בשבת שעברה, כרמלה (כרמי) רוצקי צעדה עם חברה בטיילת תל ברוך בתל אביב. קטע ישר, עם נוף לים הסמוך, צמוד לשביל אופניים עמוס. בנסיבות שעדיין נבדקות, פגע בה רוכב אופניים חשמליים. רוצקי, תושבת רמת הכובש שרק שבוע קודם לכן חגגה את יום הולדתה ה-70, הועפה אל רצפת הבטון וספגה מכה אנושה בראשה. היא פונתה לבית החולים וכעבור שלושה ימים נפטרה.
"איך אין הפרדה ברורה בין הולכי רגל לבין רוכבים על כלים חשמליים?" שאל בעצב חיים בעלה את אנשי בית החולים, "איבדתי את אשתי האהובה בגלל שטות, ושיידעו כולם שהייתה לי אישה נפלאה".
תאונות קטלניות בין אופניים וקורקינטים חשמליים לבין הולכי רגל אינן שכיחות, אבל מספר התאונות האלה שמסתיימות "רק" בפציעה נמצא במגמת עלייה. לפי נתוני מכון גרטנר בבית החולים תל השומר נרשם בשנת 2021 זינוק של 50% במספר הולכי הרגל שאושפזו אחרי תאונות כאלה ברחבי הארץ, ומספרם עלה מ-67 ל-96 בני אדם.
"פס צבע דקיק שמסומן על שביל לא יכול לייצר הפרדה בטוחה בין הולכי רגל לבין רוכבים שנעים במהירות רבה", אמרה ל-ynet חגית אוריין, פעילה למען בטיחות הולכי רגל ומפעילת דף הפייסבוק "מחזירים את תל אביב להולכי הרגל".
"פעם היו מעט רוכבים, והאופניים היו מכאניים. היום יש בתל אביב עשרות אלפי כלים חשמליים, פרטיים ושיתופיים, שליחים שטסים עליהם, וכלים מאסיביים ששוקלים כמעט כמו קטנוע", היא טוענת, "כבר שנים שאני מתריעה על הבעיה, ואומרים לי שאי-אפשר ליצור הפרדה, וזה המצב ברוב שבילי האופניים בת"א ובשדרות שלה. אי אפשר לחכות יותר, חייבים ליצור הפרדה פיזית בינם לבין הולכי רגל".
לדבריה, "אותה הפרדה יכולה להיות אפילו עם ערוגת צמחים, לא צריך לבנות חומות, אבל חייבים למנוע משני הצדדים לדלג לחלקו של הצד השני. תאונות יכולות להתרחש גם בגלל טעות, רוכב או הולך רגל שסטה לרגע מהמסלול, אבל כמו בכביש - התשתית צריכה להיות 'סלחנית' ולמנוע מפגשים כאלה. במקרה הזה זו הייתה סבתא צעירה שמפגש כזה הסתיים במותה. אבל אם היא 'רק' הייתה שוברת את האגן מהפגיעה ונשארת בכיסא גלגלים, המקרה לא היה מעורר הדים".
תל אביב היא העיר עם שבילי האופניים הארוכים ביותר, 160 ק"מ, והעירייה הציבה יעד ברור להגדלת השימוש בהם ובקורקינטים חשמליים ב-2025, להגיע ל-250 ק"מ שבילי אופניים ולהגדיל את שיעור הנסיעות שמתבצעות בעיר בכלים האלה מ-11% ל-22%. המטרה חיובית, הקטנת עומסי התנועה וזיהום האוויר ועידוד תחבורה זולה, אבל המשמעות היא הגדלת הסכנות לתאונות כאלה.
"השאלה היא איזה אופניים בדיוק נוסעים על השביל. חוקית, אופניים חשמליים בארץ מוגבלים למהירות של 25 קמ"ש, אבל רבים מאוד מהכלים מגיעים ל-45 קמ"ש", מסביר ל-ynet ד"ר יואב לרמן, שותף בפלאנט תכנון עירוני תחבורתי. "כשמדובר במכוניות ורוכבים כבר מבינים שפער המהירויות מסוכן, אבל כאן, כשיש פער בין רוכב שיכול לנסוע ב-45 קמ"ש והולך רגל שנע ב-5 קמ"ש, הבעיה הזאת עוד לא נפתרה. גם בעולם, אגב. ישראל, בגלל שאין מטרו ובגלל שאין תחבורה ציבורית בשבת, היא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש בכלים החשמליים".
