משמר החופים של יוון נאלץ בסוף השבוע להתמודד עם טענות למחדל, בצל ההערכות כי יותר מ-500 מהגרים נספו באסון ביום רביעי השבוע, שבו התהפכה סירת מסתננים מול חופי המדינה. עד כה נמשו מהמים 78 גופות ו-104 ניצולים, אבל על סמך עדויות השורדים מעריכים באו"ם כי על הסירה היו עד 750 נוסעים. בהנחה שההערכה הזו נכונה, מדובר באסון טביעת המהגרים הכבד ביותר מאז אפריל 2015, אז טבעו כ-1,100 מהגרים בהתהפכות ספינה בדרך מלוב לאיטליה.
חיבוק מבעד לגדר: דמעות בין הניצול לאחיו המהגר שהגיע מהולנד
(צילום: רויטרס)
12 צפייה בגלריה
סירת המהגרים כפי שתודה על-ידי משמר החופים השבוע, זמן לא רב לפני ההתהפכות
(צילום: AFP / HELLENIC COASTGUARD)
הסירה שהייתה מעורבת באסון השבוע הייתה גם היא בדרכה מלוב לארץ המגף: תחילה הפליגה ממצרים, ב-10 ביוני עצרה בעיר הלובית טוברוק כדי להעלות אליה מהגרים, ואז המשיכה בדרכה. ביום רביעי לפנות בוקר היא נקלעה למצוקה ליד עיר החוף היוונית פילוס, והמוני אנשים שהיו עליה נפלו אל המים. על כלי השיט היו בעיקר מהגרים ממצרים, פקיסטן וסוריה, אבל גם כמה מהשטחים הפלסטיניים, ולפי הערכות רבים מהנעדרים הם נשים וילדים, שבניגוד לגברים ולנערים לא הצליחו לקפוץ ולשחות אל כוחות ההצלה.
בשלושת הימים שחלפו מאז האסון מתחו מומחים ביקורת על משמר החופים של יוון, וטענו כי על פי החוק הבינלאומי היו השלטונות באתונה חייבים להורות על מבצע להצלת המהגרים בהתחשב במצבה של הסירה. פלביו די ג'קומו מהשלוחה המזרח תיכונית של סוכנות ההגירה של האו"ם אמר כי כל סירת מהגרים צריכה להיחשב ככזו שנשקפת לה סכנה ולהוביל למבצע הצלה מיידי, משום שגם אם לא נראה כי היא נתונה בבעיה – בתוך דקות אחדות היא עלולה לטבוע.
דובר משמר החופים היווני, ניקוס אלכסיוס, אמר בסוף השבוע כי שעות לפני האסון, בזמן שהסירה הייתה במים בינלאומיים, הציעו לה המשמר וכלי שיט פרטיים סיוע באמצעות תשדורות רדיו ומכשירי כריזה, אך אנשי הצוות שלה סירבו. בצל התהיות מדוע לא התערב המשמר בכל זאת טען אלכסיוס כי כל ניסיון לגרור בכוח את הסירה העמוסה-לעייפה או להוריד ממנה אנשים בניגוד לרצונם היה מסוכן מדי, והיה גורם להתפרעויות.
12 צפייה בגלריה
סירת המהגרים בתיעוד של משמר החופים היווני כשלוש שעות לפני שהתהפכה במים
(צילום: רויטרס)
12 צפייה בגלריה
מדינות הדרום מציבות גדרות ומנסות לפרק רשתות הברחה. אחד הניצולים בקלמטה
(צילום: Byron Smith/gettyimages)
הדובר אלכסיוס סיפר שאחרי שאנשי הסירה הסכימו לקבל הספקת מזון מספינת סוחר שעברה בסמוך, האנשים שהיו עליה סירבו לקשור לכלי השיט שלהם חבל שיאפשר להעביר אליו ציוד נוסף מעוד ספינת סוחר, משום שחששו שמדובר בניסיון להתל בהם ולגרור אותם ליוון. משמר החופים היווני הכחיש ביומיים האחרונים שוב ושוב טענות שחבל שקשרו אנשיו אל סירת המהגרים הוא שגרם לה להתהפך.
יוון ומדינות אחרות בדרום אירופה, בהן איטליה, ספרד ומלטה, משמשות כשער הכניסה של המוני מסתננים ליבשת, ואחרי הגיעם אליהן מנסים רבים מהם להמשיך צפונה, אל מדינות אירופה העשירות יותר. את הדרך למדינות הדרום עושים המהגרים בספינות וסירות רעועות, תוך שהם משלמים סכומי כסף גדולים למבריחים וסופגים לא פעם יחס אכזרי והתעללויות. ניצולים ששרדו את האסון השבוע סיפרו כי גם הם נאלצו לשלם 4,500 דולרים כל אחד כדי להצטרף למסע של המבריחים לאיטליה.
