"ישיבת הצעקות" בשבוע שעבר שבה הטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו אמירות קשות כלפי ראשי מערכת הביטחון וצוות המשא ומתן לעסקת חטופים, חשפה את הפערים העמוקים בין הצדדים. מה עמדת המעורבים בנוגע לכל אחד מהנושאים שעומדים על הפרק? ynet מנסה לעשות סדר בסוגיה הבוערת.
ב-27 במאי, כשישראל הציגה את "מתווה נתניהו", היא קבעה כי מחבלים לא יחזרו לצפון רצועת עזה, אך לא דובר אז על מנגנון בידוק. ב-31 במאי חשף נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את המתווה של ראש הממשלה, והציג את הדגשים שלו. ביידן ציין אז שאם הצדדים לא יגיעו להסכמה על שלב ב' בעסקה - הם לא יחזרו למלחמה כל עוד מתנהל משא ומתן. סעיף 14 המפורסם במתווה הוא זה שהביא להקפאת המגעים בחודש יוני.
ב-3 ביולי הגיעה תשובת חמאס שמוותרת על שני סעיפים: אחד מהם הוא סעיף 8 שמאפשר לנהל משא ומתן על עוד סוגיות מלבד מפתחות האסירים בין שלב א' לשלב ב'. חמאס בתחילה רצה לסגור את כל הפרטים מראש כדי למנוע מישראל לחזור ללחימה. הסעיף השני שעליו ויתר אז חמאס הוא 14. בתחילה דרש חמאס התחייבות בכתב שלא חוזרים ללחימה גם אם מגיעים להסכם על שלב ב'. בנוסח החדש דובר על כך שהמתווכות יעשו מאמצים שהצדדים לא יחזרו ללחימה.
מ-3 ביולי ועד 28 ביולי לא קרה למעשה כלום. ישראל קיימה דיונים, וחמאס חיכה לתשובה הישראלית. אם ראש הממשלה נתניהו, שבסוף נתן את החותמת הסופית, ידע מראש שהוא מתעקש על התנאים האלה - דהיינו חזרת תושבים לצפון הרצועה תבוצע אך ורק עם מנגנון בידוק ותהיה נוכחות ישראלית בציר פילדלפי - מדוע הוא המתין יותר משלושה שבועות עד 28 ביולי?
הפער הראשון בין נתניהו לראשי מערכת הביטחון נוגע כאמור לסוגיית מנגנון הבידוק. הנוסח שישראל העבירה ב-28 ביולי, שלפיו שני הצדדים יגיעו להסכמה על מנגנון לבדיקת חמושים, היה אמנם מעומעם. ואולם, מאחורי הקלעים יש פערים ניכרים סביב הסוגיה: כל ראשי מערכת הביטחון אומרים לנתניהו שלא יהיה שום גוף מלבד צה"ל שיבצע את הבידוק בחזרה צפונה. חמאס לא מסכים שצה"ל יבצע את הבידוק, ולכן עד שיימצא מנגנון - ההזדמנות עלולה לחמוק. ראשי מערכת הביטחון סבורים שמדובר כאן בהתעקשות שפירושה לקיחת סיכון לא מחושב על חיי החטופים.
מנגד, ראש הממשלה אמר בהצגת עמדתו בישיבת הממשלה: "החמאס גם לא מוכן לאפשר שום מנגנון שיבדוק וימנע מעבר של אמצעי לחימה ומחבלים לצפון הרצועה. הוא עושה את כל זה כי הוא רוצה להשתקם ולהתאושש, ולחזור שוב ושוב על טבח 7 באוקטובר, כפי שהבטיח לעשות".
הישגים משמעותיים להסכם: גלאים וחסימת מנהרות
הפער השני נוגע לציר פילדלפי. במערכת הביטחון אומרים לראש הממשלה שבששת השבועות של השלב הראשון של הפסקת האש לא ייכון דבר. לא יחפרו מנהרות חדשות, לא יבריחו שום דבר. ראשי מערכת הביטחון סבורים כי ההסכם מביא איתו הישגים משמעותיים: היכולת להתקין גלאים תת-קרקעיים ועל-קרקעיים בציר פילדלפי בשליטה ישראלית, וכן חסימת כל המנהרות, אם יש כאלה, בצד המצרי. לדבריהם, אם לא ננצל את ההזדמנות הנדירה לרתום את המצרים בלחץ אמריקני – לא בטוח שנוכל לעשות את זה בהמשך.
