מקסים מולצ'נוב, החייל שנהרג בפיגוע הדריסה במחסום מכבים בשבוע שעבר, הובא הערב (יום שלישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. אלפי בני אדם הגיעו להלווייתו של מולצ'נוב, חייל בודד שעלה כנער מאוקראינה, לאחר שברשתות החברתיות קראו לציבור להגיע ו"להצדיע לו בדרכו האחרונה". הוריו של מולצ'נוב הגיעו לארץ גם הם כדי ללוות את בנם למנוחת עולמים.
רבים ממשתפי ההלווייה לא הכירו את מולצ'נוב, אך הגיעו כדי לחלוק לו כבוד אחרון. בין היתר הגיעו לבית העלמין גם חברי הכנסת גלעד קריב, שרון ניר, זאב אלקין, אפרת רייטן ועודד פורר, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, וראש העיר הרצליה משה פדלון.
מפקד הגדוד של מולצ'נוב ספד לו: "מקסים התגייס לגדוד לוחם בכדי להגשים חלום, הוא היה לוחם עוצמתי שהגן על עמו בתחושת שליחות אדירה". הוא פנה להוריו: "יבגני ולריסה, שלחתם לכאן ילד, עשיתם עבודה נהדרת בגידול שלו, אני מתנצל שלא החזרנו אותו חזרה בשלום". עוד אמר כי "מקסים היה מלאך בדמות אדם, טוב לב, אכפתי עם דאגה לאחר. היית שיעור לכולנו. כולם כבר שמעו על תרומת מח העצם בסיום הטירונות. תודה שלימדת אותנו מה זאת אהבה אמיתית. עם חיוך ענק ולב עצום, קיבלת והכלת כל אחד. דע לך שהשארת בעולם הזה חותם".
השר סופר ספד: "היה לי מאוד חשוב להגיע לכאן להלוויה, לחלוק לך כבוד אחרון. שוחחתי על דמותך עם מפקד היחידה. מתוך מאות חיילים, אותך הוא הכיר אישית בגלל החיוך על פניך. מקסים, בעוד שמפקדך היטיב לתאר אותך, אני חושב על כתפיו הרכות של ילד מתגבר, בקושי נער, על פערי התרבות. סיפורך הוא סיפור ציוני מרגש עד דמעות". הוא פנה להוריו: "בשם ממשלת ישראל אני נושא תפילה ונחמה. משרד העלייה והקליטה יעמוד לצידכם".
יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף במיל' דורון אלמוג, ספד: "כראש הסוכנות המובילה את חזון קיבוץ הגלויות באתי לספוד לך בדרכך האחרונה, ולומר לך שכל עשייתך בחייך הקצרים היא התגלמות נעלה של ערכים ציוניים יהודיים. ערכים של אהבה גדולה פורצת גבולות לעם ישראל ומדינת ישראל. התבלטת כחניך ומדריך כבר במחנות הקיץ של הסוכנות. בהחלטה אמיצה מאין כמוה עלית לבד לארץ, והאומץ המשיך ללוות אותך גם כשהיית חניך ובהמשך הדרך בהתגייסותך לצה"ל כלוחם קרבי.
"הוריך המשיכו לחיות באוקראינה הנתונה תחת מלחמה, ואתה, שיכולת לחזור בכל רגע נתון, החלטת להישאר כאן, במדינתנו מוכת הטרור. שום דבר במציאות שלנו לא הרתיע אותך, ראית את עתידך כאן, החלטת שכל עוצמותיך הפנימיות יושקעו כאן בארצנו האהובה. הפכת להיות סמל ומופת ליהודים צעירים בעולם, סמל לאומץ, לאהבת ישראל ואהבת אדם פורצת גבולות. כמה אנו זקוקים לאנשים כמוך המסוגלים לאחד עם שלם. אהבתך הגדולה תהיה כמעיין מציל חיים".
