המורה והגננת שבעד ונגד יפה בן דויד
(צילום: נויל האריס)
הסערה שחוללה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד ביום רביעי האחרון, כאשר הכריזה על שביתת פתע ביום שלמחרת במחאה על מתווה ביטול הבידודים לתלמידים, עוררה דעות חלוקות כלפיה בקרב צוותי ההוראה - אף שבקרב חברי ההסתדרות עצמם היא זוכה לתמיכה נרחבת. בינתיים נמשכים המגעים לפתרון שימנע צעדי מחאה, ומחר (ב') צפויים נציגי הסתדרות המורים והמדינה להודיע לבית הדין לעבודה אם הושגו הסכמות במשא ומתן בין הצדדים. הצו הארעי האוסר על קיום שביתה נותר על כנו, אך לנוכח המחסור בבדיקות גם הבוקר התלמידים הורשו להגיע למוסדות החינוך ללא בדיקה.
פאני אזולאי, מחנכת בבית ספר יסודי רמון שבמגדל העמק, מגבה את צעדיה של בן דויד, ומכנה אותה "מנהיגה אמיצה". אלא שלא כולם חושבים כמו אזולאי. כך לדוגמה שרון רוג'ינסקי, גננת מראשי ארגון גננות מחנכות בהסתדרות הלאומית, שאמרה הבוקר בריאיון לאולפן ynet: "להכריז סכסוך עבודה ערב לפני לימודים? זה חסר אחריות".
רוג'ינסקי הסבירה כי היא "חושבת שכשמישהי מספיק מקצועית כיו"ר ארגון, צריכה לדעת שמהיום למחר לא יקרה שום דבר. צריך להגיע לבית משפט, ושבועיים לפני, והיה לה מספיק זמן, ואנחנו בארגון חושבות שזה חוסר אחריות. להכריז סכסוך עבודה ושביתה, כשזה יום לפני, בערב, לא יום אפילו, זה מציג אותנו כאנשי החינוך בצורה לא מקצועית. ההורים כועסים ובצדק. שוב רואים אותנו בעין לא יפה וזה לא בסדר".
היא ציינה כי היא כן מבינה את כוונותיה הטובות של בן דויד, אך הוסיפה כי "יש דרך לכל דבר". לדבריה, "אנחנו מבקשים באמת שישמרו עלינו, ואנחנו מבקשים שיתנו לנו את העזרים, את הבדיקות, מה שנותנים לילדים שייתנו גם לנו, שישמרו גם עלינו". היא הוסיפה: "אני חושבת שצריך להציע משהו שהוא עם אחריות כדי שבאמת אנחנו נהיה מוגנות כשם שרוצים שהילדים יהיו מוגנים.
"היום בבוקר, לדוגמה, אפשר לחזור בלי בדיקות. מבחינתי זה חסר אחריות כי הרבה ילדים (מאומתים), אצלי בכל אופן. אני יודעת שיש לי שני ילדים מאומתים בסוף השבוע, זאת אומרת שאם חוזרים היום ילדים ללא בדיקות בסוף השבוע הזה, משמע שיכולים להסתובב לי עכשיו ילדים בגן עם קורונה, וזה מסכן אותי". עם זאת היא המשיכה בביקורת כלפי בן דויד: "20 יום לפני פרסמו את המתווה הזה, היה לה 20 יום בשביל להתארגן לזה ובארגון גננות מחנכות באמת התרענו ואמרנו מראש".
אזולאי, מנגד, אמרה שהיא כלל לא מסכימה עם הביקורת הזו: "אני חושבת שיפה בן דויד היא מנהיגה נחושה, לא משתפנת ולא מתלקקת על אף אחד". לדבריה, "היא עושה את עבודתה נאמנה למען המורים. מי שלא היה בסדר זה המדינה שקודם כל שלא חילקה לנו בדיקות אנטיגן. אצלי בבית הספר, אני מחנכת בכיתה ה', הגיעו בדיקות רק ביום שישי כאשר חצי כיתה הייתה".
לדבריה, "הייתי צריכה להתקשר להורים, הורים לא הגיעו לקחת. היום בבוקר הגיע ילד, כמה ילדים, שלא עשו את הבדיקות, והייתי צריכה להתקשר להורים, אולי בכל זאת להגיע, לתת להם את הערכה. אני יודעת ש-40% מבתי הספר עדיין לא קיבלו את הבדיקות".
