כמעט שלוש שנים לאחר שהצבא הרוסי פלש לארצו, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר לראשונה אמש (שישי) כי הוא מוכן לוותר על שטחים לטובת רוסיה, לפחות באופן זמני - כדי לסיים את המלחמה.
בריאיון לרשת "סקיי ניוז" הבריטית אמר זלנסקי כי כדי להגיע להפסקת אש, ארצו מוכנה לוותר על שטחים שנכבשו על ידי רוסיה באופן זמני, בתמורה לקבלת "מטרייה של נאט"ו" על השטחים שבהם היא עדיין מחזיקה - כלומר שהברית הצבאית תיקח את חסותה על חלקים שעדיין בשליטת אוקראינה. בערך כחמישית משטחה של אוקראינה, נזכיר, נמצא תחת שליטה רוסית.
5 צפייה בגלריה
(צילום: Sergei Bobylev, Sputnik, Kremlin Pool Photo/ AP, AFP PHOTO / Press service of the 24th Mechanized Brigade of Ukrainian Armed Forces)
לדברי זלנסקי, אם תושג הפסקת אש - קייב תוכל לנהל בהמשך משא ומתן על החזרת השטחים במזרח המדינה שנמצאים כעת בשליטה רוסית. "אם אנחנו רוצים לעצור את 'השלב החם' של המלחמה, צריך שנאט"ו תיקח תחת המטרייה שלה את השטחים שעדיין בשליטתנו", אמר. "זה מה שאנחנו צריכים לעשות מהר, ואז אוקראינה תוכל להחזיר את שאר השטח בדרך דיפלומטית".
זלנסקי אמר את הדברים לאחר שנשאל על דיווחים ולפיהם אחת מתוכניותיו של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ לסיים את המלחמה, היא לשכנע את קייב לוותר על השטחים שמוסקבה כבשה בתמורה להצטרפותה לנאט"ו. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נזכיר, הבהיר שהוא לא מוכן לוותר על אף אף אחד מהשטחים שכוחותיו כבשו בשום הסכם עתידי - ושוויתור של קייב על השטחים הוא תנאי מקדים לכך שרוסיה תגיע לשולחן המשא ומתן.
מדובר בשינוי בעמדתו של זלנסקי, שעד כה הצהיר כי ארצו תמשיך להילחם ברוסיה עד שתחזור למצב שבו הייתה לפני פרוץ המלחמה, ולגבולותיה המוכרים בינלאומית, כולל ארבעת האזורים שסופחו על ידי רוסיה במהלך המלחמה - לוהנסק, דונייצק, זפוריז'יה וחרסון - וגם חצי האי קרים שנכבש בפברואר 2014 וסופח כחודש לאחר מכן. מוקדם יותר השנה הוא אף הציג בפני הפרלמנט האוקראיני "תוכנית ניצחון" שכללה סירוב לוותר על השטח והריבונות של אוקראינה.
בעבר אמר זלנסקי כי לעולם לא יוותר על השטחים שכבשה רוסיה מכיוון שמהלך כזה אסור על פי החוקה האוקראינית, ושהדרך היחידה שבה דבר כזה עשוי להיות אפשרי היא אם התושבים באזורים הללו יסכימו להתנתק מהמדינה. בריאיון ל"לה מונד" הצרפתי ביולי האחרון הוא אמר שהשטחים יוכלו להיות של רוסיה רק אם התושבים יצביעו בעד כך במשאל עם חופשי והוגן, אך שמשאל עם כזה יוכל להתקיים רק לאחר שארצו תשיב לעצמה את השטחים הללו.
הנשיא האוקראיני רמז שבמונח "מטריית נאט"ו", שבו השתמש, הוא לא מתכוון שארצו תקבל חברות מלאה בבית הצבאית - דבר שפוטין דוחה כחלק מכל הסכם עתידי. במקום זאת, מדינות החברות בנאט"ו - כולל בריטניה, ארה"ב, צרפת וגרמניה - עשויות לספק ערבויות ביטחוניות אינדיבידואליות לחלקים באוקראינה.
