - רגע כניסתם למאסר של דסה וחבריו, פעולות יומיומיות כמו גילוח האסירים זה את זה, משחקי השש בש, משחקי הכדורסל בחצר שבהם בלט דסה וגם רגעים קשים של עבודות פרך ושל קצינים מצרים מכים באכזריות אסירים.
"אני מאוד מתרגש מהתערוכה", אמר דסה. "הציור האהוב עליי הוא זה שרואים בו אותנו יוצאים לעבודה וסוחבים שקים כבדים על גבינו. זה מסמל יותר מכל את הסבל שחווינו שם".
ליאת גרטמן, מנהלת מחוז תל אביב באגף השיקום של משרד הביטחון, סיפרה ש"רוברט דסה שילם מחיר אישי כבד בעת שהותו בכלא המצרי שנים רבות, וגילה תעצומות נפש וכושר הישרדות מדהים. אנו מלווים אותו מאז השחרור וראינו כיצד הציור הפך לחלק בלתי נפרד ממנו ותרם לשיקום ולחיים המלאים אותם בנה".
שלומי מעיין, מנהל יחידת המורשת והמוזיאונים במשרד הביטחון, הוסיף: "התערוכה של רוברט יוצאת דופן ומיוחדת מאוד. מדובר בתיעוד ממקור ראשון של אסיר שמתאר את שגרת חיי השבי בכלא המצרי לפני 50 שנים. הציבור הישראלי מוזמן להגיע וליהנות מחוויה יוצאת דופן".
