הממשלה החלה לדון אמש (ראשון) - בדיון שנמשך לתוך הלילה - בתקציב המדינה לשנת 2024, שיכלול בתוכו צמצום הוצאות בעקבות המלחמה - והשרים יצטרכו לאשר קיצוץ של 3% מתקציבי משרדיהם ואת העלאת המע"מ ב-1% ב-2025.
בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיצוצים שיצטרכו להתבצע במשרדי הממשלה, ואמר שהתקציב יאושר ביממה הקרובה. "אנחנו עוסקים כאן קודם כל בצעד של השגת הביטחון המיידי, אבל אנחנו גם מניחים את היסודות לביטחון לדורות", אמר נתניהו. "כאן אני אומר - כולנו חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. כשאני אומר 'כולנו' אני מדבר על כל משרדי הממשלה. כך עושה גם משרדי. אני כן דורש מכולם להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את הסיוע המתבקש. אנחנו ניתן לכם את חופש ההחלטה, אבל שרים צריכים לדעת שהם נותנים - וגם מקבלים".
עוד אמר נתניהו: "יש דברים שאני אומר לכם שאני לא התפשרתי עליהם, למשל נקודות הזיכוי במס להורים של ילדים מגיל 0 עד 3, משום שהדבר הזה משרת את האנשים הללו. זה בדרך כלל אנשים בני 40-30. הם משרתים עכשיו, זה סיוע למשרתים. גם אמרתי שלא יהיה מע"מ בשנה הזאת.
"בדרך כלל אנחנו לא מעלים מיסים. נדמה לי שהמיסים היחידים שאנחנו מביאים בתקציב הזה ובשנה הזו הוא על רווחי הבנקים. יש גם מס על הסיגריות. זה מחייב את מה שהם קוראים לו 'התאמות' - זו מילה מכובסת לקיצוצים. זאת האמת, וככה זה נדרש. עם זאת תהיה כאן הגדלת גירעון, כי המימון לגידול כזה גדול בתקציב הביטחון יבוא גם כתוצאה מזה שאנחנו מגדילים את הגירעון באופן זמני לשנה הזו, משום שיש לנו כלכלה מאוד חזקה שבנינו כאן יחד ב-20 השנים האחרונות, אחת מהכלכלות המפוארות בעולם".
שר החינוך יואב קיש עזב בזעם את הישיבה, ולדבריו הוא לא מוכן להסכים לקיצוץ המדובר במשרדו. "עם קיצוץ כזה בחינוך והדרישה לקיצוץ בהשכלה הגבוהה אני לא אצליח לתפקד. אני לתקציב הזה לא מתכוון להצביע", אמר קיש בישיבה. לפני הסקירה של אגף תקציבים יצאו כמה שרים נוספים מהחדר, ונתניהו התבדח ש"הדבר היחיד שעקבי פה זה היציאות של השרים. יצאת ולא תדרכת - לא יצאת". הנוכחים בדיון צחקו.
התנגדות חד-משמעית לתקציב הגיעה גם מכיוונו של יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ. אמנם גנץ הודה לאנשי האוצר, ואף ציין כי "משיכת השמיכה תמיד בעייתית, ואני רוצה להביע הערכה לעניין הזה", אך בהמשך הבהיר "כמות ההסטות הייתה צריכה להיות יותר גדולה, לכן לא נתמוך בתקציב. צריך לראות יותר משאבים כלכליים וסמליים בתקציב". בהמשך, העריך גנץ בפסימיות: "אני מסתכל על התקציב וחושב שמהר מאוד ניכנס לתקציב חוזר או מחודש".
גם השר גדעון סער הודיע בישיבה כי יצביע נגד התקציב. לדבריו, "ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם את גובה הגירעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה. ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים. אני לא מסכים שהמצב הוא כמו בקורונה, ולא מסכים שמשווים את המלחמה לכל מיני מבצעים - הצבא אמר שנכנסים לשנת לחימה. אם נגמור את השנה בלי צמיחה שלילית, אני אהיה מופתע.