כשנשאל האם קייב תהיה מוכנה לוותר לגמרי על שטחים לטובת מוסקבה בתמורה לחברות מלאה בנאט"ו, השיב זלנסקי: "אף אחד לא הציע לנו להיות בנאט"ו, עם חלק זה או אחר של אוקראינה". לדבריו, התרחיש שבו השטחים בארצו שלא נכבשו על ידי רוסיה יקבלו חברות בנאט"ו מעולם לא נשקל על ידו, מכיוון שהוא מעולם לא הוצע רשמית לקייב.
חברות מלאה של אוקראינה בנאט"ו, נציין, עשויה להרתיע את פוטין מלפלוש אליה בעתיד, מכיוון שפלישה כזאת עלולה להעלות את הסיכון שהברית הצבאית תפעיל את סעיף 5 לאמנת הברית - זה שמחייב את המדינות החברות להתגייס לעזרת מדינה חברה אחרת שנמצאת תחת מתקפה.
5 צפייה בגלריה
חיילים אוקראינים בחבל דונבאס. הצבא הרוסי מתקדמת בחודשים האחרונים בקצב המהיר ביותר שלו מאז השנה הראשונה של המלחמה
(צילום: Oleg Petrasiuk/Press Service of the 24th King Danylo Separate Mechanized Brigade of the Ukrainian Armed Forces/Handout via REUTERS)
עוד אמר זלנסקי בריאיון כי מדינות מסוימות הציעו באופן לא רשמי הסכם הפסקת אש בין אוקראינה לרוסיה. "הרבה מדינות שונות הציעו הפסקת אש", אמר זלנסקי, ותהה: "השאלה היא, הפסקת אש איפה?". לדבריו, אם תושג הפסקת אש - היא חייבת להבטיח "שפוטין לא יחזור להשתלט על שטחים אוקראיניים נוספים". הוא הוסיף: "אנחנו זקוקים מאוד להגנה של נאט"ו, אחרת הוא יחזור. בשבילנו זה מאוד מסוכן".
"חייבים לעבוד עם טראמפ"
כשנשאל מה דעתו על הנשיא הנבחר של ארה"ב, דונלד טראמפ, אמר זלנסקי: "אנחנו חייבים לעבוד עם הנשיא החדש כדי לקבל את התומך הגדול ביותר. אני רוצה לעבוד איתו ישירות כי אנשים סביבו משמיעים קולות שונים, ובגלל זה אנחנו לא צריכים לאפשר לאף אחד בסביבה להרוס את התקשורת בינינו - זה לא יועיל ויהיה הרסני. אנחנו צריכים לנסות למצוא מודל חדש. אני רוצה לחלוק איתו רעיונות ואני רוצה לשמוע ממנו".
זלנסקי סיפר על שיחתו עם טראמפ בזמן שביקר בניו יורק בספטמבר האחרון. "הייתה לנו שיחה. זה היה מאוד חם, טוב ובונה. זו הייתה פגישה מאוד טובה, וזה היה צעד ראשון חשוב. עכשיו אנחנו צריכים להכין כמה פגישות", אמר.
טראמפ ממשיך לאותת כי פניו לעבר סיום מהיר של המלחמה – וביום רביעי הודיע כי מינה את הגנרל לשעבר קית' קלוג לשליח המיוחד שלו לענייני אוקראינה ורוסיה. מדובר בתפקיד שלא היה קיים עד כה, למרות כמעט שלוש שנים של מלחמה. טראמפ הודיע כהרגלו על המינוי בציוץ ברשת החברתית שבבעלותו, Truth Social, והדגיש כי קלוג עמד לצדו "מההתחלה" – אמירה שמגיעה על רקע רצונו למנות לממשל החדש בכירים שיהיו נאמנים לו באופן מוחלט. "יחד, נבטיח שלום באמצעות עוצמה, ונהפוך את אמריקה – ואת העולם – לבטוחים שוב!", כתב טראמפ.