במערכת הביטחון סבורים שלהתעקשות של נתניהו על שמירת נוכחות בפילדלפי אין ערך מכיוון שצה"ל יכול לחזור לאזור זה כפי שחזר לבית החולים שיפא ולחאן יונס. זה לא שמערכת הביטחון ששה לצאת מפילדלפי, אבל בסופו של דבר ראשי מערכת הביטחון מסתכלים מה עומד על הכף - חיי חטופים שזמנם בשבי מוגבל.
מנגד, ראש הממשלה אמר בישיבת הממשלה: "החמאס לא נסוג מדרישתו שישראל לא תוכל לשוב למלחמה, הוא דורש מאיתנו לסגת מציר פילדלפי וממעבר רפיח - צינורות החמצן שלו, שיאפשרו לו להתחמש ולהתעצם מחדש. חשוב לקבע את העיקרון - אנחנו לא יוצאים משם".
פער נוסף - ראשי מערכת הביטחון מסבירים לנתניהו שאם לא הולכים לעסקה, ישראל מסתכנת בהסלמה רבתי, על רקע חיסולי בכיר חיזבאללה פואד שוכר וראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה וכן התעוזה של החות'ים בתימן. הזמן, לדבריהם, הוא פקטור. אם לא הולכים לעסקה בקרוב - ישראל עלולה להיקלע להידרדרות מול לבנון, איראן, החות'ים, המיליציות בעיראק וגם ארגוני הטרור ביהודה ושומרון. חמש חזיתות. בלי עסקה הזמן יעשה רק רע: השלוחים של איראן ימשיכו לנסות לצבור הישגים, לבנון בסבירות גבוהה תידרדר למלחמה. אנחנו בצומת: או עסקה או הסלמה.
פער נוסף בין הצדדים קשור לצומת האסטרטגי מול ארה"ב. ביידן ניהל שיחה קשה מאוד עם נתניהו ואמר לו שלא ייקח את נשיא ארה"ב כמובן מאליו וכי אם הוא יסלים שוב את המצב מיוזמתו, האמריקנים לא יבואו לחלץ אותו פעם נוספת. בממשל האמריקני חושבים שנתניהו מתחמן אותם ושהוא רוצה בהארכת המלחמה במקום להתעסק כעת בהשגת עסקת חטופים. הציטוט הקשה ביותר שיוחס לביידן בשיחתו עם נתניהו היה "stop bullshitting me".
ראשי מערכת הביטחון רואים את המתיחות הזאת ומודאגים מאוד. הם סבורים שאסור לישראל לזלזל בחשיבות של ארה"ב, ואם ישראל תגיע למלחמה עם לבנון, לא כל שכן עם איראן, בלי הגב האמריקני - אנחנו בבעיה קשה. עוד חוששים במערכת הביטחון מהאופן שבו איראן תפרש את המחלוקת בין ביידן לנתניהו. זה עלול להשפיע על היקף ועיתוי התגובה האיראנית. במערכת הביטחון מזכירים כי התקיפה האיראנית ב-13 באפריל הגיעה בנקודה לא פשוטה ביחסים בין ישראל לארה"ב סביב התנגדות האמריקנים לכניסת ישראל לרפיח.
קיים גם פער בין נתניהו לבין ראשי מערכת הביטחון לגבי אופן ניהול המשא ומתן. ראש הממשלה חושב שצוות המשא ומתן רופס ולא יודע לנהל משא ומתן. "במקום ללחוץ על ראש הממשלה, תלחצו על סינוואר", אמר נתניהו ב"ישיבת הצעקות".
כל ראשי מערכת הביטחון שהשתתפו בישיבה בשבוע שעבר הזהירו את ראש הממשלה נתניהו שהפרמטרים שהוא מתעקש עליהם יתקעו את העסקה. ראש השב"כ רונן בר אמר: "מרגיש שראש הממשלה לא רוצה את המתווה שעל השולחן. אם זאת אכן הכוונה, תגיד לנו". מפקד המאמץ המודיעיני של תחום השבויים והנעדרים במלחמה אלוף במיל' ניצן אלון אמר: "אתה יודע שכל הפרמטרים שהוספת לא יתקבלו ולא תהיה עסקה. עם מה שאתה אומר אין לנו מה ללכת. אנחנו 'על האפס'". ראש המוסד דדי ברנע אמר: "יש עסקה. אם נתמהמה, ייתכן שנפספס את ההזדמנות - צריך לקחת את זה".
