צפיפות במתחם בדיקות קורונה בטייבה
מערכת חינוך שפועלת ללא חופשים ושיעורי התחסנות נמוכים. ברקע העלייה החדה בשיעורי התחלואה בחברה הערבית – מסבירים מומחים ואנשי רפואה ערבים כי הסיבה לכך היא פתיחת מערכת החינוך, שבניגוד לחברה היהודית פועלת בחודש האחרון באופן מלא וללא חופשות. ב-1 בספטמבר, למשל, אובחנו 1,141 נדבקים בקורונה בחברה הערבית - ואילו אתמול אובחנו 2,529.
לפי נתוני משרד הבריאות המעודכנים, כ-40% מכלל המאומתים אתמול (יום א') נמנים עם החברה הערבית, שבה גם שיעורי ההתחסנות הם הנמוכים ביותר. "יש עלייה ואנחנו רואים אותה בימים האחרונים בחברה הערבית", אמר איימן סייף, פרויקטור הקורונה בחברה הערבית. "מערכת החינוך אצלנו פתוחה לגמרי והתלמידים לומדים רגיל בחודש הזה ועיקר התחלואה היא בבתי הספר.
"ישנן הרבה הדבקות במוסדות החינוך, אנחנו רואים לא מעט כיתות שנסגרות ובתי ספר שנסגרים, מה שגורם לעלייה במספר הבדיקות. בשבוע האחרון מספר הבדיקות בחברה הערבית יותר מהוכפל. כשעושים יותר בדיקות מגלים כמובן יותר מאומתים. זה היה צפוי שיקרה ואנחנו מתגברים את נושא הבדיקות והבידודים וכל מה שצריך".
על השאלה האם אנחנו צפויים לשיא חדש בתחלואה בחברה הערבית, השיב הפרויקטור: "אני לא יודע להגיד. כרגע התחלואה עולה וגם שיעור המחוסנים אצלנו, בעיקר בקרב בני 12 עד 15, עדיין נמוכה. אנחנו עושים מאמצים אדירים להגדיל את אחוז המבוגרים בקבוצות הצעירות".
פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ציין בהתייחסו לנתונים: "אמרנו כל הזמן ששיעור החיסונים בחברה הערבית הוא הנמוך ביותר, נמוך מהאוכלוסייה הכללית. הריכוז הגדול ביותר הוא אצלנו באזור הגליל או בנגב. החשיפה של הילדים בבתי הספר שלא היו בחופש ולא היו בחגים זו חשיפה אינטנסיבית וצפינו שתהיה עלייה גם במאומתים וגם בחולים הקשים שהתאשפזו.
"הצפי הוא לעלייה מתמדת ולמרות הנתונים הללו עדיין לא הגענו לשיא של מאומתים ומטופלים קשים בחברה הערבית. צריך להשקיע מאמץ גדול עוד יותר כדי להביא את החברה הערבית להתחסן במנה הראשונה, השנייה או השלישית. בנוסף, עונת החתונות לא נגמרה ובעיקר בתי הספר הם אלו שגרמו לעלייה רצינית במספר החולים".
3 צפייה בגלריה
"60% מהמאושפזים אצלנו ערבים". פרופ' ברהום
(צילום: תומס סולנסקי, באדיבות אגודת הידידים)
פרופ' ברהום אמר עוד בנוגע למתרחש בבית החולים אצלו כי "רק שני אחוזים מהמאושפזים אצלנו הם מחוסנים ו-60% הם ערבים. חד-משמעית, מי שקיבל את החיסון מוגן. עובדה שהחולים הקשים ביותר הם אלו שלא חוסנו".
על רקע הנתונים יצוין כי שורת יישובים בחברה הערבית מוגדרים אדומים - בהם אום אל פחם, באקה אל-גרבייה, אכסאל, בענה, דיר אל-אסד, טורעאן וכן יישובי בדואים בנגב כמו ערערה ולקיה, שבהם גם שיעורי ההתחסנות נמוכים במיוחד.
"הדבקות רבות בחתונות"
בהמשך לדברי אנשי הרפואה, סיפר מנהל בית ספר במשולש כי "זה נכון שיש תלמידים שנדבקים, אבל חלק גדול מהמורים ומצוותי החינוך נדבקים בגלל השתתפות בחתונות ואירועים אחרים. לא ניתן לשלוט בעלייה בתחלואה כל עוד קיימות חתונות וסוכות אבלים ללא כל פיקוח ושמירה על ההנחיות. בסופו של דבר כולם מאשימים את בתי הספר, ולא שמים לב לסיבות אחרות".
תושב המשולש שנישא באחרונה סיפר: "לפני פחות מחודש ערכתי חתונה, ויומיים אחר כך התברר שנדבקתי בקורונה כמו אשתי, למרות שקיבלנו חיסונים. עשרות גברים, נשים וילדים שהשתתפו בחתונה נדבקו גם הם. אם הייתי יודע שזה מה שיקרה, הייתי בוחר בטקס אחר. אני מציע לא לערוך מסיבות גדולות".
כדי להבין עד כמה הבעיה בחברה הערבית עמוקה, העיד תושב הגליל כי "כל יומיים מבקשים מאיתנו לבדוק את הילדים שלנו בגלל שמישהו נדבק. גם המורים נדבקים, לא רק תלמידים. מי שנכנס ליישובים הערביים יכול לראות כל יום חתונות עם משתתפים רבים ורובם ללא מסכות. אני לא אומר שצריך לסגור עסקים אלא רק לטפל באירועים שיש בהם המון התקהלויות וריקודים".
אזרחים ערבים רבים מתלוננים כי באזורים הסמוכים למקום מגוריהם אין תחנות מסודרות לבדיקות קורונה. בנוסף נטען כי בתחנות שבכל זאת משרתות את הציבור הערבי ממתינים הנבדקים במשך שעות בצפיפות. מרים מסארוה, תושבת ואדי ערה, אמרה: "הייתי בתחנת בדיקה עם שני ילדיי שהיו בריאים וללא תסמינים. חזרנו הביתה ואז אחד הילדים חלה. אחרי הבדיקה הוא יצא חיובי. אני בטוחה שהסיבה היא שחיכינו שעות ליד הרבה אנשים".