"החלטות קשות פוליטיות והחלטות שמהוות דוגמה אישית (כגון: קיצוץ בשנת 2024 בשכר הבכירים בשירות הציבורי - נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים) יקלו על גיוס הציבור להתמודדות מול המציאות הכלכלית הקשה, אך כאלה חסרות בהצעת התקציב שהובאה לממשלה. הצעתי לנקוט מהלך של שחרור 'רווחים כלואים' שיאפשר גביית סכומים גדולים מאוד של מס דיבידנד מחברות, דבר שייצר מקור הכנסה גדול וצמצום משמעותי של הגירעון הצפוי".
חברת מפלגתו של סער, השרה יפעת שאשא ביטון, הודיעה גם כן שתצביע נגד התקציב. "במציאות שנוצרה עקב המלחמה נדרש תקציב אחראי ומהודק, אך אי-אפשר לגלגל גזרות ומיסים על הציבור, במיוחד כשאין דוגמה אישית מצד הממשלה, כמו למשל איחוד משרדים, ויתור על ח"כים נורבגים, כספים קואליציוניים ועוד", אמרה שאשא ביטון בישיבה. "הממשלה צריכה לעשות קודם כל את המאמץ שלה ולא ללכת למקום הקל- שהציבור ישלם. התקציב אינו משקף את צו השעה ורחוק מלתת תחושה לציבור שגם הממשלה נכנסת מתחת לאלונקה".
עוד אמרה שאשא ביטון, שרת החינוך לשעבר, כי "אי-אפשר לדבר על תקציב מוכוון מלחמה ובאותה נשימה לקצץ בחינוך. הרי מערכת החינוך תפגוש את ההשלכות של המלחמה, הכול יתנקז אליה. ילדים בפוסט-טראומה, נוער בסיכון. דור שהיה בקורונה ועכשיו במלחמה וצבר פערים לימודיים. במקום לצמצם פערים מצמצמים לו בתקציב. פגיעה בחינוך היא פגיעה בעתיד החברה והמדינה ואותו צריך בעיקר לחזק כרגע".
לאחר שהגיע להסכמות עם משרד האוצר ולסיכום תקציבי לשביעות רצונו, שר התיירות חיים כץ השאיר פתק הצבעה בממשלה בעד התקציב. תקציב משרד התיירות לשנה הנוכחית יתבסס על שנת 2023, ורצף הפעילות בבינוי תשתיות, שיווק והשקעות יישמר. כמו כן, משרד התיירות יקצה 200 מיליון שקלים לשיפוץ מלונות וייעד 35 מיליון לשימור עובדים חיוניים בענף התיירות הנכנסת.
השר כץ אמר: "כמו יתר משרדי הממשלה נדרשנו לצמצם הוצאות. התיירות היא מנוע לצמיחה כלכלית וכלי תדמיתי ראשון במעלה. נוודא שכל שקל שנשקיע יביא תוצאה. הוכחנו את החיוניות של משרד התיירות בשעת משבר, ונוכיח ביצוע במדדי התיירות הנכנסת ביום שאחרי. כפי שהתחייבתי, הבאתי מתווה לשיפוי התעשייה שיאפשר לשמר את הקיים ולהביא להתאוששות מהירה".
שר הכלכלה ניר ברקת, מנגד, ניצל את הדיון כדי לתקוף את נתניהו בעניין המתווה שבוחנים בממשלה להכנסת הפועלים הפלסטינים מיו"ש, שעליו דווח לראשונה ב-ynet. ברקת אמר בישיבה שהוא רוצה להעלות את הסוגיה, ראש הממשלה השיב לו כי "זה לא הזמן ולא המקום", אך ברקת המשיך והטיח בנתניהו ובשר הביטחון גלנט: "אתם תקועים ב-6 באוקטובר. אתם עדיין בקונספציה שחלוקת כסף לפלסטינים תקנה לנו שקט מהטרור. צר לי לומר, לא למדתם כלום".