בניסיון להפחית את זרם המסתננים הקשיחו בשנים האחרונות מדינות דרום אירופה את מדיניות הגבולות שלהן, ובין השאר הציבו גדרות והגבירו את הסיורים שהן עורכות בים כדי למנוע חדירה של סירות מהגרים אל המים שלהן. נוסף על כך הן מנהלות מבצע לפירוק רשתות הברחת המהגרים באפריקה ובמזרח התיכון.
לפני התהפכות הסירה: זרם החשמל פסק
אתמול הודיעה יוון על תום מבצע החיפושים אחר הניצולים והגופות מאסון הסירה, כפי שמקובל לעשות בתום 72 שעות. גם כעת לא ברור לגמרי מה גרם לסירה להתהפך, אבל גורמים יווניים דיווחו כי דקות לפני ההתהפכות פסק בה זרם החשמל, וייתכן שבהלה שנוצרה בעקבות זאת בקרב הנוסעים גרמה לכלי השיט, שאורכו היה 30 מטרים, לנטות על צדו. הרשויות היווניות עצרו עד כה תשעה בני אדם שהיו על הספינה – כולם גברים ממצרים, בני 20 עד 40 – ואתמול הוגשו נגדם כתבי אישום בגין הברחת בני אדם ושותפות במעשה פלילי. 27 מניצולי האסון עדיין מאושפזים בבתי חולים יווניים.
12 צפייה בגלריה
קאסם, מהגר שהשתקע בגרמניה, מציג בקלמטה את תמונתו עם אשתו, שהיא ואחיה היו על הסירה, ועדיין נעדרים
(צילום: AP)
רוב הניצולים מאסון הסירה הועברו אתמול מהנגר בעיר הנמל הדרומית קלמטה למקלטי מהגרים ליד אתונה. עוד לפני כן הספיקו קרובי משפחה להתאסף בקלמטה כדי לחפש את יקיריהם. עבדו שייחי, סורי-כורדי שחי בגרמניה, נסע כל הדרך לקלמטה בניסיון לברר מה עלה בגורלם של חמישה מקרובי משפחתו שהיו על הסירה, ואתמול גילה שאחיו הקטן עלי וקרוב משפחה נוסף שלו שרדו. הוא הצליח לדבר בטלפון עם עלי, שבינתיים הועבר למחנה ליד אתונה. "הוא סיפר לי שהוא קפץ מהסירה ושאחרים לא יכלו לקפוץ", העיד עבדו שייחי, "הם היו מבוהלים. הם נאחזו בכוח בסירה בעודה מתנדנדת".
קרוב משפחה אחר, פאדי, עשה את הדרך לקלמטה מהולנד שבה הוא מתגורר כדי לחפש את אחיו מוחמד בן ה-18, שהיה על הסיפון. כשהבחין בו מבעד לגדר שהציבה המשטרה סביב ההנגר שבו שוכנו המהגרים פרצו שניהם בבכי והתחבקו. "תודה לאללה שאתה בסדר", אמר פאדי שוב ושוב, ונשק לאחיו הקטן בראשו.
קרובי משפחה אחרים של נעדרי האסון הציגו לאנשי הסיוע ולניצולים בקלמטה תמונות של יקיריהם בטלפונים הסלולריים. עדל חוסיין, למשל, סיפר שבא לחפש את אחיו, שחי ביוון ללא היתר במשך 14-12 שנה, אבל חזר אחר כך לפקיסטן. עדל סיפר כי אחרי שנתיים של חיים בעוני הפקיסטני, החליט אחיו לעשות שוב את הדרך המסוכנת לאירופה, הפעם לאיטליה. "חבר של אחי נמצא כאן, ואני רוצה לשאול אותו איפה אח שלי. דיברתי איתו ביום שישי שעבר, והוא סיפר לי שהם מפליגים מלוב באותו לילה", העיד חוסיין.
אנוואר בכרי, מזכ"ל ארגון "ההתאחדות הסורית ביוון", הגיע גם הוא למחנה הפליטים המאולתר. הוא סיפר שקיבל מאות פניות מאנשים בגרמניה, בטורקיה ובמדינות נוספות, החוששים שקרוביהם הסורים טבעו למוות באסון. "זו טרגדיה", אמר. "יש לי המון תמונות, לפחות 15 תמונות כרגע, של נעדרים – ילדים קטנים, בני 16, בני 20, בני 25, שההורים שלהם מחפשים אותם. לפי מה שאמרו לי, אין נשים בין הניצולים. כל הנשים מתו, טבעו. הן טבעו עם הילדים בזרועותיהן".
