בצל הקשיים הרבים שעמה היא מתמודדת במלחמה באוקראינה - כשרק ביום חמישי האחרון ספגה מכה קשה ביותר עם טביעת ספינת הדגל שלה בים השחור - רוסיה הזהירה את ארה"ב מהמשך משלוחי הנשק שלה ושל בעלות בריתה לאוקראינה, ואיימה שיהיו לכך "השלכות בלתי צפויות". כך דיווחו הלילה (בין שישי לשבת) כלי תקשורת בארה"ב, על בסיס גורמים בממשל האמריקני.
ב"ניו יורק טיימס" דווח כי האזהרה נשלחה דרך ערוצים דיפלומטיים מקובלים כבר ביום שלישי האחרון, במכתב שלא נחתם על ידי הנשיא ולדימיר פוטין עצמו או בכירים אחרים בקרמלין. אולם לפי העיתון מדובר בכל זאת בעדות לכך שברוסיה הולכת וגוברת ההבנה כי לנשק שהמערב מזרים לאוקראינה יש תרומה גדולה ליכולתה לעמוד בפני הפלישה הרוסית. "מה שהרוסים אומרים לנו זה בדיוק מה שאנחנו אומרים לעולם בפומבי - הסיוע הצבאי לאוקראינים מוכיח את עצמו כיעיל בצורה יוצאת דופן", אמר גורם רשמי בכיר בארה"ב.
האזהרה הרוסית נשלחה גם על רקע העובדה שארה"ב ובעלות בריתה החלו לשלוח בימים ובשבועות האחרונים כלי נשק התקפיים יותר לאוקראינה, ולא רק נשק הגנתי. עד עתה העביר המערב בעיקר טילים נגד טנקים או טילים נגד מטוסים לצבא האוקראיני - נשק שקייב ידעה לנצל היטב - אך כעת גם ארה"ב החלה להזרים נשק התקפי יותר, כמו תותחי הוביצר. מצ'כיה אוקראינה אף קיבלה עשרות טנקים.
לפי הדיווח ב"טיימס", האזהרה הרוסית לא עוררה חשש מיוחד בבית הלבן, אולם היא כן עוררה דיון בפנטגון בנוגע לאפשרות שרוסיה תנסה להגביר את המתקפות שנועדו לסכל את העברות הנשק - באופן שעלול גם לכלול ניסיון לפגוע במשלוחים הללו גם כשהם עדיין במדינות הגובלות באוקראינה, מדינות שחברות בנאט"ו, כמו פולין. מתקפה שכזו עלולה להביא להסלמה דרמטית של המלחמה, כאשר בנאט"ו כבר הבטיחו "להגן על כל סנטימטר" של כל אחת מחברות הברית הצבאית (שאוקראינה לא חברה בה).
אזהרה מהסלמה דרמטית אף יותר סיפק אמש נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. אחרי ששלשום ראש ה-CIA וויליאם ברנס אמר כי לא צריך להקל ראש באפשרות שפוטין ישתמש בנשק גרעיני במלחמה באוקראינה, זלנסקי אמר ריאיון לרשת CNN כי "כל המדינות בעולם" צריכות להיות מוכנות לאפשרות הזאת.
בריאיון שהעניק זלנסקי ממשרדו בקייב הוא הדגיש כי "לרוסיה אין ערך לחיי אדם", ולכן היא עלולה להשתמש בנשק גרעיני או בנשק כימי. "אנחנו לא צריכים לחשוש, אלא להיות מוכנים. לא מדובר רק באוקראינה אלא בעולם כולו", אמר נשיא אוקראינה. לפי שעה, אין עדות שמצביעה על חשש שכזה. זלנסקי הוסיף כי בין 2,500 ל-3,000 חיילים אוקראינים נהרגו מפרוץ המלחמה, ושעוד כ-10,000 נפצעו. לדבריו, הצבא הרוסי איבד בין 19,000 ל-20,000 חיילים.
ב"וושינגטון פוסט" דווח כי זלנסקי פנה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן בבקשה להכניס את רוסיה לרשימת ה"מדינות שנותנות חסות ממלכתית לטרור". לפי הדיווח, ביידן לא התחייב לפעולות ספציפיות באותה שיחה. על פי גיליון העובדות של מחלקת המדינה האמריקנית, לרשימה זו ניתן להכניס כל מדינה ש"סיפקה שוב ושוב תמיכה בפעולות טרור בינלאומיות". כיום נמצאות ברשימה ארבע מדינות: צפון קוריאה, קובה, איראן וסוריה.
