כבר ארבע שנים שפזית זית (39), אם חד-הורית לארבע בנות, ממתינה לדירה בדיור הציבורי. "בינתיים אני גרה בשכירות, בבית שהוא לא ראוי למגורים", סיפרה. "החשמל לא בטיחותי, אין חלונות, התריסים שבורים, נכנסות לנו חולדות הביתה ואין לי עם מי לדבר. אני לא יכולה לעבור כי לא רוצים להשכיר לי בית אחר בגלל שאני חד-הורית. אף אחד לא רוצה לקחת סיכון, למרות שאני עובדת ויש לי צ'קים".
כמו רבים שממתינים לדיור הציבורי זית מקבלת סיוע בשכר דירה. "אני עובדת חצי משרה כי יש לי ילדה על הרצף ואני צריכה לקחת אותה לבדיקות וטיפולים אז אני לא יכולה לעבוד יותר מזה. הסיוע הוא 3,900 שקלים, כשהיום שכר דירה מגיע ל-7,000-6,500 שקלים. בנוסף, אני אמורה לשלם חשמל, מים, ועד בית, ארנונה, אוכל, תשלומי בית ספר לילדות, שיעורים פרטיים - אי-אפשר, בעיקר כשיוקר המחיה כל הזמן עולה. הבנות שלי לא יכולות להרשות לעצמן להביא חברות הביתה בגלל המראה של הבית".
הדיור הציבורי: 30 אלף משפחות ימשיכו לחכות
למרות שאלפי משפחות זכאיות ממתינות לדיור ציבורי, כמו פזית, בתקציב המדינה לא התווסף תקציב לרכישת דירות חדשות. "בעשורים האחרונים נטשו ממשלות ישראל את הדיור הציבורי, הקשיחו את הקריטריונים לזכאות, הזניחו את התחזוקה והמעיטו או אף ביטלו לחלוטין את ההשקעה בבנייה חדשה של דיור ציבורי", אמר ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה. "גם בהצעת התקציב הנוכחית לא צפוי שינוי מהותי בסעיף הדיור הציבורי שייתן מענה לעשרות אלפי הזכאים הממתינים ובוודאי לא למאות אלפי משקי הבית שיוכלו להיעזר בדיור ציבורי איכותי ורחב".
לדברי דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, "בתקציב אין בשורה ל-30 אלף משפחות חסרות דירה שעלולות להיזרק לרחוב וממתינות לדיור ציבורי כבר שנים רבות וגם לא ל-180 אלף משפחות עניות שמקבלות סיוע בשכר דירה, שלא התעדכן כבר יותר משני עשורים ומהווה רק כ-20% מעלויות השכירות בשוק. במקום זה אנחנו רואים עוד ועוד כספים שעוברים לבעלי דירות בשוק הנדל"ן והרבה פחות פתרונות דיור".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "משרדי הבינוי והשיכון והאוצר חתמו על סיכום תקציבי בנובמבר 21' לפיו ירכשו 1,700 יחידות דיור למלאי הדיור הציבורי. בסיכום התקציבי לשנים 24-23 הוחלט כי יוארך הסיכום מהממשלה הקודמת, ולאחר מכן יתקצב האוצר ממקורותיו את המשך רכש 1,700 הדירות".
קצבאות הזקנה: הגמלאים שוב לא יקבלו תוספת
גם למיליון ורבע גמלאי ישראל אין בשורה בתקציב הקרוב. כבר למעלה מ-20 שנה שקצבאות הזקנה, שיותר ממחצית מציבור הגמלאים בארץ מתקיים מהן - לא עלו באופן משמעותי, כשברקע יוקר המחיה מרקיע שחקים. המחיר קשה מנשוא - להערכת הסתדרות הגמלאים, כ-40% מגמלאי ישראל נמצאים בגבולות העוני.
"גמלאי ישראל מאוכזבים ופגועים עד עמקי נשמתם שבתקציב המדינה החדש אין ולו שקל אחד לשיפור מצבם", אמר אמש שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים. "ממשלות ישראל לדורותיהן מתייחסות אלינו כשקופים. בעשר השנים האחרונות עלתה קצבת הזקנה ב-149 שקלים והיא עומדת היום על 1,600 שקלים ליחיד. זה לעג לרש ולעג לדור מייסדי המדינה ובוניה".
