ההורים מצאו את האשמה - מגפת הקורונה: תוצאות המחקר הבינלאומי פירלס (PIRLS) לשנת 2022, שהשווה בין יכולות הקריאה של תלמידי כיתות ד' בישראל לפני הקורונה (2016) ואחריה (2022), בהשוואה ל-42 מדינות בעולם, העלה מסקנה מדאיגה שמצביעה על ירידה חדה בהישגים של תלמידי כיתות ד' בשפת אם. ynet שוחח הערב (שלישי) עם הורים לילדים בשכבת הגיל שנחקרה, ואלה מעידים כי לילדיהם אכן ישנה בעיית קריאה - ומצאו את האשמה. עד כמה הבעיה קשה? לפי המחקר ישראל חזרה יותר מ-20 שנה אחורה - וההישגים דומים לרמתם ב-2001.
מעין סומק (38), אם לארבעה ממעלה אדומים שאחד מהם בכיתה ד', מעידה כי בנה אכן מתקשה בקריאה כפי שפורסם בדוח. "לא הופתעתי כשראיתי את הדוח. יש לי שלושה ילדים בבית הספר ואני רואה בכלל שעניין הקריאה זה משהו שהוא יותר מאתגר היום ומנסים לתת עליו דגש. הם יצאו מהמרחב הלימודי בזמן הקורונה וכנראה שזו הסיבה העיקרית".
"הילד בכיתה ד' הוא מאוד חכם והוא נמצא בכל תחום של מצוינות שיכול להיות, וגם הייתה לנו עכשיו אסיפת הורים, וקריאה זה הדבר היחיד שהוא צריך לשפר. המורים מבקשים ממנו לשבת ולקרוא בבית - וזה מאתגר".
בעקבות הקורונה, ילדה של סומק למד מהזום את האותיות, מה שלדבריה, מקשה עליו היום. "המורה הייתה עושה זום לילדים ומלמדת אותם. הרגשתי כבר אז שזה בעייתי כי אנחנו כהורים היינו צריכים לפרפר בין הילדים לעזור להם, ולא תמיד הצלחתי להגיע. גם ההתעסקות עם הזום לא הייתה פשוטה. גם לא היו לנו ארבעה מחשבים בבית ואז בשלב מסוים השאלתי מחשבים מבית הספר".
7 צפייה בגלריה
בתי הספר נותרו סגורים, התלמידים הקטנים שילמו את המחיר. "פספסו את הבסיס"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לדבריה, עניין הקריאה הפך להיות אחריות הורית ב-100%, ולא תמיד יש בידיהם את הכלים. "אם אני הייתי ממקבלי ההחלטות, הייתי מורידה מקצועות שהם פחות רלוונטים ומתגברת את הילדים במקומות החשובים יותר. הילדים האלה צריכים מחר לעבור מבחנים ואם לא נותנים להם את הכלים, יהיה להם קשה להתמודד. זה חוצה מגזרים ושכבות".
שירן אדלשטיין אהרון (38), אם לשלוש בנות ממושב אילניה באזור הגליל התחתון, מעידה כי בתה בכיתה ג' מתקשה גם כן בקריאה. "לא צריך מחקרים - והפער לא הפתיע אותי. קורונה זו הסיבה. הילדה שלי עלתה לכיתה א' בדיוק כשהתחילו הסגרים. היו חודשים מאוד ארוכים שהיא הייתה בבית. הלמידה בזום לא שווה לכלום. כמעט ולא למדו. זו הייתה קטסטרופה. אני בתור בן אדם בוגר לא מצליחה ללמוד בזום, אז קל וחומר ילדה בכיתה א'".
היא הסבירה: "בכיתה זה אחרת, יש אינטראקציה בין המורה ובין התלמידים. לאט לאט התחילו הפערים. היא עכשיו בסוף כיתה ג' ואישרו לי ועדת שילוב סוף סוף. כלומר, שעות תגבור בגלל בעיות שפה. כמות הילדים שמקבלים שילוב גדלה. זה לא מה שהיה פעם כי יש יותר ילדים שזקוקים לזה".