בינתיים הלחימה באוקראינה נמשכת, ולמרות הנסיגה של רוסיה מאזור קייב - כשברקע ההערכות כי היא מתגברת כוחות במזרח אוקראינה לקראת מתקפה גדולה שם בחבל הבדלנים דונבאס - הפצצות דווחו הבוקר באזור עיר הבירה וגם באזור העיר לבוב שבמערב המדינה. לפי הדיווח של סוכנות הידיעות AFP, בפרברי קייב נפגע מפעל לייצור ציוד צבאי, כולל טנקים. ראש העיר, ויטלי קליצ'קו, אמר כי אין לפי שעה מידע על נפגעים במתקפה הרוסית. דובר משרד ההגנה הרוסי, איגור קונשנקו, אמר כי 16 יעדים באזור קייב "הושמדו" באמצעות טילים מדויקים וארוכי טווח. לדבריו, בין היעדים שהותקפו היו גם מחסני תחמושת.
רוסיה, נזכיר, איימה בימים האחרונים להגביר את התקיפות האוויריות או שיגורי הטילים שלה לעבר קייב, בעקבות מה שהיא טוענת למתקפות אוקראיניות על יישובים רוסיים סמוך לגבול אוקראינה. הממשלה בקייב מכחישה את הטענות הללו, וטוענת מנגד שרוסיה מביימת את המתקפות בגבולה. הרוסים איימו אמש ש"מספר והיקף" תקיפות הטילים על מתקנים בקייב יגדלו, מכיוון ש"כוחות אוקראיניים חיבלו בטריטוריה רוסית" לכאורה.
מתקפת הטילים הבוקר באזור קייב מגיעה שעות לאחר שאמש דווח על תקיפה רוסית נוספת בעיר, שבה נפגע מפעל לייצור טילים, בהם גם טילי "נפטון" ששימשו לטענת אוקראינה לפגיעה בספינת הדגל של הצי הרוסי "מוסקבה", שטבעה שלשום בים השחור. מוסקבה טענה כי המפעל, ליד נמל התעופה הבינלאומי קייב ג'וליאני, נפגע מטילים ארוכי טווח וטילים ששוגרו מהים. כאמור, גם בלבוב דווח על מתקפת טילים הבוקר: לטענת הרשויות שם, הצבא האוקראיני יירט כמה טילים ששיגרו הרוסים ממטוסי קרב.
במקביל, גופות אזרחים ממשיכות להתגלות באזור קייב אחרי נסיגת הכוחות הרוסיים משם. המשטרה בבירת אוקראינה דיווחה אמש שיותר מ-900 גופות אזרחים התגלו בפרברי העיר לאחר נסיגת הצבא הרוסי, כשכמעט כולן נורו למוות. ראש כוח המשטרה האזורי של קייב, אנדריי נביטוב, אמר כי הגופות ננטשו ברחובות או נקברו זמנית, וכי רובן "פשוט הוצאו להורג". מספר הקורבנות הגדול ביותר שנמצא היה בעיירה בוצ'ה, שם אותרו יותר מ-350 גופות.
בתוך כך, יממה אחרי שספינת המלחמה "מוסקבה" טבעה כאמור בים השחור מול חופיה הדרומיים של אוקראינה, בעקבות הפיצוץ שאירע עליה, בכיר במערכת הביטחון של ארה"ב אישר אמש את טענת אוקראינה ואמר כי האמריקנים מאמינים שמקור הפיצוץ היה שני טילים נגד ספינות מסוג "נפטון" ששיגר הצבא האוקראיני.
הבכיר אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הפיצוץ גבה גם קורבנות, אך מספרם לא ידוע. לספינת הטילים נגרם נזק כבד בעקבות הפיצוץ והשריפה שהיו על הסיפון שלשום. אוקראינה טענה שכוחותיה ירו טילי שיוט על הספינה בים השחור ופגעו בה, אך רוסיה לא אישרה טענה זו. לדבריה, תחמושת שהתפוצצה בספינה בעקבות שריפה שפרצה בה היא שגרמה לנזק. "מוסקבה" היא ספינת הדגל של רוסיה, והיא הייתה אחראית בין השאר למתקפה המפורסמת על "אי הנחשים" בתחילת המלחמה. טביעת הספינה היא מכה קשה לצבא הרוסי, שספג כבר כמה וכמה תבוסות במלחמה באוקראינה.
סגן שר הפנים של אוקראינה, אנטון גרשצ'נקו, טען אתמול כי קפטן הספינה נהרג בעקבות הפיצוץ שהיה עליה. "אנטון קופרין, מפקד ספינת הדגל בצי הים השחור של רוסיה, נהרג במהלך הפיצוץ והאש על הסיפון", כתב גרשצ'נקו בציוץ שפרסם בטוויטר. לפי סוכנות הידיעות הרוסית "אינטרפקס", כל אנשי הצוות שהיו אתמול על הספינה "מוסקבה", שמשקלה כ-12,500 טונות, פונו אחרי הפגיעה שספגה. בדרך כלל יש בה כ-500 אנשי צוות.