היא טענה כי הביקורת נגד מזכ"לית הסתדרות המורים תמוהה: "מה אתם רוצים מיפה? אני חושבת שאם היא לא הייתה, המורים היו במקום לגמרי אחר, היא עשתה מהפך מיום שהיא נבחרה כמזכ"לית הסתדרות המורים בהמון דברים". אזואלי הוסיפה כי המורים עובדים ב"שליחות" למען הילדים: "אני עושה את הכול גם להגן על עצמי וגם להגן על הילדים. ויפה, ברגע שהיא מגנה על המורים - תבינו שהיא מגנה גם על הילדים, ילדי ישראל, לא רק על המורים".
עוד ציינה המחנכת כי בבית ספרה ישנן שבע מחנכות מאומתות: "זו קטסטרופה. אני מדברת מהשטח, יפה מדברת מהשטח. יפה מקבלת בדיוק מה שקורה בשטח והיא מייצגת ומציגה את הדברים כראוי". רוג'ינסקי הבהירה שוב כי היא "כן מסכימה עם מה שעשתה יפה, אני לא מסכימה עם הדרך שהיא עשתה את זה. אבל הדרך, היו לה שבועיים לדאוג לזה ושוב להציב את המורים ואת הגננות בפני ההורים כל הזמן, כשק כזה של חבטות, זה לא נכון".
שרת החינוך לשעבר: "להקים קבינט חינוך"
שרת החינוך לשעבר, ומי שכיום נשיאת בית ברל, פרופ' יולי תמיר, התראיינה גם היא לאולפן ynet בנושא המשבר במערכת החינוך, ואמרה כי כדי לפתור את הבעיות והזיגזוגים בכל הנוגע למדיניות ולמתווה הבדיקות - היה צריך להקים צוות משותף למשרדי הממשלה ולארגוני המורים ולקבל כך החלטות במשותף.
פרופ' יולי תמיר: נכון להחזיר את הילדים למסגרות
(צילום: נויל האריס)
"זה לא זמן לכיפופי ידיים, זה לא זמן לעימותים. באמת יש כאן שאלה גדולה וחוסר ודאות גדולה. תאר לך שכל ההחלטות היו מתקבלות ביחד, בין המשרד לארגונים, בהיוועצות עם משרד הבריאות. דווקא הגופים הממשלתיים היו צריכים ליצור פה שולחן עגול שמקבל החלטות ובאמת להקשיב לכל הקולות סביב השולחן הזה. זה היה פותר כל כך הרבה סוגיות, ואת הסוגיות שזה לא היה פותר זה היה מאפשר ליישם באופן פחות לוחמני ואף צד לא היה מרגיש שלא הקשיבו לו", אמרה.
לדברי פרופ' תמיר, "אני בתור שרת החינוך הייתי מקימה שולחן עגול של ארגוני המורים, של נציגי הרשויות, ושל משרד הבריאות ואת ההחלטות היינו מקבלים יחד, ברגע שאתה מקבל החלטה כזאת ביחד, תמיד תהיינה השגות וחילוקי דעות. מורים עובדים נורא קשה, הם נורא מותשים, קשה להם, לפחות את הקול שלהם סביב שולחן קבלת ההחלטות צריך לשמוע".
היא ציינה כי המצב שבו תמיד גוף אחד מקבל החלטה, גוף שני מספק תגובה, וארגון שלישי מוחה על התגובה הזו - הוא מצב שאינו תקין. "אי-אפשר לשבת בחדר אחד ולקבל החלטות? קבינט קורונה שעוסק בענייני חינוך הוא צו השעה, הוא היה צריך לקום עכשיו בצורה מסודרת ולעבוד כל עוד יש סוגיות בוערות ויומיומיות. זה היה מאוד מאוד מרגיע את השטח, בעיניי".
- מתווה הבידודים שעכשיו יוצא לפועל, את חושבת שהוא נכון?
"כן. אני חושבת שצריך להחזיר את הילדים למסגרות, בהחלט. אבל אני חושבת שצריך גם להקשיב למורים ולחששות שלהם. לכן אני אומרת עוד הפעם, אני לא פה על הדשא יכולה לשרטט לך את המתווה האידיאלי, אין לי את הנתונים ואני לא מתיימרת לדעת הכול. אני מתיימרת להבין בדבר אחד, שבזמן מצוקה אנשים צריכים לשבת ביחד. אי אפשר להגיד לכולם תיכנסו תחת האלונקה - רק שאף אחד לא שם אותך במקום שבו אתה קובע לאן האלונקה הזאת הולכת.