ראש הממשלה השיב בזעם לטענות: "אתם רופסים, אתם לא יודעים לנהל משא ומתן. אתם מכניסים מילים לפה שלי במקום ללחוץ את ראש הממשלה, תלחצו את סינוואר". נתניהו דוחה את הפרשנות והטענות שהוא לא רוצה בעסקה ואומר: "אנחנו עושים מאמץ עליון, יומיומי, להשבת כל חטופינו. אני מדגיש - להשבת כל חטופינו, בלי יוצא מן הכלל. יש לנו מחויבות ברזל להשיב את כולם - החיים והחללים כאחד. לכן, הנחיתי את המשלחת לצאת אתמול לקהיר כדי להמשיך במשא ומתן. לכן אני עומד על מקסום מספר החטופים החיים שישוחררו כבר בשלב הראשון של העסקה, ועל שמירת מנופי לחץ לטובת שחרור כל חטופינו בהמשך".
עוד אומר נתניהו: "אני מוכן ללכת כברת דרך ארוכה מאוד לשחרור כל חטופינו, תוך שמירה על ביטחון ישראל. המחויבות שלנו עומדת בניגוד מוחלט להדלפות ולתדרוכים השקריים בנושא שחרור חטופינו. התדרוכים האלה פוגעים במשא ומתן, ולצערי הרב - הם גם זורים חול בעיני משפחות החטופים היקרות. הם מייצרים מצג שווא כאילו חמאס הסכים לעסקה, וממשלת ישראל היא זו שמתנגדת לה. ההפך הגמור הוא הנכון - האמת הפשוטה היא, שעד לרגע זה החמאס לא הסכים לתנאים הבסיסיים ביותר של המתווה.
"בעוד אנחנו לא הוספנו אף דרישה למתווה, חמאס הוא זה שדרש להכניס בו עשרות שינויים. העובדה היא שמי שמונע את שחרור חטופינו הוא החמאס שממשיך להתנגד למתווה, ולא ממשלת ישראל שקיבלה אותו. כל מי שרוצה כמונו בשחרור חטופינו צריך להפנות את הלחץ על החמאס - ולא על ממשלת ישראל. אנחנו מצידנו נמשיך להפעיל את הלחץ הצבאי על חמאס ובכיריו, עד להשבת כל חטופינו והשגת כל יעדי המלחמה".
אגב, בסביבתו של נתניהו טוענים שאין קונצנזוס מלא בין כל ראשי מערכת הביטחון על קבלת דרישות חמאס, וכי ראש המוסד ברנע, למשל, אינו שותף לעמדת שאר חבריו שחושבים שאם לא נקבל את דרישת ארגון הטרור - נחמיץ את ההזדמנות לעסקה. עוד טוענים בסביבת נתניהו שחמאס מוכן לשחרר מספר נמוך של חטופים, ושראש הממשלה מתעקש על מקסום מספר החטופים החיים שישוחררו כבר בשלב הראשון.
בסביבת נתניהו טוענים גם כי אם נוותר על מנגנון הבידוק בחזרת עזתים לצפון הרצועה ועל הנוכחות בציר פילדלפי המשמעות ברורה: חמאס ישתלט מחדש על הרצועה באופן שיאפשר לו להתחיל להיערך מיידית לטבח נוסף ולחזור להברחות אמל"ח – ולראיה, המנהרה הענקית למעבר כלי רכב בגובה של שלושה מטרים, שצה"ל חשף בציר פילדלפי. "זה יהיה חוסר אחריות משווע, ונתניהו לא יסכים לזה", ציינו בסביבת ראש הממשלה.
בסביבת ראש הממשלה אומרים כי בסופו של דבר החתירה של נתניהו היא לעסקה שמחזירה את כל 115 החטופים שנמצאים בשבי חמאס. לדבריהם, לוח הזמנים במתווה הנוכחי מדבר על 42 ימים תחילה, ובמינימום עוד ארבעה חודשים שבהם יינתן צ'אנס למשא ומתן. כלומר, חצי שנה של היעדר מלחמה. זה אומר, מציינים בסביבת נתניהו, שהשלב השני בעסקה לא יכול לקרות כמעט חצי שנה, ושלאורך כל אותה תקופה מרבית החטופים עדיין יישארו בעזה.
נתניהו לא מוכן להישאר בלי מנופי לחץ שלא יאפשרו לו להתקדם לשלב ב'. בסביבת ראש הממשלה אומרים כי למנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר אין שום ערובה שתבטיח לו להישאר בשלטון לולא קלף החטופים. "אין לו אינטרס לשחרר את כולם, הוא תמיד ישמור לעולם על בנק חטופים. אחרת מה הערבות שיישאר בחיים?".