צרפת עצרה שבעה איטלקים שברחו מארצם, אחרי שהיו פעילים במחתרות שמאל קיצוניות והורשעו בעבירות טרור. במשך עשרות שנים צרפת העניקה להם מחסה, ומעצרם מהווה תפנית בפרשה שבמשך שנים העיבה על היחסים בין פריז לרומא.
במשך השנים דרשה איטליה מצרפת להסגיר עשרות אנשי גרילה מהשמאל הקיצוני – שקיבלו מפריז מקלט בתנאי שיצהירו שהם זונחים את דרך האלימות. אותם קיצוניים לקחו חלק באירועים אלימים ב"שנות העופרת" באיטליה, מסוף שנות השישים ועד שנות השמונים. באותה תקופה נרצחו מאות אנשים במתקפות של ארגונים מהשמאל ומהימין הקיצוני. מבין ארגוני השמאל המרקסיסטיים, "הבריגדות האדומות" היה האכזרי ביותר. בשנת 1978 חטף הארגון את ראש הממשלה לשעבר אלדו מורו ורצח אותו.
לשכתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון מסרה שהאיטלקים נעצרו אחרי חודשים של מגעים בין צרפת לאיטליה, ושהמשטרה קבעה שאותם קיצוניים אשמים ב"פשעים עקובים מדם". ראש ממשלת איטליה מריו דראגי, שנכנס לתפקיד בפברואר וביסס יחסים קרובים עם מקרון, בירך על הצעד. "זיכרון המעשים הברבריים האלה עדיין חי במצפון האיטלקי", מסר משרדו.
יועץ לנשיא מקרון אמר שהצעד התאפשר בזכות "אווירת אמון" בין שני המנהיגים – אחרי שנים של מתיחות בין המדינות, במיוחד כשאיטליה הונהגה על ידי קואליציה פופוליסטית. "עבורנו זו דרך להראות אחריות, להכיר בחלק הזה של ההיסטוריה האיטלקית ולהפסיק להעלים עין מהמעשים האלימים שהתבצעו מאמצע שנות השישים ועד שנות השמונים", אמר יועץ למקרון. שר המשפטים הצרפתי, אריק דופון-מורטי, אמר שהוא "גאה לקחת חלק בהחלטה הזאת", ומקווה שהיא תאפשר לאיטליה לפתוח דף חדש בהיסטוריה שלה.
בין האיטלקים שנעצרו היו ג'ורג'ו פייטרוסטפני, ממייסדי ארגון "המאבק המתמשך". הוא נידון ל-22 שנות מאסר על חלקו ברצח בשנת 1972 של לואיג'י קלברזי – נציב משטרת מילאנו. השישה האחרים היו ב"בריגדות האדומות", ביניהם מרינה פטרלה, רוברטה קפלי וסרג'ו טורנאגי – כולם נידונו למאסר עולם על מעשי רצח וחטיפות. מלשכתו של מקרון נמסר שצרפת מחפשת שלושה איטלקים נוספים. בלשכה ציינו שרומא הגישה רשימה של 200 מבוקשים. לשכת התובע בפריז מסרה שהיא תבחן כל בקשת הסגרה מאיטליה.
מאות אנשים נרצחו בפיגועי תופת, התנקשויות וקרבות בין ארגונים מהשמאל והימין הקיצוני, במהלך שנים של טלטלה פוליטית וחברתית באיטליה – שדעכה רק כשהתובעים התחילו לחשוף את זהותם של חלק מהאחראים לאלימות. פעילי שמאל קיצוני נמלטו לצרפת, והנשיא הסוציאליסט דאז פרנסואה מיטראן דגל במדיניות שאפשרה להעניק להם מקלט – אם הם מתחייבים לזנוח את האלימות. בהמשך ממשלות בצרפת זנחו את המדיניות הזאת – אך איטליה בכל זאת התקשתה לשכנע את פריז להסגיר גם את מי שהורשעו ברצח.
ב-2008 נשיא צרפת דאז, ניקולה סרקוזי, סירב להסגיר לאיטליה את מרינה פטרלה (אחת מחברות "הבריגדות האדומות" שכעת נעצרה) לאור בעיות בריאותיות שמהן סבלה. הוא אמר שהסירוב נובע ממניעים הומניטאריים – ועורר זעם באיטליה. פטרלה, כיום בת 66, הורשעה בין השער ברצח הגנרל אנריקו גלבליג'י ב-1980, וברצח שניים מהמאבטחים שלו.
פריצת הדרך הגדולה ביותר של איטליה במאמצים להעמיד לדין את הטרוריסטים שנמלטו הגיעה לפני שנתיים – כשברזיל הסגירה לאיטליה את צ'זארה בטיסטי. ב-1990 הוא הורשע, בהיעדרו, בארבעה מקרי רצח. כמו קיצוניים אחרים גם בטיסטי ברח מאיטליה לצרפת – אך כשהמדיניות הצרפתית החלה להשתנות הוא ברח למקסיקו, ומשם המשיך לברזיל.