בנאומו האחרון לאומה אמר נשיא אוקראינה זלנסקי כי "הכוחות הרוסיים מגבירים את הפעילויות שלהם בחזיתות בדרום ובמזרח, ומנסים לנקום על התבוסות שלהם". חנה מליאר, סגנית שר ההגנה של אוקראינה, אמרה שרוסיה ריכזה כוחות לא רק לאורך הגבול שלה עם אוקראינה, אלא גם בבלארוס ובחבל הבדלני טרנסניסטריה במולדובה – חבל שגובל בדרום אוקראינה. ממשלת מולדובה מאשימה את הצבא הרוסי בניסיון לגייס אזרחים מולדובים למלחמה. הרשויות בחבל הבדלני מכחישות שהחיילים הרוסים באזור מתכוננים שם לתקיפות נגד אוקראינה.
מליאר אמרה שהרוסים ממשיכים להפציץ את המחוזות חרקוב, דונייצק וזפוריז'יה במזרח אוקראינה. אתמול עדכן מושל חרקוב, אולה סינגובוב, כי שבעה בני אדם, בהם ילד, נהרגו ביממה האחרונה בהפצצת הרוסים על העיר, ו-34 נפצעו. שלשום אמר סינגובוב ש-503 אזרחים נהרגו במחוז מתחילת הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר. הוא ציין בנוסף שבין ההרוגים במחוז יש 24 ילדים. מחוז חרקוב גובל בחבל דונבאס, שמורכב מהמחוזות דונייצק ולוהנסק. רוסיה טענה אמש שכ-30 שכירי חרב פולנים חוסלו באזור חרקוב. לדבריה, מסוק אוקראיני הופל באמצעות מערכת הגנה אווירית מסוג S-400.
מושל מחוז לוהנסק הפציר בתושבי שש עיירות להתפנות מהאזור, והוסיף כי אדם אחד נהרג וחמישה נפצעו בהפגזה רוסית על העיירה קרמינה. "אל תהססו ותעזבו כל עוד האפשרות הזו קיימת. בחרו בחיים. אוטובוסים מחכים לכם בנקודות האיסוף, כמו גם רכבות, שיש מספיק מהן", הוא כתב בטלגרם.
משרד ההגנה הרוסי טען הלילה כי מפעל המתכות איליץ' בעיר הנמל הנצורה מריופול "שוחרר מכוחות אוקראיניים". העיר, נזכיר, נתונה למתקפה רוסית נרחבת מימיה הראשונים של הפלישה, ובימים האחרונים נראה יותר ויותר כי הכוחות האוקראיניים המתבצרים בה מתקשים לעמוד בפני הכוחות הרוסיים, אף שאוקראינה ממשיכה לטעון כי הם שולטים על שטחים שונים בעיר. דובר משרד ההגנה של אוקראינה, אולכסנדר מוטוזיאניק, אמר כי רוסיה השתמשה אתמול במפציצים ארוכי טווח כדי לתקוף את מריופול, לראשונה מאז תחילת המלחמה.
במוסקבה ממשיכים גם להגיב לסנקציות המערביות, ולקראת הצהריים הודיעו על סנקציות נגד ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ובכירים בממשלתו. ג'ונסון לא יורשה כעת להיכנס לרוסיה, אף שהסיכוי לכך - בצל ההתנגדות הנוקשה שהוא מוביל נגד פעולותיה באוקראינה - היה אפסי ממילא. סנקציה דומה הוטלה על שרת החוץ הבריטית ליז טראס, שר ההגנה בן וואלס ועשרה שרים ופוליטיקאים בריטים אחרים. לפי מוסקבה, הסנקציות הוטלו בגין מה שתואר כ"פעולה עוינת וחסרת תקדים" של הממשלה הבריטית. מוקדם יותר משרד החוץ הרוסי הודיע על גירוש 18 עובדי המשלחת של האיחוד האירופי למדינה. זאת כתגמול לצעד שנקט האיחוד, שהכריז בשבוע שעבר על גירוש 19 דיפלומטים רוסים מבריסל, שם יושב המטה שלו, בשל "מעורבותם בפעילויות שנוגדות את מעמדם הדיפלומטי".
הלילה נודע כי ראש ממשלת אוקראינה דניס שמיהל צפוי לבקר בוושינגטון בשבוע הבא, ביחד עם שר האוצר האוקראיני סרגיי מרצ'נקו ונשיא הבנק המרכזי במדינה קירילו שבצ'נקו. זה יהיה הביקור הראשון של בכירים אוקראינים בארה"ב מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה. הם ייקחו חלק בפגישות האביב של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, ייפגשו עם נציגים פיננסיים בכירים מגופים אלו וממדינות ה-G7 וישתתפו ב"שולחן עגול" בנושא השלכותיה הכלכליות של המלחמה באוקראינה.
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן אמר לבעלות הברית במערב כי ארה"ב מאמינה שהפלישה הרוסית לאוקראינה יכולה להימשך עד סוף 2022. כך אמרו גורמים אירופיים לרשת CNN. הם הוסיפו כי קשה לחזות בדיוק כמה זמן תימשך המלחמה, ושאין אינדיקציות לכך שהמטרות הסופיות של הנשיא פוטין השתנו. גם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן אמר אתמול שהלחימה באוקראינה צפויה "להימשך חודשים ואף יותר".
פורסם לראשונה: 04:59, 16.04.22