פרופ' אש הוסיף כי הוא "מקווה מאוד שהחיסונים יתנו לנו את האפשרות לא לסגור בחזרה. שואלים אותי תמיד אם זה הסגר האחרון. אני לא יכול להבטיח".
באיזה בוקר חס וחלילה אתה הולך אומר לראש הממשלה שאתה סוגר את הכל, ומתי אתה אומר לו "החיסונים עובדים, תפתח את הכל"?
"הבוקר השני רחוק. הוא לא יקרה מחר. אנחנו בחיסון של פחות ממחצית האוכלוסייה. אני פוחד מהבוקר שבו נגיע למקדם הדבקה שיעלה מהר לכיוון האחד, יעבור את האחד".
הרבה הורים לתלמידים בכיתות ז'-י' שואלים עצמם באיזה מדינה אנחנו חיים כשהקניונים נפתחים לפני בתי הספר.
"ראשית, את בתי הספר פתחנו קודם, כי פתחנו גנים וכיתות עד ד' לפני הקניונים. החלטנו לפתוח את מערכת החינוך בהדרגה בגלל החשש מהמוטציה הבריטית, שמדבקת יותר בילדים".
נערכנו נכון מבחינת מערכת החינוך?
"אם הייתי הולך אחורה שנה, אז היה אפשר לעשות הרבה דברים אחרת, בעיקר הקטנת הקפסולות".
למה זה לא נעשה במהלך חודשי הסגר?
"חלק מהעניין היה הבנה שהחיסונים הולכים לעשות את הדברים אחרת, ואז הגיעו המוטציות והעלו סימני שאלה".
נשמע שאתה בצד היותר פסימי.
"אני בצד היותר זהיר. האחריות עליי וצריך לנהוג בזהירות".
פרופ' גמזו: זאת לא הצלחה מלאה
מנהל איכילוב פרופ' רוני גמזו, שהיה פרויקטור הקורונה הראשון, נשאל בוועידה אם לדעתו ישראל הצליחה בקרב מול קורונה, וענה: "צריך לומר את האמת: היינו יכולים להצליח יותר, זאת לא הצלחה מלאה. יכולנו להיות גם במקום יותר גרוע, ואנחנו איפשהו קצת מעל האמצע, עם הרבה מאוד לקחים שאנחנו צריכים ללמוד".
תן לי לקח אחד.
"חיבור של כל הקהילות במדינת ישראל. במצבים קשים אנחנו נבחנים באיחוד של הקהילות, באיחוד של העם, באיחוד של אנשים שנמצאים ביישוב כזה וביישוב כזה. והאירוע הזה של הקורונה מצא את כל החולשות החברתיות של ישראל. מישהו שאל אותי אם היינו יכולים לעבור את השנה הזאת יותר טוב אם היו עוד מיליארדים למערכת הבריאות. אמרתי, דווקא לא. אמרתי - קח את המיליארדים ותעביר אותם לחברה של ישראל. תטפל בבעיית הכלכלה והפערים החברתיים, כי אלה הפערים שייצרו לנו את הקשיים הגדולים בטיפול בקורונה".
הרבה מאוד מהתחלואה התרחשה אצל מיעוטים. גם אצל הציבור הערבי, גם אצל הציבור החרדי. אולי זה עניין של מדינה ואכיפה. לא הייתה אכיפה שוויונית במדינת ישראל. מה שקרה במרכז גוש דן, לא קרה במקומות אחרים.
"האכיפה מתחילה מפערים חברתיים. יש בישראל פערים חברתיים בלתי נתפסים. זה מחליש את החוסן שלנו. אנחנו חייבים לטפל בזה. אבל איפה אתה רואה את זה? בהסברה, בהיענות של האוכלוסייה. אוכלוסייה שמרגישה מורחקת, שהורחקה, שלא טופלה נכון".
אתה חושב שמערכת הבריאות היום מותאמת למשבר הבא? בדרך כלל מנהלי בתי חולים אומרים שהיא מורעבת, תשושה, אחרי התעללות ממשלתית.
"אתה זוכר את קמפיין הבחירות ב-2 במרץ 2020? כולם אמרו 'מערכת הבריאות בקריסה, לא מטפלים בה והיא חלשה מאוד'. ובתחילת הקורונה כולם חששו. אני מכיר את מערכת הבריאות מבפנים, יש לה חוסר במשאבים אבל יש לה עוצמות אנושיות".
אתה חושב שאנחנו ביולי-אוגוסט לחלוטין מאחורי האירוע הזה?
"אנחנו בשלב הירידה. החיסונים משפיעים מאוד. להערכתי - במאי, יוני, יולי אנחנו אחרי האירוע האפידמי של הקורונה. הקורונה תמשיך להיות מחלה ספורדית".
בר סימן טוב: "איפה טעינו? בקופות החולים"
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב, שכיהן בתפקיד עם פרוץ המגפה, נשאל מה ניתן היה לעשות אחרת כדי להתמודד עם הקורונה, וענה: "שני דברים. הראשון, לא הצלחנו להטמיע בציבור את התחושה שזה אירוע מאוד מאוד ארוך, שדורש שינוי עמוק ואולי פרמננטי של אורחות חיינו, בעיקר חינוך והתקהלויות. הדבר השני הוא שהיינו צריכים לערב את הקופות בהרבה יותר מישורים. אני חושב שאת החקירות האפידמיולוגיות היה צריך לתת לקופות החולים ולא לצה"ל.
