ממשלת נתניהו מתכנסת הבוקר (ראשון) לישיבתה השבועית, ועל שולחנה מספר סוגיות נפיצות. השרים צפויים להצביע על הצעת החלטה שמקדם השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית ליישום חוק הלאום במשרדי הממשלה. להצעה הזו נשמעה התנגדות אירופית ואמריקנית עזה, אבל כמעט כל השרים הודיעו על תמיכה בהצעה.
לשכת ראש הממשלה ובכירי משרד המשפטים קיימו מגעים אינטנסיביים במטרה להגיע לנוסח מוסכם שיאפשר הצבעה בממשלה על אותה הצעה, ולפיה "ערכי הציונות יהיו ערכים מנחים". היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, טרם מסרה רשמית את עמדתה בנושא - והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שיגר לה מסר עם הגעתו לישיבה. "מי שמתנגד לזה הופך את עצמו מתנגד לציונות. אני מאוד מקווה שלא נשמע כאלה קולות", אמר.
הצעת חוק נוספת שעוררה התנגדות בינלאומית היא זו של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, שעלולה להגביל סיוע מממשלות זרות ומגופים זרים לפלסטינים. לפי "חוק העמותות", שאמש הוחלט למשל על בחינתו בצל לחץ בינלאומי, עמותה שתקבל תרומה מממשלה זרה לא תקבל הכרה כמוסד ציבורי או כמוסד ללא כוונות רווח ותצטרך לשלם 65% מס על כל תרומה והתורמים לה לא יהיו זכאים לזיהוי במס.
בימים האחרונים שורה של מדינות הביעו התנגדות עזה לחוק העמותות, ובהן ארה"ב, גרמניה, צרפת, בריטניה, שבדיה, בלגיה, אירלנד והאיחוד האירופי. אחת הסיבות לדחייתו של החוק היא גם החשש שעמותות ימין עלולות להיפגע ממנו. ח"כ ניסים ואטורי יצא נגד הדחייה של החוק - ואמר בריאיון לאולפן ynet: "לפעמים אנחנו פועלים לא תמיד לפי מה שטוב ורצוי לנו. אני לא בעד שהתקפלנו בגלל לחץ בין לאומי".
(צילום: ירון ברנר)
בנוסף צפויה הממשלה לאשר את מינויו של יו"ר נעם ח"כ אבי מעוז לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה, שלושה חודשים אחרי שהתפטר. בהצעת החלטה שהועברה הוצג פירוט ייעוד התקציב שאושר ל"רשות לזהות לאומית-יהודית" במשרד ראש הממשלה, שבראשה יעמוד מעוז - ובמסגרתה נכתב שיקבל תקציב ל"פיתוח והקמה של מערכת שקיפות להורים לגבי התוכניות החיצוניות הנלמדות בבתי הספר".
שר החינוך יואב קיש התייחס לטענות ולפיהן מעוז יוכל לעקוב אחרי תכנים לימודיים בבתי הספר, ואמר הבוקר: "יש שר חינוך אחד, משרד חינוך אחד, עם כל הכבוד למשרד ראש הממשלה - ההחלטות של משרד החינוך הם אך ורק של משרד החינוך". חזרתו של יו"ר נעם לממשלה מתאפשרת לאחר ההחלטה שמבהירה כי בתקציב המדינה שאושר השבוע במליאת הכנסת יוקצו 120 מיליון שקל לרשות ב-2023 ועוד 165 מיליון שקל ב-2024. מדובר בהחלטה שדורשת את אישור הממשלה, והיא תובא להצבעה היום.
הישיבה השבועית גם מתקיימת ברקע חילוקי דעות בתוך הממשלה בכל הנוגע לקידום המהפכה המשפטית. מוקדם יותר הבוקר פורסם כי דווקא אחרי שראש הממשלה פעל להנמכת גובה הלהבות והורדת מפלס הלחץ, השבוע הקרוב עלול להבעיר את הכול מחדש. על הפרק: הוועדה למינוי שופטים, שהכנסת צפויה לבחור את נציגיה עד 15 ביוני. במקביל, רגע ההכרעה על השיחות בבית הנשיא מתקרב - אך נכון לעת עתה ניכר כי פתרון לא נראה באופק.
"ההתקדמות או עצירת המהפכה המשפטית תלויות בשבועות הקרובים באדם אחד בלבד - בנימין נתניהו", כך מעריכים גורמים משפטיים ופוליטיים. לדבריהם, נתניהו רוצה למצות את השיחות בין הקואליציה לאופוזיציה בעיקר מתוך כבוד לנשיא המדינה יצחק הרצוג. אלא שההערכות הן שבסוגיית הליבה - הרכב הוועדה לבחירת שופטים - לא יושגו הסכמות.
"למרות הרוח הגבית שהעניקה לו העברת התקציב ושיכוך עוצמת הפגנות המחאה, הוא מבין שהוא חי על פצצה מושהית מבחינת דעת הקהל העולמית, בעיקר בקרב צמרת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב והנשיא ביידן", טענו הגורמים והוסיפו: "ישנו גם החשש הכלכלי מתוצאות המהפכה. לכן הוא כעת מרוויח זמן בדמות השיחות המתמשכות בבית הנשיא".
בינתיים, שר המשפטים לוין מעוניין לפתוח במשא ומתן עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כדי להגיע להסכמות סביב בחירת שני שופטי עליון, במקום הנשיאה עצמה ושופטת העליון ענת ברון - הפורשות בסוף חודש אוקטובר. בהיעדר הסכמות בבית הנשיא, החוק מאלץ את לוין להקים את הוועדה על פי הרכבה הישן: על מנת לבחור שופט עליון נדרש רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. כלומר, לשלושת שופטי העליון החברים בוועדה יש גוש חוסם המטיל וטו על בחירת כל שופט עליון.
בקואליציה משוכנעים שלוין לא מוכן לוותר על בחירת שני שופטים "שמרנים" לעליון. יתרה מכך, בשלב זה, מספר חודשים בלבד לפני פרישתה, הנשיאה חיות לא תוותר על בחירת שופט ליברלי אחד ואף עשויה להטיל וטו על בחירת שופט שמרני שעליו ימליץ לוין אם יהיה "קיצוני מדי", על פי השקפתה. בשלב זה, ההערכה שלאחר שתושלם הקמת הוועדה עד אמצע חודש יוני, באמצעות בחירת נציג הממשלה ושני ח"כים, שר המשפטים לוין לא ימהר לכנס אותה.