לרמן אומר כי תקנות תכנון שבילי האופניים לא מחייבות הפרדה פיזית בין הרוכבים לבין הולכי הרגל. "כלי של 45 קמ"ש צריך להיות על הכביש, לא בשבילים האלה, כך למשל נקבע באמסטרדם. זה לא הגיוני שלא תהיה הפרדה של מטר חול בין הצד של הרוכבים לצד של הולכי הרגל, או ערוגה בגובה 20 ס"מ שיהיה קשה לקפוץ מעליה. התכנון צריך להתבצע מהצד של משתמש הדרך הכי פגיע. אם אתה לא יכול לשחרר במקום כזה ילד בן 3 בלי להסתכן שרוכב יפגע בו, אתה לא במקום טוב. וכאן אנחנו רואים שגם הולכי רגל מבוגרים נמצאים בסכנת חיים. רוכב מבוגר, ביחד עם האופניים החשמליים, יכול בקלות לשקול 120 ק"ג, וזאת כבר מסה שפגיעה ממנה יכולה להיות מסוכנת גם במהירות הרבה יותר נמוכה מ-45 קמ"ש".
"כלי של 45 קמ"ש צריך להיות על הכביש, לא בשבילים האלה. לא הגיוני שלא תהיה הפרדה של מטר חול בין הצד של הרוכבים לצד של הולכי הרגל, או ערוגה בגובה 20 ס"מ שיהיה קשה לקפוץ מעליה. התכנון צריך להתבצע מהצד של משתמש הדרך הכי פגיע"
בעיה נוספת היא האכיפה. לפי נתוני עירית ת"א, מתחילת 2021 פקחי העיריה חילקו 47 אלף דו"חות לרוכבים על עבירות כמו רכיבה על מדרכה, אם כי העירייה לא מפרסמת כמה דו"חות ניתנו על הסעיף הזה בלבד. לפקחים העירוניים אין סמכות לבדוק אם אופניים מהירים מהמותר, עניין שנמצא באחריות משרד התחבורה - שכבר יותר משלוש שנים לא הצליח לעדכן את החוק כדי לאפשר אכיפה בסעיף הזה, ושרת התחבורה מרב מיכאלי הבטיחה להקים צוות שיעסוק בכך.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "מדובר במקרה מזעזע, אנו משתתפים בצערה הכבד של המשפחה ונסייע ככל יכולתנו למשטרה למצות את הדין עם רוכב האופניים הפוגע. חשוב לציין כי במקום המדובר בטיילת יש תמרור וסימון הפרדה ברור בין נתיב הולכי הרגל לנתיב האופניים. העירייה רואה חשיבות בשמירה על בטיחות כלל משתמשי הדרך ותדאג להדגשת הסימון המפריד.
"לצערנו, אין לפקחי העירייה סמכות אכיפה במיקום זה שאינו מוגדר כמדרכה. העירייה פנתה לא מכבר למשרדי הממשלה, יחד עם פורום ה-15, לקבלת סמכויות אכיפה נוספות שיאפשרו לה לאכוף רכיבה פרועה בניגוד לחוק גם במקומות אלו".
לאחר מכן נמסר: "העירייה ממשיכה לקדם סלילת עשרות ק"מ של נתיבי אופניים בהפרדה בין משתמשי הדרך השונים. עם זאת, עדיין יש שבילים שבוצעו בעבר בהם ההפרדה היא בסימון קו בלבד וללא הפרדה פיזית".
"בשנים האחרונות אנחנו מקפידים על תכנון וביצוע שבילי אופניים מופרדים פיזית מתנועת הולכי רגל ורכבים. לנוכח העלייה המדאיגה במספר תאונות הדרכים שבהן מעורבים משתמשי הכלים החשמליים הדו-גלגליים, והפגיעה המשמעותית בתחושת הביטחון של הולכות והולכי הרגל, פנה ראש העירייה לאחרונה לשרי התחבורה, ביטחון פנים, המשפטים והפנים בבקשה להרחיב את סמכויות האכיפה שניתנות לפקחים העירוניים, על מנת שנוכל לבצע אכיפה יעילה של עבירות התנועה ולדאוג לשלומם של הולכי הרגל. בפניה התייחס ראש העיר לצורך הדחוף לבצע אסדרה של הנושא הכולל העלאת הקנסות, רישוי כלים, חובת ציות לפקחים עירוניים ואיסור רכיבה במקומות הומי אדם. במקביל מקדמת העירייה פעילות הסברה בנושא יחד עם הרלב"ד".
