שבוע אחרי מותו של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני בכלא הרוסי, ויממה לפני ציון יום השנה השני לפלישה לאוקראינה, הטילה ארה"ב יותר מ-500 סנקציות חדשות על גורמים הקשורים למוסקבה. הסנקציות האמריקניות מכוונות לצמצום ההכנסות הרוסיות מאנרגיה, שמסתכמות במיליארדי דולרים ומממנות עבורה את המלחמה באוקראינה. ארה"ב הבטיחה גם להדק את הפיקוח על "תקרת המחיר" המערבית, שמחייבת רכישת נפט רוסי בתעריף מוזל בלבד - או התמודדות עם קנסות כספיים חמורים על הפרות ההחלטה בנושא.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שנפגש אתמול (חמישי) בסן פרנסיסקו עם אלמנתו ובתו של נבלני, יוליה ודריה, מסר בהודעה על הטלת הסנקציות כי "אם פוטין לא ישלם את המחיר על המוות וההרס, הוא ימשיך לעשות זאת, והמחיר שמשלמות ארה"ב, בעלות בריתנו בנאט"ו ושותפינו באירופה וברחבי העולם - יעלה".
ביידן ציין, בין היתר, כי הסנקציות החדשות יכוונו לגורמים הקשורים למאסרו של נבלני, למגזר הפיננסי של רוסיה ולגורמים שהתחמקו מסנקציות "על פני כמה יבשות". לדבריו, "הסנקציות יבטיחו שפוטין ישלם מחיר גבוה עוד יותר על התוקפנות שלו כלפי חוץ, והדיכוי בבית".
ההכנסות מאנרגיה הן מקור ההכנסה הגדול ביותר של הקרמלין, אך במערב נזהרו עד כה מלפגוע בהן, שכן מדובר במקור דלק חיוני בכלכלה העולמית. הסנקציות החדשות מכוונות גם ליכולת של רוסיה לייבא כלים קריטיים לייצור טכנולוגיה מתקדמת, הנרכשים לעתים קרובות מחברות בחו"ל. מדינות אירופיות, בהן גם בריטניה, הצטרפו לסנקציות האמריקניות, כדי לאלץ את הספקים הבינלאומיים לבחור בין המערכת הפיננסית של המערב לזו של רוסיה.
אחת הסנקציות החדשות היא על NSPK, מערכת כרטיס האשראי של הבנק המרכזי הרוסי שהוקמה ב-2014. רוסיה ביקשה להרחיב את מספר המדינות המקבלות את הכרטיס שנקרא Mir כדי לעקוף חסימת תשלומים על ידי ויזה ומסטרקארד. קובה, ונצואלה, וייטנאם, ארמניה, בלארוס, קזחסטן, טג'יקיסטן ואוזבקיסטן הן חלק מהמדינות שמכבדות את הכרטיס.
הסנקציות של המערב על רוסיה בשנתיים האחרונות נחשבות מהקשות שהוטלו אי פעם, אבל עד כה אלו לא הצליחו להרתיע את הנשיא ולדימיר פוטין. ההימנעות מפגיעה בהכנסות מאנרגיה הביאה לכך שלמרות התחזיות של כמה אנליסטים, כלכלת רוסיה צמחה ביותר מ-3 אחוזים בשנה שעברה. גורמים רשמיים בארה"ב טוענים שהיא עשתה זאת רק על ידי הרחבת ההוצאות הצבאיות, מה שהופך אותה לפגיעה יותר באופן כללי לסנקציות ממוקדות על ספקים בינלאומיים.
סגן שרת האוצר האמריקני, וולי אדיימו, שהודיע אמש על הסנקציות, אמר כי "לחברות האלה יש ברירה: לעשות עסקים עם התעשייה הצבאית של רוסיה או עם מדינות המייצגות יותר מ-50 אחוזים מהכלכלה העולמית". הוא הוסיף כי "מחלקת המדינה תכריז על סנקציות נוספות הקשורות לזכויות אדם. מותו הטרגי של אלכסיי נבלני וההתעללויות שקדמו לו, לא יישכחו ולא יישארו ללא מענה".
קירה ירמיש, הדוברת של נבלני, טענה מוקדם יותר היום כי הרשויות ברוסיה הציבו אולטימטום לאימו, לודמילה נבלניה, ולפיו עליה להחליט "בשלוש השעות הקרובות" על קיום קבורה ללא טקס או הלוויה ציבורית. אם האם תסרב, כתבה ירמיש ברשת X, כי נאמר לה שנבלני ייקבר במושבת העונשין שבה מת. מאז חלפו אותן שלוש שעות, ולא ברור מה עלה בגורל האולטימטום. בימים האחרונים דרשה האם לודמילה שהרשויות ימסרו לה את גופתו, כדי שתוכל לקיים הלוויה שתאפשר לקרוביו ולמכריו להיפרד ממנו באופן ראוי. לדברי ירמיש, האם מסרבת לאולטימטום.
שלשום, מסרה לודמילה הצהרה מוקלטת, וסיפרה: "אתמול בערב הסיעו אותי בחשאי לחדר המתים והראו לי את גופתו של אלכסיי. החוקרים טוענים שהם יודעים את סיבת המוות, ושיש להם את כל המסמכים המשפטיים והרפואיים. ראיתי אותם, וחתמתי על תעודת הפטירה שלו". אנשיו של נבלני דיווחו באותו היום כי בתעודה כתוב שנבלני מת "בנסיבות טבעיות" - טענה שמתנגדי פוטין מתקשים להאמין לה.
אימו של מנהיג האופוזיציה אמרה שהשלטון מנסה לכפות עליה לערוך לנבלני קבורה סודית, ללא טקס וללא קהל. "הם רוצים לעשות את זה באופן חשאי, מבלי להיפרד ממנו. הם רוצים להביא אותי לקצה של בית הקברות, לקבר טרי, ולומר: כאן נמצא הבן שלך. אני לא מסכימה לזה".