בשבוע שעבר הפגינו הגמלאים מול הכנסת בדרישה להעלאת הקצבאות. "כל קשיש עבד בממוצע 40-35 שנה, שילם חודש בחודשו מיסים, ואנחנו לא רואים מזה פרוטה שחוקה אחת", אמר מזרחי, גמלאי בעצמו. "נפגשנו עם שרים וחברי כנסת, מכולם שמענו שאנחנו צודקים ובזה זה נגמר. יש היום גמלאים שנאלצים לבחור בין תרופה לפרוסה, ויש כאלה שנאלצים בסופי יום לנבור בפחי אשפה בשווקים. זה בושה וכלימה למדינת ישראל".
בריאות הנפש: המערכת סובלת, המטופלים יותר
את אחת הפגיעות הקשות ביותר צפוי לספוג מערך בריאות הנפש, שגם כך מתמודד עם מצוקה קשה של מחסור במיטות ובכוח אדם. מדוח שחיבר ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, עולה כי בתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש צפויים להתמודד עם תקציב נמוך מזה של 2019, זאת למרות הגידול באוכלוסייה ובעומס על המערך הפסיכיאטרי. בשטח, מאושפזים ומאושפזות במערך בריאות הנפש כבר מרגישים את המצוקה של המערכת.
"אתה רואה שאנשים רוצים לעזור לך ואין להם יכולת", סיפרה אילנית (שם בדוי), שאושפזה בשבוע שעבר באחד מבתי החולים הגדולים לבריאות הנפש. "הם רואים אותך ומבינים אותך, אבל נאלצים לשלוח אותך הביתה לחכות ארבעה חודשים או חצי שנה לאשפוז יום, בשאיפה שעד אז לא תתאבד. אני רוצה להתקבל לתוכנית מסוימת שמיועדת לנשים, וזו רשימת המתנה של שנה. יש 50 נשים שרשומות לפניי וצריכות לחכות".
לדבריה, "אני רואה את הפסיכיאטר שלי דרך הקופה פעם בשלושה חודשים. אין פסיכיאטרים, אין פסיכולוגים, אין תוכניות ואין מערכת תמיכה. מבחינת המערכת הם מעדיפים שאמות, ארד מהלו"ז. זו ההרגשה. אנחנו מספר תעודת זהות ואנחנו מציקים להם, והם אולי מעדיפים שלא נהיה פה. אני לא חושבת שיש אנשים רעים במערכת אבל אין משאבים, אין מקומות, אין חדרים, אין רופאים וזה מה שהם יודעים לעשות. לקצץ מהדבר הזה? המערכת הזו מתה כבר, היא איננה ולא קיימת".
איכות הסביבה: בלי אוויר נקי לנשימה
גם מי שרוצה לנשום אוויר נקי עומד להיפגע. חוק ההסדרים מרוקן מתוכן את חוק אוויר נקי, שמאפשר למשרד להגנת הסביבה לפקח על התעשייה ועל תחנות הכוח של חברת החשמל ויצרנים אחרים. כעת תוכל חברת נגה (חברת ניהול מערך החשמל) לעקוף את החוק במקרה של סכנה לאספקת החשמל, או במילים אחרות: להתעלם מחוק אוויר נקי.
כך למשל היחידות המזהמות ביותר בתחנות הכוח אורות רבין בחדרה ואשכול באשדוד, שהיו אמורות להיות מושבתות, ימשיכו לפעול, ובנוסף תוכל נגה לאפשר ל"פיקריות" - יחידות מזהמות שמופעלות כשיש שיא בביקוש - לעבוד יותר מ-1,500 שעות בשנה. "חוררו את החוק לגמרי. זה מדרון חלקלק", הזהירו אנשי סביבה. "משק החשמל גם ככה נמצא ברמה קטסטרופלית. והמצב רק ילך ויחמיר".
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), שהשתתף כמעט בכל הדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנוגע לחוק ההסדרים, אמר כי "בחוק ההסדרים יש הרבה רפורמות שמתקיפות את הסביבה. זו ממש התקפה, שמוכיחה שהממשלה ומשרד האוצר שבויים בפרדיגמה שמי שמעכב תהליכים זה הסביבה. בגלל התפיסה קצרת הרואי הזו נשלם בעתיד בריבית דריבית".