המחבל שחדר מלבנון הגיע לצומת מגידו - מרחק של כ-70 קילומטר מהגבול, והפעיל מטען חבלה גדול שהתפוצץ ופצע קשה צעיר ישראלי מהכפר סאלם, כמעט ברח בחזרה, אך חוסל בסופו של דבר על ידי כוחות הביטחון ליד הגבול. בפיקוד הצפון כבר יודעים איך הוא חדר מלבנון. השלב הבא הוא הפקת לקחים שימנעו פעולה דומה נוספת.
עד אתמול נמנעה ישראל באופן ישיר להאשים את חיזבאללה, אף שסברה מהרגע הראשון שהארגון אחראי לפעולה. ההנחה הייתה שהוא מנסה להרחיק עצמו מהפיגוע ולכן השתמש במחבל פלסטיני ואף בחר ביעד שקרוב לעיר פלסטינית, ג'נין, ולא למשל בנהריה או בצפת. מטרת הארגון הייתה להוציא לפועל פיגוע בלי "חתימה", אבל זה לא צלח.
בישראל מוטרדים מאוד מהמעורבות האיראנית בלבנון. אתמול הותר לפרסום כי טהרן העניקה לחיזבאללה 700 מיליון דולר בשנה ולחמאס 100 מיליון. זו תפנית דרמטית, כי הכסף הזה הלך בעבר ברובו לג'יהאד האיסלאמי. השינוי מלמד על הידוק הקשר בין איראן לשני הארגונים ועל הרצון של כל הצדדים להוציא לפועל פיגועים קשים בתוך ישראל ולסייע בהתעצמות חמאס בעזה והשלוחה שלו בלבנון.
השר גלנט אמר אתמול כי איראן חשה ביטחון עצמי גובר. לתפיסתה, המערב מורתע וחסר כלים אפקטיביים כנגדה. "איראן מתעצמת כלכלית וצבאית, והדבר מקנה לה מרחב פעולה. זה דבר שצריך להדיר שינה מעיניי העולם כולו, ומעיני ישראל", טען. דברי גלנט מגיעים אחרי שראש הממשלה קרא אמש למעורבות אמריקנית גדולה יותר במזרח התיכון, ואחרי שהעביר מסר לסעודיה: "מי שחובר לאיראן חובר גם לאומללות".
גלנט חזר על מה שמובן למערכת הביטחון: אנחנו בסוף עידן העימותים המוגבלים ובתחילתו של עידן ביטחוני חדש, שבו ייתכן איום ממשי בכלל הגזרות בעת ובעונה אחת. תפקידו של גלנט הוא להכין את צה"ל למערכה הזו, וגם הציבור צריך להבין שזו כבר תהיה מלחמה אחרת לגמרי מקודמותיה. זה מסר שחייב לעבור ממערכת הביטחון לאזרחים, גם אם יש לעשות זאת בזהירות ובאחריות.
הנושא השני שהעסיק את צה"ל אתמול הוא המרד של הפלוגה מגולני, שברחה מהאימון בצאלים בגלל שהוחלט להדיח את מפקדה ולמנות במקומו קצין מגולני - שכל חטאו הוא שהיה בעבר קצין בצנחנים. העונש שהוטל על הלוחמים היה מגוחך: שבת בבסיס. לשם השוואה, במרד דומה מאוד של פלוגה מסייעת מגדוד 51, שהתרחש ב-2007 בצאלים, הלוחמים נשפטו ל-56 ימים בכלא. זאת למרות שהייתה להם סיבה הרבה יותר מוצדקת למרוד: מפקדם לא התייחס למצוקות שלהם. במקרה הנוכחי, המפקדים רדפו אחרי החיילים עד תחנת הרכבת בבאר־שבע, ושם גם התחייבו בפניהם שהם לא ייכנסו לכלא. מביך.
את העונש קבע מפקד חטיבה 7, אל"מ יפתח נורקין, בהתייעצות עם מחט גולני, אל"מ יאיר פלאי, מפקד האוגדה, תא"ל דדו בר כליפא, ומפקד הפיקוד, האלוף אורי גורדין. כל השרשרת הזאת טעתה. אולי הם חששו שעונש חמור יעורר מחאה מאחר שבחיל האוויר הטייסים לא נענשו. אולי.
אבל כאן צריך לומר שהשילוב של פלוגות חי"ר עם שיריון פחות עובד. נורקין הזהיר שיש בעיית זהות ללוחמי גולני אשר נמצאים תחת גדוד 82: יש ריבוי מפקדים, שרשרת פיקוד לא ברורה ו"מסורות" סותרות. בזה, לפחות, הוא צדק, גם אם טעה בעונש.
אנחנו בסוף עידן העימותים המוגבלים ובתחילתו של עידן ביטחוני שבו ייתכן איום ממשי בכלל הגזרות בעת ובעונה אחת. הציבור צריך להבין שזו תהיה מלחמה אחרת לגמרי מקודמותיה.