7 צפייה בגלריה
בית ספר בבת ים סגור, בזמן הקורונה. "ילדה בכיתה ג' שואלת אותי איך לכתוב"
(צילום: חגי דקל)
מכיוון שמדובר בילדה הבכורה, לאדלשטיין אהרון היה קשה להשוות לילדים אחרים, אך בהמשך גילתה כי לבתה הקטנה יותר יש יכולות קריאה טובות מזו של הגדולה. "הילדה השנייה שלי עלתה לכיתה א' במצב 'פוסט-קורונה' ופתאום ראיתי שהיא קוראת בצורה שוטפת לעומת ילדה בכיתה ג', שאני נלחמת איתה. הבנתי שהילדה שלי כל כך בדיליי, ולא כל אחד יכול להשקיע במורה פרטי. הפער הוא כל כך גדול ולא רק בשפה. ילדה בכיתה ג' שואלת אותי איך לכתוב מילה".
"אני מנסה בעצמי ללמד אותה אבל זה לא יכול להחליף הוראה טובה", היא אומרת בתסכול. "לפעמים אני יושבת איתה וגם לי קשה להסביר לה. יש שיטות לימוד מסוימות ולא הכול אני יודעת. בתור אמא שיש עוד כמה ילדים ומטלות בית ויש סטרס ולא תמיד אני יכולה לתת את מירב תשומת הלב. אמא זו לא מורה".
גבריאלה גוברין (46), אם לחמישה בנים ממועצת בנימין, מעידה שבנה בכיתה ד' מתקשה בקריאה
- והיא מודאגת מהמצב: "היום אחרי שראיתי את הדוח שהתפרסם, הבנתי שזו בעיה יותר גדולה. חלק מזה חד-משמעית נובע מהסגר של הקורונה. הם פספסו את הבסיס ואחרי שהם חזרו לא היה מספיק דגש על הקריאה ואני כאמא, אין לי את הכלים לעזור. משרד החינוך פשוט מתעלם לגמרי מהמצב".
"השילוב בין המורים שפשוט לא מעניין אותם מספיק ומה שהיה עם הקורונה, הביא למצב קטלני. גם הכיתות הצפופות לא מוסיפות על זה. אין אפשרות בכלל לעזור להם. אין מספיק צוות לעזור להם. זה נושא שמדאיג אותי מאוד. פניתי לפני חודשיים למועצה כדי להעביר את הילד לכיתה קטנה. רק עכשיו הבנתי שזה הרבה יותר רחב ושזה לא רק הילד שלי".
אז למה הצניחה קרתה דווקא בישראל?
פרופ' יזהר אופלטקה, מומחה בכיר למדיניות בחינוך בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, הסביר בשיחה עם ynet ביחד עם הסטודנטים המורים אותם הוא מלמד, את הסיבות שלדעתם הביאו לירידה: "מדובר בילדים שעלו לכיתה א' כשהקורונה החלה, והם אלה שנפגעו הכי הרבה מהמצב. נקטעו להם הלימודים פנים מול פנים. הקורונה הוכיחה לנו שכל מי שפנטז שהמחשב יחליף את המורה בכיתה, הבין שזו פנטזיה".
7 צפייה בגלריה
"כל מי שפנטז שהמחשב יחליף את המורה - הבין שזו פנטזיה. אי-אפשר ללמד קריאה מרחוק". פרופ' אופלטקה
לדבריו, "אי-אפשר ללמד קריאה מרחוק, וזה בדיוק הדור שלא רק שלימדו אותו מרחוק, אלא זה גם הדור שכשהוא מגיע ללימודים הוא לא רכש רצף לימודי. קריאה כתיבה שפות בכלל, כולל מתמטיקה, מחייב רצף לימודי". בנוסף, מסביר יזהר, לראשונה ההסתמכות בזמן הקורונה לקריאה הייתה בעיקר על ההורים שלא מספיק מיומנים בלימוד קריאה. "זו פעם ראשונה שלא המורה היה האחראי ואנחנו רואים היום את התוצאות כי לא כל הורה יכול היה להחליף את המורה בכיתה".
