סודקי, אחיו הקטן של מפקד חטיבה 401 בשריון, אחסאן דקסה שנהרג מפיצוץ מטען בג'באליה שבצפון רצועת עזה, התקשה להיפרד ממנו הבוקר (שני), וכינה אותו "גיבור, במלוא מובן המילה", אבל ביקש להיפרד גם מאחסאן האדם, שנגע בכל המשפחה. "לפני שהיה מפקד, הוא היה אדם צנוע שהסתפק במועט. הוא ביקש שלא נעשה לו יותר מדי שואו", אמר האח.
נאומו של אל"ם אחסאן דקסה בטקס חילופי מג"ד 52
(צילום: דובר צה"ל)
סודקי סיפר ב-103FM כי אחסאן נהג ללכת ראשון בשדה הקרב, ולכן נפל בג'באליה. "הוא היה האח שדיברתי איתו כמעט כל יום. למרות שלא היה לו זמן, הוא איכשהו מצא את הזמן. לא רק אליי. לכל אחד שהכיר אותו הוא תמיד היה שולח משהו, או מגיב בחיוך - במשפט מחמם. הוא היה הכול בשבילי, בשביל אחי השני ולשתי אחיותיי. אנחנו מרגישים שהכול התפרק".
"כל מקום שאחסאן הגיע אליו היה פתוח בפניו. זו הסיבה שהאמנתי שהוא בחיים לא ימות", הוסיף האח. "מבחינתי הוא היה בסוג של טיול. אחסאן הלך וחזר - ולא היה קורה כלום. גם בכל הדברים שעשה לפני הצבא הוא היה מספר 1: ספורטאי, שוער, חבר של האנשים בכיתה. אני פוגש אנשים מהשכבה שלו שאומרים 'הוא היה איתנו בכיתה, היה המלך שלנו'. מאיפה הוא הביא את זה?".
דקסה הוא הקצין הבכיר ביותר שנהרג מתחילת הפעולה הקרקעית ברצועה לצד אלוף-משנה יצחק בן בשט, אחרי שב-7 באוקטובר נפלו בקרב שלושה מח"טים נוספים. במסגרת התקרית שבה נהרג הגיע אחסאן לג'באליה עם שני טנקים - שלו ושל מפקד גדוד 52 - לקווי התקיפה הקדמיים של הפשיטה. משם יצאו ארבעה לוחמים - אחסאן, המג"ד ושני קצינים נוספים - כדי לבצע תצפית בנקודה שמרוחקת 20 מטרים מהטנקים.
על נקודת התצפית היה מטען חבלה מחובר לתיל. המטען התפוצץ ופגע באחסאן, והרופא הגדודי קבע את מותו בשטח. שלושת הפצועים הנוספים פונו במסוקים לבית חולים, כשמג"ד 52 נפצע כאמור באורח קשה, והשניים הנוספים באורח קל עד בינוני.
עבור צעירים דרוזים רבים, דקסה נחשב למודל לחיקוי ולדמות ייחודית נערצת, אמיצה וצנועה. צעירים רבים התייעצו איתו לפני גיוס לצה"ל והוא תמיד היה זמין עבור כולם, למרות שלא הרבה להיות בבית.
בפקודת הקשר מכניסתו של דקסה לתפקיד מפקד חטיבה 401 אמר בין היתר כי "יש לנו אחריות להישאר בני אדם בערכים ובמוסר שהצבנו לעצמנו - דבר המבדיל אותנו מהאויב האכזר מאוד שמולו אנחנו נלחמים". בהמשך פנה לאשתו וילדיו: "למשפחתי, אומנם אתם רחוקים, אבל נמצאים ממש לידי בכל צעד. בני המשפחות של הלוחמים נושאות בנטל לא פחות מאיתנו. התמיכה והסבלנות שלכם מעוררות השראה. אנחנו צריכים אתכם חזקים בעורף, אתם הגב שלנו ומלווים אותנו בכל רגע. נמשיך לעסוק בצניעות ובענווה עד הניצחון".
