תושבי שכונת קריית משה בטבריה מודאגים מאוד. שתי רעידות האדמה שפקדו את הצפון ביממה החולפת הורגשו היטב בשכונה הממוקמת על השבר הסורי-אפריקני, ו-260 המשפחות שגרות בשכונה חוששות מרעידה חזקה יותר שתרחיב את הבניינים.
"אני מאוד מודאגת", אמרה פירוזה רמזנוב, תושבת השכונה. "יש לי ילדים קטנים וביום שתהיה רעידת אדמה חזקה יותר הבניין שלי יקרוס. הבניין לא יציב, אין לנו ממ"ד, ואין לנו מקום לברוח. אני גרה בקומה שלישית ולא אספיק להימלט עם הילדים שלי, הדבר היחיד שנצליח לעשות זה לעמוד בחדר המדרגות".
טטיאנה צ'רקלשווילי גרה בטבריה כבר 29 שנים, אחרי רעידת האדמה הראשונה במוצ"ש היא נשארה לישון בחוץ יחד עם בעלה. "ירדנו בלילה לחצר וישנתי פה עם בעלי הפנסיונר. ישבנו בגשם, ישנו בחוץ בלילה. זה היה מפחיד, אי אפשר לישון, אתה קם ב-3 בלילה".
"יש הרבה סדקים בבניין, ואנחנו מפחדים שיהיה כאן מה שקרה בחולון", סיפרה צ'רקלשווילי על החשש של תושבים רבים בשכונה. "יש סדקים בקיר, ואם רעידת האדמה תהיה ברמה של 6 או 6.5 חס וחלילה חלק מהבניין ייפול, הוא גם ככה עקום".
טבריה כבר ידעה בעבר רעידות אדמה חמורות שהחריבו את העיר. בינואר 1837, לפני 185 שנים, ושליש מאוכלוסיית העיר נהרגה באסון. "רוב המבנים נהרסו ואלה שנותרו בחיים מבין הטבריינים נפצעו או נותרו חסרי קורת גג. לקח לעיר עשרות שנים להשתקם", סיפר חיים חצב, חוקר תולדות העיר.
"קריית משה היא המסוכנת ביותר בעיר מבחינת רעידות אדמה. יש בשכונה כ-60 בניינים שאם תהיה רעידת אדמה הם יפלו ראשונים", הסביר יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, בועז יוסף. "הבניינים נבנו ביוזמת משרד השיכון, שלא בדק לפני 50 שנה שמוקמת שכונה שלמה על העתק הסורי-אפריקני. היום אף אחד לא היה מאשר בניין כזה".
בעירייה מפנים אצבע מאשימה למדינה ודורשים שתיקח אחריות לחיזוק המבנים. "הבניינים נבנו ביוזמת המדינה אז היא חייבת לקחת אחריות עליהם. מהיכרותי עם הדיירים הם לא יכולים לעמוד בהוצאה הזו. במדינת תל אביב לא הייתה בעיה – היו עושים פינוי בינוי, מפצים את הדיירים ומוסיפים עוד דירות, אבל בטבריה, ובעיקר בשכונה הזו, אין כדאיות כלכלית למהלך כזה".
רעידת אדמה הרסנית היא רק עניין של זמן
בתוך כך, המומחים טוענים שרעידת אדמה חזקה היא רק עניין של זמן. "אנחנו לא יודעים לבוא ולהגיד ולבשר משהו יותר מדויק בטווח זמנים. אנחנו כן יודעים שצריכה להיות רעידת אדמה חזקה בישראל", אמר ד"ר אבי שפירא, סיסמולוג מאוניברסיטת חיפה ולשעבר ראש ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה.
"אנחנו יודעים שהאזור שבו היו שתי רעידות אדמה הוא אזור שבו יתרחשו גם בעתיד רעידות אדמה חזקות מאוד", אמר ד"ר שפירא. "אנחנו רק איננו יודעים מתי בעתיד, בתוך דקות או בתוך עשרות שנים. הבעיה הגדולה שיש לנו היא שכל המדינה שלנו סמוכה למוקד התרחשות אפשרית של רעידת אדמה חזקה - אזור השבר הסורי-אפריקני".
ד"ר שפירא הוסיף כי רצף הרעידות החריג שפקד את ישראל מעורר דאגה. "אנחנו מוטרדים מהן, כי זה מצב לא שכיח ששתי רעידות אדמה מתרחשות בהפרש של זמן קצר באותו מקום ובאותה עוצמה. יחד עם זאת, אין לנו עדות לכך שאחריהן תבוא רעידת אדמה חזקה שעלולה ליצור נזק כבד".
אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף, הזהיר גם כן שרעידת אדמה הרסנית בישראל היא רק עניין של זמן, והמדינה אינה ערוכה לכך. "מקום המדינה ועד היום זה לא נחשב לצערי לאיום שהמדינה שמה עליו דגש משמעותי בהיערכותה".
"בעשור האחרון ננקטות פעולות ונעשים דברים יותר מבעבר, אך הם אינם מספקים", הוסיף רוזן. "די לראות את מבני העיריות, מבני בתי הספר והשכונות הוותיקות בערי הצפון, על מנת להבין את גודל האירוע שיהיה במדינת ישראל לו תתרחש רעידה כזאת בקרוב".