5 צפייה בגלריה
טראמפ. "חייבים לעבוד עם הנשיא החדש כדי לקבל את התומך הגדול ביותר"
(צילום: AP Photo/Evan Vucci)
קלוג בן ה-80 הוא יועץ ותיק של טראמפ, ושימש כראש הסגל במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן בקדנציה הראשונה שלו, כמו גם כיועץ לביטחון לאומי של סגן הנשיא דאז מייק פנס. הוא דוגל במדיניות החוץ השמרנית של טראמפ, המוכרת תחת הסיסמה "אמריקה תחילה", ומוקדם יותר השנה הגיש לו תוכנית לסיום המלחמה בין אוקראינה לרוסיה – הצעה שבמוקד שלה ניסיון לאלץ את שני הצדדים להיכנס למשא ומתן.
התוכנית שהציע קלוג קובעת כי המשך הסיוע לקייב בנשק יותנה בכך שתפתח בשיחות שלום עם מוסקבה. במקביל להצבת התנאי לאוקראינה, יזהיר ממשלו של טראמפ את רוסיה כי כל סירוב שלה לנהל משא ומתן יוביל להגברת הסיוע האמריקני לקייב. נקודה משמעותית שצפויה לעורר התנגדות חריפה מצד הנשיא זלנסקי היא שהפסקת האש שתוכרז במהלך המשא ומתן תתבסס על קווי השליטה הנוכחיים, כך שהכניסה לשיחות תיעשה כשרוסיה מחזיקה לא רק בחצי האי קרים שעליו השתלטה ב-2014, אלא גם בחלקים נרחבים מארבעה מחוזות באוקראינה – לוהנסק, דונייצק, חרסון וזפוריז'יה – שאותם כבשה כאמור אחרי הפלישה לעורף האוקראיני ב-2022.
טראמפ לא הודיע על אימוץ התוכנית, ואף שטען שוב ושוב כי יהיה מסוגל לסיים את המלחמה תוך 24 שעות – הוא לא פירט כיצד יעשה זאת. אולם לכל ברור שהסיוע הצבאי הנרחב לקייב עשוי לשמש עבורו קלף משמעותי כדי ללחוץ עליה להסכים למשא ומתן בתנאים בעייתיים יותר מבחינתה, ומינויו של קלוג רק מחזק את ההערכות הללו.
האפשרות הזאת מתקבלת כמובן בשמחה במוסקבה, וסגן השגריר הרוסי באו"ם אמר כי אם טראמפ יפסיק את הסיוע הצבאי לאוקראינה – יהיה זה בגדר "גזר דין מוות" לצבא האוקראיני. בדיון שנערך במועצת הביטחון של האו"ם, טען הדיפלומט הרוסי דמיטרי פוליאנסקי כי זלנסקי מפחד מחזרתו של טראמפ לשלטון, וכי יש לו סיבה טובה לכך. "אפילו אם נניח בצד את התחזית שטראמפ יפסיק את הסיוע לאוקראינה, נהיה ברור יותר ויותר שהוא וצוותו, בכל מקרה, יערכו בדיקה מעמיקה לסיוע שמסופק לקייב", אמר.
רוסיה, נזכיר, מתקדמת בחודשים האחרונים בקצב המהיר ביותר שלה מאז השנה הראשונה של המלחמה, וכובשת בהדרגתיות עוד ועוד כפרים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. רוסיה מתקדמת כעת לעבר העיר פוקרובסק במחוז דונייצק, שמהווה צומת תחבורתי חשוב עבור הצבא האוקראיני, וכיבושה יהווה מכה קשה עבור יכולתו לשמור על קווי האספקה לכוחותיו בחזית. רוסיה גם מגבירה כעת את הלחץ על העיירה קופיאנסק שסמוכה לגבול הרוסי בצפון-מזרח אוקראינה, במחוז חרקוב.
