1 צפייה בגלריה
מנסור עבאס, איימן עודה וסמי אבו-שחאדה
(צילום:צילום: אלעד גרשגורן, יואב דודקביץ', דוברות הרשימה המשותפת)
לקראת פתיחת הקלפיות ממשיכה המערכת הפוליטית הערבית בישראל לגעוש ולרעוש. שלוש המפלגות המתמודדות בבחירות 2022 חובטות אחת בשנייה ומנסות לצוד כל קול ערבי ולא ערבי. רע"מ בהנהגת מנסור עבאס דוגלת בהשפעה ישירה מבפנים, חד"ש-תע"ל שבה בהנהגת איימן עודה ואחמד טיבי מאמינה בהשפעה מבחוץ (למשל בלוק חוסם), ואילו בל"ד של סמי אבו-שחאדה מתנגדת לשיתוף פעולה עם מפלגות ציונות. איך זה בא לידי ביטוי בסקרים האחרונים של סוף השבוע? בל"ד לא מגיעה בהם לאחוז החסימה, חד"ש-תע"ל עוברת בקושי רב, ורע"מ היא היחידה שמבטיחה לעצמה את ההמשכיות גם בכנסת הבאה.
בניתוח פשוט ניתן להבחין שמי שדוגלת בכניסה לממשלה ומצהירה שהיא תעשה זאת על מנת לטפל בבעיותיהם הכלכליות והחברתיות של האזרחים הערבים, זוכה לתמיכה שתכניס אותה לכנסת; מי שחצויה בנושא נמצאת בין החיים למוות, ומי שלבטח לא תשתף פעולה נשארת מתחת לאחוז החסימה. לפיכך יהיה נכון לטעון שמתקיים יחס חיובי ישיר בין עמדת המפלגה כלפי הכניסה לקואליציה לבין התמיכה של הציבור הערבי בה.
בשל כך, בימים הקרובים צריכות המפלגות הערביות למתן את ההתנגדות שלהן כלפי הכניסה לממשלה. הרי הציבור שלהן הבין שהישארות מחוץ למשחק הפוליטי הממשלתי היום-יומי והריחוק בפועל מקבלת ההחלטות, יביא להמשך ההזנחה של ממשלות ישראל שהובילה לפשיעה החמורה, למשבר הדיור, התכנון והבנייה, לחקיקה דוגמת חוק הלאום וחוק קמיניץ ועוד.
הצהרה חיובית ומתונה יותר של המפלגות הערביות (תוך הדגשת הצורך בכניסה לקואליציה מחד, ומאידך הסיכון בהצלחה של מפלגות ימין קיצוניות, כגון הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר), עשויה להפיח רוח בלבם ובנשמתם של המצביעים הערבים המתוסכלים, לגרום להם הן לצאת ולהצביע והן לשכנע אחרים לעשות כן.
כך, שיעור ההצבעה בחברה הערבית עשוי לזנק אל מעבר ל-60 אחוזים, מה שיביא לשינוי של ממש בייצוג הערבי בכנסת הבאה, ולהגדילו ל-13-12 מנדטים. בנוסף הוא יכול לסייע להרכבת ממשלה מתונה, ממלכתית ולא קיצונית, שבואו נקווה שתתייחס בכובד ראש למצוקות הכלכליות והחברתיות של החברה הערבית.
ד"ר עקאב זידאןעיון בשיעורי ההצבעה במערכות הבחירות האחרונות מלמד על אי-יציבות. בחמשת הקמפיינים שהתקיימו בשנים 2021-2015 הוא נע בין 63% לבין 44.6%. הנתון הזה חשוב כי בפעם האחרונה שבה התמודדו שלוש מפלגות ערביות בנפרד הייתה ב-2013, ואז כולן עברו את אחוז החסימה (שהועלה מאז).
לאור העובדות לעיל, נדרש ביומיים הקרובים מהלך חדשני, יצירתי, קצר וקולע. מיתון העמדות כלפי כניסת המפלגות הערביות לממשלה והדגשת ההיבטים השליליים בשיעורי הצבעה נמוכים, תוציא את הציבור הערבי לקלפי ותשמור על המשכיות של שלוש המפלגות גם בכנסת הבאה.
- ד"ר עקאב זידאן הוא חוקר מדעי המדינה והממשל המקומי. מנהל האגף לניהול ההון האנושי במועצת דאלית אל כרמל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
