ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אתמול (שני) בישיבת סיעת הליכוד כי החליט למנות את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן לשרת ההסברה ואת חברת הכנסת מאי גולן לשרה במשרד ראש הממשלה. עם זאת, גם בלשכת נתניהו וגם בלשכתה של דיסטל לא יודעים עדיין לספר כיצד יראה המשרד - ואיזה סמכויות תקבל השרה המיועדת.
שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן היה השר האחרון שהחזיק בתפקיד. למשרד יש כ-20 תקנים מתוכם כ-13-12 עוסקים במלחמה ב-BDS והשאר בנושאי הסברה. ממשלת בנט-לפיד החליטה לפרק את המשרד ולהעביר את התקנים למשרד החוץ שם הם חונים כיום, אלא שלפי החלטת הממשלה שר התפוצות עמיחי שיקלי יהיה אחראי על המאבק ב-BDS, כך שתיאורטית הוא אמור לקבל את התקנים שנוגעים לנושא.
נתניהו מכריז על קידומה של דיסטל בישיבת הסיעה
(צילום: ערוץ כנסת)
זה משאיר במשרד החוץ שבעה תקנים שאמורים לעבור ללשכתו של השר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר, שהוא שליחו הבכיר של נתניהו למשימות מיוחדות. האם דרמר יוותר על התקנים האלה לטובת דיסטל? לא ברור.
ויש עוד כמה שאלות פתוחות: האם דיסטל תקבל לידיה גם את האחריות על לשכת הפרסום הממשלתית שיושבת כיום במשרד רה"מ וחולשת על הרבה כסף ותקציבי פרסום (כ-600 מיליון שקלים בשנת 2022) עם 60 תקנים; או שמא על לשכת העיתונות הממשלתית שיושבת במשרד רה"מ עם 50 תקנים וקשר ישיר עם התקשורת הזרה בישראל.
והשאלה הגדולה מכולם היא האם תקבל האחריות על מערך ההסברה הלאומי, שיושב במשרד רה"מ תחת ראש הממשלה עם כ-30 תקנים. ראש המערך הוא בכיר במעמד מנכ"ל. אם נתניהו הסכים להעביר לדיסטל את מערך ההסברה, הוא בעצם מוותר על גוף מאוד חשוב שמילא בשנים האחרונות תפקיד דרמטי בעבודת ההסברה, בעיקר סביב משברים ותקופות רגישות. לדעת כל המומחים הוצאתו מאחריות ראש הממשלה תפגע בו קשות וגם תחליש את היכולת של ראש הממשלה לתאם את מסרי ההסברה.
הערפל לגבי תחומי אחריותה וסמכויותיה של דיסטל יתפוגג כאשר הצעת המחליטים להקים המשרד שלה יגיעו לאישור הממשלה. אז נדע אם קיבלה תואר ריק מתוכן או שתקבל תקציבים ותקנים שיאפשרו לה להחיות את משרד ההסברה.
שר ההסברה הראשון היה ישראל גלילי בשנים 1967-1969, ואולם משרד ההסברה הוקם רשמית רק בשנת 1974 בהשראת מסקנות דוח ועדת פלד מ-1969 והתבסס על גוף הנהלת שירותי ההסברה שחדל להתקיים. עם הקמת משרד ההסברה, הועברו אליו יחידות ממשרדי ממשלתיים שונים על תקציביהן ועובדיהם: לשכת העיתונות הממשלתית; מחלקת הפרסום הממשלתית; היחידה לפרסומים; מרכז ההסברה ושירות הסרטים.
השר הראשון שעמד בראש משרד ההסברה היה שמעון פרס, אך זמן קצר לאחר מכן, לאחר התפטרותה של גולדה מאיר והקמת הממשלה ה-17 בראשות יצחק רבין, פרס מונה לשר ביטחון ואהרון יריב מונה במקומו לשר ההסברה.
התוכניות למשרד היו גרנדיוזיות אך המשרד התפרק אחרי שנה בלבד וקשיים לא מעטים בעיקר אי-בהירות לגבי חלוקת תחומי האחריות, מריבות וחיכוכים - והיחידות חזרו למשרדים המקוריים. עד מהרה התברר כי הסיכוי להקים משרד יעיל מתוחכם ומתואם, שירכז בידיו את כל סמכויות ההסברה במדינה, התגלה כבלתי ניתן להשגה על רקע המציאות הישראלית של יריבויות פנימיות, תחרות בירוקרטית, מאבקים אישיים ומפלגתיים ותחרות בין משרדית.
בעקבות דוח מבקר המדינה החליטה הממשלה ביולי 2007 על הקמת מערך ההסברה הלאומי שיישב במשרד רה"מ את כל גורמי ההסברה במדינת ישראל כדי להציג מדיניות הסברה אמינה, אחידה ועקבית. בנוסף, בתפקידו לאגד את המסר הלאומי של כל גורמי ההסברה בישראל כגון משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד ההסברה והאסטרטגיה, משרד המודיעין, דובר צה"ל ופיקוד העורף.
בשנת 2009 במהלך כהונתו של רה"מ בנימין נתניהו הוקם מחדש משרד ההסברה ביחד עם משרד התפוצות ובראשו עמד יולי אדלשטיין. בהחלטת הממשלה נקבע בין היתר כי ממשרד ראש הממשלה יועברו למשרד ההסברה והתפוצות תחומי הפעילות הבאים: חברה ותפוצות; מרכז ההסברה ממשרד החינוך; לשכת הפרסום הממשלתית ממשרד רה"מ ולשכת העיתונות הממשלתית ממשרד רה"מ.
משרד ההסברה של אדלשטיין יזם שליחת משלחות הסברה לקמפוסים לאחר שעברו הכשרה. בסך הכל המשלחות ביקרו ב-81 קמפוסים בארה"ב וקנדה. משרד ההסברה והתפוצות הנפיק גם דוח שנתי לסיכום המגמות והאירועים המרכזיים ברחבי העולם. במאי 2015, עם הקמתה של הממשלה ה-34, הועברה פעילות ההסברה למשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה שבראשות גלעד ארדן.
פורסם לראשונה: 23:25, 09.01.23