"אבל הדבר הראשון הוא יותר עקרוני, כי אנחנו עדיין לא מפנימים שבסבירות לא מבוטלת הדבר הזה ילווה אותנו הרבה מאוד זמן. יכול להיות שהוא יירד למשך איזושהי תקופה, אני לא יודע מה יהיה העתיד. אבל השאלה היא לאיזה מציאות אנחנו בכל זה נערכים".
לגבי הפוליטיזציה. אתה יושב במסיבות עיתונאים שבהן אתה מדבר על אפידמיה, ולידך ראש הממשלה אחרי זה מדבר על ממשלת אחדות חירום. ובאופן כללי, ההאשמה הקבועה כלפי משרד הבריאות היא שזה משרת את רצונותיו של הנאשם בנימין נתניהו, שעושה שימוש במשבר הזה.
"אמרתי לאורך כל הדרך: המסה של ההחלטות מתקבלת באופן ענייני. זה לא שאין פוליטיקה בקבלת החלטות. בסוף יש פוליטיקאים שמייצגים קהלים שונים ואינטרסים שונים ונוצרת איזושהי סינתזה".
לדוגמה, האכיפה הלא-שוויונית. הרי ברור לך ולי שהיה עדיף לסגור ערים מסוימות מאשר הגבלות כוללניות.
"נכון. אם היינו בעולם שבו היינו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, אולי היינו סוגרים ערים באופן הרמטי. הדבר הזה לא אפשרי בישראל, נקודה. אין תאים אפידמיולוגיים נפרדים. גם כשאנחנו סוגרים עיר, מבחינה משפטית, אנחנו נותנים לאנשים לצאת לעבודה במקומות חיוניים, והמקומות האלה יכולים להיות בתי חולים או מערכת החינוך".
אתה חש בנוח עם הפתיחה הנרחבת של המשק הישראלי?
"אני חושב שזו פתיחה לא נכונה, לא רק עניין של קצב. אנחנו לא יודעים מספיק על הנגיף, אנחנו לא יודעים מה פוטנציאל העברת הנגיף גם בקרב אנשים מחוסנים. אנחנו שומעים את סימני השאלה לגבי המוטציה או הווריאנט הדרום-אפריקני ויודעים שיש פוטנציאל להיווצרות של ווריאנטים אחרים שאולי יהיו עמידים לנגיף.
"אני כן בעד להחזיר את הלימודים, גם אם באופן חלקי. אני חווה את זה גם כהורה. צריכים לחזור באיזשהו דפוס בטוח. אבל אני אומר בצער, ואני יודע שזה לא פופולרי, אני חושב שאירועי תרבות המוניים, אירועי ספורט המוניים, תפילות המוניות, דברים מהסוג הזה צריכים לחכות עד שנהיה ברמת שליטה הרבה יותר גבוהה על המחלה".
ואם היא לא תתממש עוד חודש?
"אני חושב שאנחנו נראה את המגפה נודדת בקרב קהלים אחרים, מתפשטת יותר בקרב ילדים".
איימן סייף: צריך יותר אכיפה בחברה הערבית
פרויקטור הקורונה בחברה הערבית, איימן סייף, התייחס לעלייה המחודשת בתחלואה ביישובים במגזר: "בשבוע וחצי האחרונים רואים עלייה. הסיבה היא כנראה המוטציה הבריטית שהייתה יותר בחברה היהודית והחרדית, ואצלנו לא. כנראה שהיא התחילה להיכנס ועלינו מ-10% ל-18-17% בתחלואה היומית. אבל אני חושב שזה בשליטה כי המספרים האבסולוטיים לא עולים בצורה מטורפת. הפתרון הוא העלאת אחוז המתחסנים בחברה הערבית".
לדבריו, בקבוצת גיל של מעל 60 בחברה הערבית הגיע שיעור המתחסנים ל-67%, מול 89% בחברה הכללית: "יש לי שתי בעיות: החברה הבדואית בדרום ובמזרח ירושלים, שם אנחנו סביבות 50%".
למה?
"הנגישות. לא היו מספיק תחנות באזורים האלה, פתרנו את זה ויש יותר תחנות גם אצל הבדואים בדרום וגם במזרח ירושלים ובכלל בישובים הערביים. וגם המודעות והפייק ניוז, שכנראה היו במינון הרבה יותר גבוה בציבור הערבי".
יש המון פייק ניוז בפייסבוק גם בעברית.
"נכון, אבל תוסיף את מה שאנחנו שומעים מהעולם הערבי, יש שם המון פייק ניוז. אנחנו לקראת הרמאדן וחזרה של החתונות, ולכן מבחינתי זה קריטי שננצל את הזמן הזה ונגדיל את אחוז המתחסנים".
התו הירוק יפעל בחברה הערבית? הניחוש שלי הוא שזה לא יעבוד, ולא רק במגזר הערבי, באירועים משפחתיים גדולים.
"נושא האכיפה הוא חשוב. צריך להגדיל אכיפה בישובים הערביים".