מחקר של הפקולטה לחינוך בקריה האקדמית אונו מציג תמונת מצב מטרידה: רבע מהמורים לא חשים מוגנים בבית הספר, ומחצית מצוותי החינוך מדווחים על עלייה במקרי האלימות מאז החזרה מהסגרים. למעשה, 57% מהמורים ו-38% מהתלמידים ציינו שהיו עדים למקרה אלימות בבית הספר לאחרונה, ו-19% מהתלמידים שחוו אלימות פיזית סיפרו שהעדיפו לא לדווח על כך.
לפי המחקר, הרשתות החברתיות הפכו לפלטפורמה להדהוד חרמות והתעללויות בתלמיד: כמעט מחצית מהתלמידים - כ-43% - מדווחים שנחשפו לאלימות ברשתות נגד תלמידים אחרים. בין היתר, מדובר על קללות, איומים פיזיים והטרדות מיניות. 11% מהתלמידים נחשפו להתעללויות בתלמידים שהועלו לרשתות החברתיות, 10% העידו כי חוו עלבונות והשפלות ברשתות החברתיות. 14% מהתלמידים ציינו כי חבריהם נפגעו כתוצאה מהפצה של תמונות אישיות שלהם ברשתות החברתיות. 88% מהתלמידים דיווחו שהם חשופים במידה רבה לתכנים מיניים ברשתות החברתיות.
בעיה נוספת שעלתה במחקר היא ש-40% מהתלמידים מאמינים שהמורים לא קשובים למצוקות שלהם - בעוד 80% מצוותי ההוראה דווקא מאמינים שהם כן קשובים.
מהמחקר עלה גם כי 74% מצוותי החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב במקרי אלימות קיצוניים, ורבע מהם אף מאמינים שיש לערב משטרה בכל מקרה אלימות בבית הספר. לטענה זו התייחס ד"ר צח סלור, מומחה במיקוד ילדים ונוער בסיכון מהפקולטה לחינוך בקריה האקדמית אונו: "התחושה היא של וואקום - חוסר אמון וחוסר אונים. לא ניתן למלא את החוסר בשוטרים. כדי לטפל בתופעת האלימות יש מצד אחד לגבות את הצוותים החינוכיים, אך חשוב לא פחות להעניק להם כלים להתמודד עם הבעיה".
פרופ' טובה הרטמן, דיקנית הפקולטה למדעי הרוח בקריה האקדמית אונו, טענה כי "מדינת ישראל סובלת ממגפה ממושכת - אך בניגוד למגפת הקורונה לא נעשה די על מנת לשמור על חיי ילדינו, על בריאותם הפיזית והנפשית ועל עתידם. מגפת הבריונות מתפשטת, מידבקת והשלכותיה מרחיקות לכת על נפשם של הילדים - הבוגרים לעתיד. מתי יתעוררו ויתחילו במלחמה לביעור נגע הבריונות?".
ממצאי המחקר יוצגו מחר בכנס "לא בבית ספרנו" למאבק באלימות במערכת החינוך בקריה האקדמית אונו.