"כל החלטה שתתקבל היא בחלקה נכונה ובחלקה שגויה. שום החלטה פה לא תהיה מושלמת, לא בארץ, לא בעולם כולו. כולם מתלבטים. אז לפחות תהיה תחושה של שותפות ושל נשיאה בנטל אמיתית, כזאת שבאה ממקום של הסכמה".
ארגון המורים: "תנו ללמד בזום"; ומה חושבים התלמידים?
ביום שישי האחרון, בעקבות הגעה מצומצמת ביותר של תלמידים למוסדות החינוך, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז הצטרף לאלו שמביעים חשש מסוים מהמתווה, אם כי הוא הדגיש שהוא תומך בו – וקרא למשרד החינוך לאפשר למורים ללמד מהבית בזום, כדי שלא לחשוף אותם לסכנת הידבקות בשל פטור הבידודים הנרחב.
במכתב לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון ציין ארז כי הגיל החציוני של המורים בחינוך העל יסודי הוא 52 – מה שאומר שמחציתם של עובדי ההוראה מעל גיל זה, וחלקם סובלים ממחלות רקע, באופן שמעמיד אותם בסיכון רב יותר במקרה של הדבקה.
מה חושבים התלמידים על הצעת ארגון המורים?
(צילום: נויל האריס)
עבד אל-חלים, תלמיד כיתה י"ב, אמר כי הוא בעד ללמוד במוסדות החינוך. "אני אוהב את הטכנולוגיה ואת כל ההתקדמות הזאת בעולם שלנו, אבל אם אנחנו נסתכל מהמבט הנפשי של התלמידים, של בני הנוער, שיצטרכו להישאר בבתים שלהם, לא לראות את החברים שלהם, את המורים שלהם, לא להתגבש עם אנשים בזמן הלימודים, אנחנו נדבר על בעיה נפשית וחוסן נפשי שיידרדר אחר כך".
- ואיך עברו השנתיים האלה עליך?
"מגפת הקורונה התחילה כשהייתי באמצע כיתה י', אז אגיד לך שפעם הראשונה אני מרגיש שאיבדתי את עצמי, איבדתי מאיפה אני צריך להתחיל את החלומות שלי, את הרצון שלי ללמוד, להתקדם, להתנדב, לתת. זה גם משפיע על הצד החברתי שלי, כתלמיד, כבן נוער, כל בני הנוער במדינה. היו שנתיים מאוד קשות, לקח לי זמן להתגבר על זה ואני עדיין יש לי את הקשיים פה ושם ולהתגבר על להיות כל הזמן בזום".
נעם תנעמי, תלמיד כיתה י"א, דווקא מתלהב מהלמידה מרחוק. "אני לא אומר שלא חסר חברים, אני לא אומר שלא יותר נכון ללמוד בבתי הספר, אבל היום המצב של מערכת החינוך לא יכול לאפשר את זה בתנאים הנכונים, ולכן אני מתנגד ללמידה בתוך בתי הספר במצב הנוכחי, כי בתי הספר לא ערוכים לספק מענה בריאותי, לא ערוכים לספק מענה נפשי, לא ערוכים לספק את כל המענה שבני הנוער צריכים היום", טען.
לדבריו, "ברגע שתחזיר את התלמידים לתוך בתי הספר הם חווים תסכול הרבה יותר גדול, מאשר אם הם יישארו בתוך הזום כי בזום הם יכולים לפחות לשבת עם עצמם ולהיות בשקט אבל בתוך הכיתות הם לא רגילים כבר לשבת בתוך כיתה ולשמוע. אז הם מפריעים, וישר מתוך זה נוצרת שרשרת של מאפיינים. ילדים בעייתיים ישר מתחילים שיחות, הערות וכו'".
- מה חסר בבית הספר בעצם? אתה מפחד שתידבק?
"קודם כל החשש מלהידבק הוא קיים, אנחנו בסוף אנשים, בני נוער שנמצאים בהרבה מקומות הולכים למקומות ונפגשים לא מעט פעמים עם אנשים מבוגרים. ברגע שאתה נדבק בבית ספר וזה אפשרי בגלל כיתות צפופות, מסכות. אם תגיד לאנשים מסכה, אנשים ישאלו אותך חצי בצחוק חצי בציניות, 'מה זה?'. בלא מעט מבתי הספר אני שומע על זה. בבית הספר שלי אנשים בקושי עם מסכות והצפיפות בכיתות שקיימת כבר זו בעיה ארוכת שנים".