הוא טען כי בישראל הירידה ביכולת הקריאה הרבה יותר חדה בשל הכיתות העמוסות והגדולות. "הוראה של שפה מצריכה כיתות קטנות. זה דורש תשומת לב יותר אישית. כדי שילד קטן ילמד, הוא זקוק לתשומת לב האישית הזו". סיבה נוספת לדבריו לירידה דווקא בישראל הוא המימד הבטחוני והכלכלי.
"אנחנו חיים בטירוף לעומת מדינות אחרות ואין ספק שגם גורמי הלחץ ורדיפה אחרי פרנסה משפיעים על היכולות. צריך לזכור שיש לנו גנים של חרדה מוטמעת שלא מאפשרים להורים לתת את מלוא תשומת הלב לנושא הקריאה", טען.
ד"ר איריס בן דוד הדר, מומחית למדיניות חינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, מעלה סיבות נוספות לירידה בנתונים מעבר להשפעת הקורונה על המצב וטוענת בין היתר כי מדובר באפקט פיגמליון (נבואה שמגשימה את עצמה). "הנתונים של ישראל היו סביב הממוצע ועכשיו רואים שיש מעט ירידה", אמרה, "בישראל יש שיח שמערכת החינוך פשטה את הרגל, ושהיא לא טובה והשיח הזה הולך ותופס תאוצה והוא מייצר ציפיות".
"כלומר, הציפיות מגשימות את עצמן. אם יש לי ילד ואני אומרת לו כל הזמן אתה לא בסדר, הוא נהיה לא בסדר. אבל אם אני אומרת לו כמה אתה טוב, כמה אתה מוצלח, הוא יצליח. זה מונח ידוע בכלכלה. כולם ציפו שהמחירים יעלו והמחירים עלו. זה אפקט שמגשים את עצמו וממגנט את עצמו למערכת".
היא ייחסה את הירידה החדה בכישורי הקריאה גם לשכר המורים הנמוך יחסית בשנת המחקר. "שכר מורים ושכר עובדים באופן כללי זה משהו שמאוד משפיע. הדוח פורסם היום, אבל הוא על נתונים של שנים קודמות, וזה מתקשר לשכר מורים לפני העלאה שהיה שכר נמוך מאוד והוא הביא איכות מורים מאוד מסוימת בהשוואה לשאר המדינות, לא רק שציפיות מגשימות את עצמן, אלא שאם מעלים ציפיות, אנחנו נראה תוצאות אחרות".
"צריך לנקוט במדיניות שמיטיבה עם מערכת החינוך ולא הפוך. כלומר, צריך לדאוג שמורים טובים יגיעו למערכת הזו כי זה הדבר החשוב ביותר. כל היום מורים שומעים כמה הם גרועים. אם השכר היה גבוה ותהיה יוקרה למקצוע, זה יגרום לשאוב לתוכה חברה תותחים שירצו לגרום לשינוי. זו חייבת להיות אסטרטגיה של פיתוח למדינת ישראל. פעם מורה בישראל היה מורים ותומים וזה היה נחשב לתפקיד יוקרתי אפילו שהשכר לא היה גבוה. היום אין שכר ואין יוקרה וכל היום המורים שומעים כמה הם גרועים. מייאשים מורים ומייאשים את הדור וזו התוצאה".
עם פרסום התוצאות, כך נמסר ממשרד החינוך, הדרג המקצועי במשרד בוחן את הנתונים לעומק ומגבש בימים אלה תוכנית לחיזוק לימודי השפה, הכוללת מספר מענים לשכבות הגיל השונות. התוכנית תוצג בקרוב ותחל כבר בשנת הלימודים הקרובה. "הנתונים מעידים על המשבר שבו נמצאת מערכת החינוך. המשימה שלנו היא להחזיר את המערכת למסלול, בדגש על התלמידים המצטיינים, ולסייע לשכבות הגיל שנפגעו במיוחד מהקורונה. יש בפנינו אתגר גדול, ואחריות גדולה", אמר שר החינוך יואב קיש.