7 צפייה בגלריה
ניצל את הדיון ותקף את נתניהו וגלנט בנושא הכנסת הפועלים מיו"ש. ניר ברקת
(צילום: יריב כץ)
בשלב זה מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר ש"נקיים על זה דיון נפרד בקבינט", ושר הכלכלה הטיח: "כבר חודש לא כונס הקבינט הכלכלי. תפקידה של ממשלת ישראל הוא לא להיות סדרנית העבודה של הפלסטינים. אנחנו צריכים ידיים עובדות של פועלים ממדינות שלום. כאילו לא למדתם כלום מהשבת השחורה, זה לא יאומן".
במהלך ישיבת הממשלה נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, התייחס להשפעת המלחמה על הכלכלה הישראלית והגירעון בתקציב. "על פי אומדנים של בנק ישראל, הסך הכולל של הוצאות המלחמה בין 2023 ל-2025 צפוי לעמוד על כ-220 מיליארד שקל", אמר. ירון טען כי הצעדים שבהם נוקטת הממשלה כדי להקטין את הגירעון אינם מספקים: "כפי שאמרתי מספר פעמים בשבועות האחרונים, יש להחליט כבר בתקציב הנוכחי באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות מקיפות, שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות והגדלת הכנסות בתקציב 2024 ובתקציב 2025, וליישם חלק מהותי מהן באופן מיידי".
"קשה לראות כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל ללא נקיטת צעדים להגדלה פרמננטית של ההכנסות כגון העלאת מע"מ, וצעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף מספק", המשיך הנגיד. "משום כך חשוב לאמץ צעדים כאלה כבר עם התקציב הנוכחי כדי לשכנע את הציבור והשווקים בנחישות הממשלה לשמר תוואי פיסקלי אמין. יותר מכך, בהינתן סדרי הגודל העדכניים של ההתאמות הנדרשות, נכון היה אף להקדים את היישום של חלק מההתאמות בצד ההכנסות כגון מע"מ לשנת 2024, שוודאי כי חשוב ליישמן לכל המאוחר עד תחילת 2025".
לסיכום אמר הנגיד: "אדגיש שוב, כדי שהשווקים יגלו סובלנות כלפי הגירעון הגדול בשנת 2024 חשוב שהחלטות הממשלה בתחום התקציב יוליכו לכך שישראל לא תצעד לעבר תוואי חוב עולה באופן מתמשך".
על פי ההצעה הסופית של אגף התקציבים במשרד האוצר שהונחה על שולחן הממשלה - יקוצצו מכל משרדי הממשלה כאמור 3% מהתקציב, שיעור גבוה לאחר שקוצצו כבר 1.5% מהתקציב רק לפני ימים אחדים. על פי התחזית של משרד האוצר יסתכם הגירעון התקציבי בכ-6.5%, אולם בשל ויתורים שצפויים שרים לדרוש בעת ישיבת הממשלה, תוך איום להצביע נגד התקציב או להימנע, צופה גורם בכיר באוצר שהגירעון יגיע בסופו של דבר לכ-7%.
תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 יעלה בכ-69 מיליארד שקלים מעבר לזה שאושר בתקציב הדו-שנתי בחודש מאי האחרון ויסתכם ב-585 מיליארד שקלים - תקציב המדינה הגדול אי-פעם בישראל. יצוין שעלות המלחמה המוערכת כעת היא 217 מיליארד שקלים, אך היא צפויה לעלות ככל שהמלחמה תתארך וחלילה תורחב גם בזירה הצפונית.
שתי ההבטחות העיקריות לצמצום ההוצאות בתקציב נעדרות מהמסמך הסופי שהוצג לשרים. קיצוץ 2.5 מיליארד שקלים בלבד מההסכמים הקואליציוניים שהיקפם כ-8 מיליארד שקלים נדחה למועד מאוחר יותר וצפוי עוד להשתנות ואולי אף להצטמצם עוד. סגירת לפחות שישה משרדי ממשלה, שהציע אגף התקציבים, לא נכללת כלל בתוכנית הכלכלית של הממשלה, שתישאר עם 33 משרדי ממשלה ו-38 שרים, מספר שיא בכל הזמנים ועוד בעת מלחמה.
פורסם לראשונה: 21:51, 14.01.24