מדריכתו של מולצ'נוב בכפר הנוער הדסה נעורים, ענת סער, שעימה שמר על קשר, ספדה: "מעולם לא דמיינתי לעצמי בחלומות הכי גרועים שאמצא את עצמי עומדת כאן ואומרת דברים על מקסים התלמיד שלי. החיוך שלך סימל את כל מה שהיית. אין לי ספק שתהווה לתלמידי מקור השראה, רק חבל מאוד שלא תראה את התוצאות. הצלחת ועמדת ביעדים שהצבת לעצמך, היה חשוב לך לדבר בעברית כי ידעת שזה כרטיס הכניסה בישראל. כשפנו אליך בנוגע לתרומת מח העצם מיד הסכמת כי הבנת שזה יציל חיים. אני מבטיחה לך שנהיה חזקים ונמשיך את הדרך שלך, נשתדל להיות טובים לפחות כמוך ולעשות הכל עם חיוך".
אחיו של מקסים, ולאד, ספד לו: "אני רוצה להגיד משהו ממני אישית. מקסים זה לא היה רק השם, אלא גם אחת התכונות שלו. הוא היה מאוד נדיב, ולצערי הוא נתן את הדבר הכי יקר שהיה לו".
חברו של מולצ'נוב לפלוגה, איתן עלייב, אמר הבוקר ל-ynet Live כי "בפלוגה עדיין מנסים לעכל את מה שקרה. הוא היה לוחם אמיתי, גם הגדוד שלנו, גדוד 411, וגם חטיבת 282 מאוד אהבו אותו. הוא היה תמיד אדם שעוזר לאחרים, תמיד מגיע כשקשה, ולפני חצי שנה הוא אף תרם מח עצם לילד בן 12 שהוא לא הכיר".
עלייב ציין כי "גם אחרי שמקסים תרם את מח העצם הוא ישר רצה לחזור לפלוגה, להמשיך לשרת ולהועיל לנו במשימות המבצעיות. זו אבדה גדולה לכולנו". עוד אמר עלייב כי הפלוגה בקשר עם משפחתו של מולצ'נוב. "המשפחה שלו נשארה באוקראינה, אך הוא גר אצל אחיו שמתגורר בהרצליה. מקסים התגייס במאי 2022, אחרי שעשה קורס עברית. אין פה אחד בסוללה שלא אהב את החיוך שלו ואת הנתינה שלו ולא אהב להיות בנוכחותו. היינו קמים עם החיוך שלו בבוקר. בעיקר ננסה לחזק את המשפחה כמה שיותר ולעזור להם".
עמרי דניאל, שהיה מפקדו של מולצ'נוב בטירונות, תיאר כי "מקסים באמת היה בין האנשים הבודדים שלא משנה באיזה רגע בטירונות, אם זה לילה לבן, אם זה זחילות, אם זה הקפצה, אם זה סגירה ארוכה בבסיס, באמת, מעולם לא הראה אפילו טיפת קושי, לא הראה אפילו טיפת געגוע לבית. הוא היה חייכן אינסוף שמעולם לא הפסיק לחייך, הראה אהבת חינם בכל יום ובכל שעה, רק רצה לתרום וייצג בכבוד גם את הגדוד וגם את החטיבה".
עוד ציין דניאל כי מולצ'נוב הוטרד מפרוץ המלחמה באוקראינה, עם הפלישה הרוסית בשנה שעברה. "המלחמה ישבה מאוד על ליבו, הוא ניסה הרבה פעמים להתקשר הביתה, אבל בגלל שההורים שלו גרו בלב המלחמה, לרוב הוא לא הצליח לתפוס אותם. ניסינו לתת לו טלפון גם בשעות שהן לא עם שאר הלוחמים ולסייע לו כמה שיותר". על ההלווייה אמר: "רק אחיו הגדול של מקסים חי בארץ. אנחנו באמת צריכים כמה שיותר אנשים שיגיעו הערב לקריית שאול וייצגו אותו וינציחו אותו ברגעים האחרונים שלו כאן איתנו".