"אהב את החיים": מיכאל בן ה-8 נפטר בביתו אחרי התמודדות עם סרטן נדיר, אביו אבי מספר עליו
(צילום: שמיר אלבז )
"התגעגעתי למיכאל, אז באתי", סיפר יהונתן טבנקין בן ה-6, עם חיוך ילדותי, וכרע ברך ליד קברו הטרי של אחיו הבכור מיכאל. הוא ליטף את זרי הפרחים ונגע ברגבי האדמה שכיסו את הקבר בו נטמן אתמול (שלישי) אחיו בן ה-8 בבית העלמין של עין חרוד מאוחד.
מיכאל טבנקין היה תלמיד בכיתה ג' ובשנה החולפת התמודד עם סרטן נדיר שפגע במוחו. אבי, אבא של מיכאל, סיפר כי "היה ילד מושלם. הוא היה חייכן, נחמד ורצה להיות חברותי. הוא חי את החיים, לא נלחם אותם. אפילו כשנסע ב'קלאב קאר' בקיבוץ הוא נהנה מזה כמו בדיסנילנד".
יצחק טבנקין, סבא-רבא של מיכאל, היה מאבות התנועה הקיבוצית. הוא פעל בגרעין המקימים של קיבוץ עין חרוד וכיהן כחבר כנסת בכנסות הראשונה והשלישית. בנו של יצחק וסבו של מיכאל, אהוביה טבנקין, היה מראשי תנועת ארץ ישראל השלמה בתנועת העבודה.
"את המחלה גילינו בחנוכה בשנה שעברה", תיאר אבי. "הוא התחיל להרגיש לא טוב, סבל מכאבי ראש והקאות. הלכנו לבית החולים ועשו לו כל מיני בדיקות, התחילו לשלול הרבה דברים. בהתחלה חשבו שמדובר בדלקת קרום המוח, אבל הבדיקות שללו את ההערכה המוקדמת. עשו לו ביופסיה וניתוח מוח, אחר כך קבעו שיש לו סרטן מסוג נדיר. רק שישה ילדים בכל העולם חלו בסוג הזה של הסרטן ואין ידע מקצועי בתחום הזה - המומחים אמרו לנו שאין תרופה".
כשהבינו עד כמה המצב הקשה, כך מספר אבי, החליטה משפחת טבנקין לדבוק בחיים. לדבריו, "המטרה שלנו כמשפחה הייתה לתת לו את החיים הכי טובים שרק אפשר. התחלנו בטיפולים, הוא היה בבתי חולים בערך ארבעה חודשים בשנה האחרונה, אבל זה היה קשה לו מאוד והטיפולים לא עשו לו טוב. בפורים האחרון הוא כמעט מת, וקיבלנו את ההחלטה לחיות עם מה שיש".
כשנשאל על מיכאל, התקשה אבי להשיב. "הוא היה תם, מאוד מאוד טוב. חלק ממני... הילדים הם המראה של ההורים שלהם". דודו של מיכאל, טל טבנקין, הוסיף כי "מיכאל אהב את החיים, בלי מניפולציות. הוא הבין את הפרופורציה שלהם".
ההחלטה להפסיק את הטיפולים לא הייתה קלה. "המשמעות של לעצור את המרדף היא לעשות את הדברים שהוא אוהב - ללכת לבריכה ולקנות אופניים", הסביר אבי והוסיף: "יצאנו לטיולים משפחתיים, עשינו כל מה שהוא יכול היה לעשות כי המצב הלך והידרדר. רצינו לשמור עליו ולתת לו לחיות את החיים הכי טוב שאפשר. ניסינו לעשות לו שנה של כיף ולא לשבור אותו, גם אם הכיף זה ללכת לבית הספר ולפגוש חברים. לא רצינו שיסבול".
"בשבוע האחרון נראה היה שהוא סובל כל הזמן, הוא כבר לא יכול היה לצאת. הוא איבד שיווי משקל וביקש להישאר בבית", משחזר אבי. "רצינו שיחיה הכי טוב שאפשר, הוא ביקש לא ללכת לבית החולים והוא נפטר בחדר שלו, במיטה שלו, בבית שלו. זו הייתה הבקשה שלו".
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר כי "אנחנו אבלים עם משפחת טבנקין וכל בית עין חרוד על מותו של מיכאל, דור רביעי בעין חרוד למשפחת טבנקין מסמליה של התנועה הקיבוצית, ההתיישבות וביטחון ישראל".
