כחמישה ימים חלפו מאז נרצחה ליטל יעל מלניק, לפי החשד על-ידי אח בבית החולים "מעלה הכרמל" שבו שהתה בעבר, וכל פיסת מידע שמתקבלת מחזקת את העובדה שלולא התנהלות מערכתית כושלת הרצח הזה יכול היה להימנע. הורים לנערות ששהו בבית החולים באותה תקופה מספרים שהכתובת הייתה על הקיר, ושההתנהלות של אותו אח שחשוד ברצח הייתה ידועה לכל - ועדיין לא נעשה דבר כדי למנוע את הטרגדיה.
"הבת שלי הייתה חברה של ליטל והאירוע הזה נפל עלינו כפצצה", מספר לנו ד', אב לנערה בת 15 שהייתה מאושפזת עם מלניק בבית החולים הפסיכיאטרי 'מעלה הכרמל'. "נורא מכעיס אותי שבית החולים לא מתייחס לזה שיש פה חבורה של בנות שהייתה שם והסיפור הזה מאוד משפיע עליהן. זה די זוועתי".
ד' מספר שהבנות שהיו מאושפזות עם ליטל ידעו על ההתנהלות של האח במחלקה, כמו גם על האירוע שבו על פי החשד מאבטח במוסד תקף מינית ילדה בת 13. "את הסיפור עם המאבטח שמענו מהבנות. הבת שלי ידעה להגיד לי שיש סיפור כזה ואת השאר שמעתי מהתקשורת. אין שם פיקוח, וזה לא מאוד מעניין אף אחד", הוא מספר.
"המערכת צריכה להשתנות, שמישהו יתחיל להתעסק בזה. מה שקורה זה לא בסדר", מוסיפה נ', אמא של נערה שהייתה במחלקה עם ליטל. "זה מקום קשוח. היא הכירה את האח, והיא ראתה שהיו בנות שהתלוננו עליו".
"יש מידור של ההורים ברמה מחרידה", אומר ד'. "אני בתור הורה הייתה במאבק יומיומי לקשר עם הבת שלי ולעדכונים על מה שקורה איתה. דרך התקשורת היא בלתי נסבלת, אתה מתמודד עם זלזול נוראי. אתה נמצא בכזאת מצוקה שכל פיסת מידע שנותנים לך אתה אומר תודה, אבל זה זלזול מרתיח. אני לא יכול לתאר כמה, ואני מקווה שאף הורה יותר לא יתמודד עם זה. הם לא עונים לטלפונים, לא חוזרים אליך. נותנים לך כל הזמן את התחושה שאתה מפריע".
ד' אומר שהוא גם מוטרד מכמות הכדורים שנותן בית החולים למטופלים. "הילדה שלי קטינה, אני אמור לדעת מה נותנים לה, אבל לא היו משתפים אותי", הוא אומר. "אין לה כמעט זיכרונות מהתקופה שלה שם בגלל כמות הכדורים שקבלה".
גם ל-נ' יש תלונות על דרך הטיפול בבית החולים והתקשורת עמו. "לא הייתה תקשורת עם הצוות, לא היה לי עם מי לדבר שם", היא אומרת. "הרגשתי חוסר אנושיות, חוסר תקשורת. הם היו קצרים ולא שתפו אותי במה שקורה שם. זה היה מאוד קשה. המערכת לא הייתה קשובה לצרכים שלנו".
בחלוף הזמן הועברה בתה של נ' לבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה, ושם מצבה רק הלך והידרדר. "היא עברה תקיפה מינית ממטופל שהיה מסתובב שם. לא שמרו עליה טוב. היא הידרדרה לסמים, העבירו אותה למחלקה סגורה ואחרי שבוע שחררו אותה למרות שלא סיימה טיפול".
"זה היה פתאומי ומאז אני איתה בבית כי אין מסגרת מתאימה בשבילה", אומרת האם. "כל תקופת החגים מערכת הרווחה לא תפקדה ולא היה לנו למי לפנות. אני חסרת אונים. המערכת לא שומרת על הבת שלי. לא מטפלים בה והיא ממשיכה ליפול בין הכיסאות".
אתמול בדיון בוועדת העבודה והרווחה, לצד עדויות על כישלון גורמי הרווחה בטיפול בנוער בסיכון, העידה מנהלת תחום ייצוג קטינים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים עו"ד לידיה רבינוביץ' על ההתנהלות הקלוקלת של בית החולים מעלה הכרמל. "יש קשיי יצירת קשר עם קטינים שמאושפזים שם", אמרה. "ילדים לא מובאים לדיונים, אנחנו לא מקבלים פגישה. אני אומרת משפט קצת דרמטי - הפיקוח שיש במעונות במשרד הרווחה הוא גן עדן לעומת מה שיש במחלקות לבריאות הנפש. אנחנו זועקים על ליקויים בשמירה על ביטחונם של ילדים כבר הרבה מאוד זמן".
בהמשך התברר כי כבר במרץ התבקש משרד הבריאות לבדוק את "מעלה הכרמל", בשל כתב אישום חמור שהוגש נגד מאבטח בגין עבירות מין בחוסה בת 13. גופתה של מלניק נמצאה בשבת קבורה באדמה ליד קריית מוצקין, ונבדק אם החשוד קבר אותה בעודה בחיים. החוקרים בודקים אם הוא רצח אותה מחשש שהיא תחשוף את הקשר שהתקיים ביניהם, או מתוך מניע אחר. אתמול נדחתה בקשתו להשתחרר ממעצר - ונציג המשטרה סיפר כי הוא שותק בחקירתו.
מבית החולים מעלה הכרמל נמסר בתגובה: "לא ניתן להתייחס לאמירות כלליות. בית החולים מטפל בילדים חולים או במשבר, חלקם בתוקף חוק נוער ושלא בהסכמה, וכמובן שחלקם גם לא בהסכמת הוריהם. עם זאת, תמיד יש אפשרות ושאיפה לשיח ויש ערוצים ברורים בהם ההורים יכולים לפנות, במחלקה ומחוצה לה בבית החולים. לגבי הטענה על אודות האח החשוד, מעשיו בהחלט לא היו ידועים, לא לבית החולים ולא בכלל".
משרד הבריאות התייחס אתמול לטענות נגד בית החולים: "מדובר במקרה טרגי וככל שיתברר בהמשך כי מדובר בכשל מקצועי או ניהולי, משרד הבריאות יפיק את הלקחים בהתאם". היום אמרו במשרד הבריאות: "לא הוצגו בפנינו העדויות הללו לפני הכתבה, ולכן לא נוכל להתייחס. בהינתן שיועברו פניות למשרד הבריאות, הן ייבדקו וייבחנו בהתאם".