שרון בר-לי מגורשת מפסגת האיחוד האפריקני
סמנכ"לית אפריקה במשרד החוץ, שרון בר-לי, סולקה הבוקר (יום שבת) מפסגת האיחוד האפריקני באדיס אבבה על אף שהיו לה אישורים ותג כניסה. בישראל זועמים ולוחצים על הארגון להחזיר אותה לכנס, אחרי שסולקה משם בלחץ של דרום אפריקה ואלג'יריה.
ממשרד החוץ נמסר כי "אנו רואים בחומרה רבה את התקרית הזו. לבר-לי היה מעמד כמשקפיה בעלת אקרדיטציה ותגי כניסה. מצער לראות שהאיחוד האפריקני נלקח כבן ערובה על-ידי מספר קטן של מדינות קיצוניות כמו אלג'יריה ודרום אפריקה, המונעות משנאה ונשלטות על-ידי איראן. אנחנו קוראים למדינות אפריקה לעמוד מול הפעולות הללו הפוגעות בארגון האיחוד האפריקני עצמו וביבשת כולה".
הדיווח על סילוק הדיפלומטית הישראלית פורסם לראשונה בערוץ "אל-מיאדין" הלבנוני, שמזוהה עם חיזבאללה. בערוץ דווח גם כן כי הגירוש נעשה בעקבות לחצים שהפעילו שתי המדינות, ומקורות בתקשורת האלג'יראית אמרו לעיתון שבמהלך הפסגה תעלה לסדר היום גם סוגיית הסרת מעמדה של ישראל כמשקיפה באיחוד.
לישראל היה ב"ארגון לאחדות אפריקה" מעמד של משקיפה משנות ה-60 ועד שהפך ל"איחוד האפריקני". ב-2002, תחת הנשיאות הלובית, החליט שליט לוב דאז מועמד קדאפי לא להעניק לישראל את מעמד המשקיפה. מאז נעשו כמה ניסיונות מצד ישראל לחזור לארגון, וב-2021, לאחר מאמץ גדול בתקופת כהונתו של יאיר לפיד כשר החוץ, ישראל זכתה שוב למעמד של מדינה משקיפה בארגון, שהוא הגדול והחשוב ביותר באפריקה וחברות בו כל 55 מדינות היבשת.
ביולי 2021 שגריר ישראל באדיס אבבה, אדמסו אללי, הגיש את כתב האמנה כמשקיף לאיחוד האפריקני, אלא שמספר מדינות טענו שמדובר במחטף, ובפברואר אשתקד ניסו שוב להדיח את ישראל. בסופו של דבר הוחלט להקים ועדה שתבחן האם קבלת ישראל הייתה תקינה. הוועדה לא הגישה מסקנות, וככל הנראה הייתה אמורה להגיש אותן היום. לא רק אלג'יריה התנגדה לחזרתה של ישראל לארגון, אלא גם מצרים ואריתראה. כעת מנסים בישראל להבין מדוע סולקה בר-לי מהפסגה כדי לנסות להחזירה.
אחת המתנגדות העיקריות להצטרפות ישראל לאיחוד האפריקני הייתה הרשות הפלסטינית, שהפעילה לחץ על כמה מהמדינות החברות והובילה גם לדיון בשאלת מעמד של ישראל בארגון. היום צפוי להשתתף בפסגה האפריקנית גם ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה, שאמר כי מטרתו היא "לגייס תמיכה לסוגיה הפלסטינית לאור הצעדים הישראליים החד-צדדיים וההרסניים לפתרון שתי המדינות".
מזכ"ל הליגה הערבית, אחמד אבו אל רייט, בירך על ההחלטה לגרש את הדיפלומטית הישראלית. "מוקירים את עמדתו של האיחוד האפריקני בתמיכה בסוגיה הפלסטינית וזכויות העם הפלסטיני לסיום הכיבוש, והקמת מדינה פלסטינית עצמאית", הוא אמר. "על הקהילה הבינלאומית לקחת אחריות כלפי מעשי הכיבוש, שמטרתם הרחקת פתרון שתי המדינות באמצעות התנחלויות, פלישה לאדמות וגירוש אוכלוסייה".
לישראל יחסים עם 46 מדינות באפריקה, שבמסגרתם מתנהלים שיתופי פעולה רבים ומגוונים בתחומי הפיתוח, הסחר והסיוע. ישראל חידשה בשנים האחרונות את קשריה הדיפלומטיים עם צ'אד וגינאה. סודן, שהצטרפה להסכמי אברהם, הודיעה אף היא לאחרונה על נרמול היחסים עם ישראל. ישראל ניהלה בשנים האחרונות מגעים לחידוש היחסים גם עם ניז'ר, מאלי ומאוריטניה.
לאחר החזרה לארגון ב-2021 אמר לפיד: "זהו יום חג ליחסי ישראל-אפריקה. ההישג הדיפלומטי הוא פרי מאמץ של משרד החוץ, אגף אפריקה ושגרירויות ישראל ביבשת. זהו צעד מתקן לאנומליה ששררה במשך כמעט שני עשורים והוא מהווה חלק חשוב מחיזוק מארג יחסי החוץ של ישראל. הדבר יסייע לנו לחזק את פעילותנו מול היבשת ומול המדינות החברות בארגון".
נתניהו ומנהיג צ'אד בטקס חניכת השגרירות ברמת גן
רק לאחרונה פתחה צ'אד שגרירות בישראל - בטקס שאליו הגיע גם מנהיג המדינה, מהמו דבי. "אנו מאמינים ששיתוף הפעולה בינינו יכול לסייע לקדם לא רק את היחסים ואת שיתוף הפעולה שלנו, אלא מהווה גם חלק מחזרתה של ישראל לאפריקה וחזרתה של אפריקה לישראל", אמר אז נתניהו. "יש לנו מטרות משותפות של ביטחון, שגשוג ויציבות".
שר החוץ אלי כהן הודה למנהיג צ'אד על התמיכה במועמדות ישראל כמשקיפה באיחוד האפריקני, ואמר כי "הקשר בין המדינות הוא עוד הוכחה לחשיבות פעילות משרד החוץ ביבשת אפריקה". ראש המוסד דדני ברנע, מצידו, הדגיש כי הוא מקווה "שמנהיגים נוספים במזרח התיכון ובאפריקה ישאבו השראה מההסכם החשוב עם צ'אד, ויקדמו את יחסיהן עם ישראל".
נשיא המדינה יצחק הרצוג הצביע גם הוא על קשר אפשרי בין היחסים עם צ'אד ליחסים עם שאר מדינות אפריקה, כשאמר לדבי כי "אני חושב שאתה מנהיג אמיץ שהולך בעקבותיו של אבא אמיץ, שהאומץ שלו ושלך ירשמו בהיסטוריה בכל מה שקשור בהתקדמות היחסים בין ישראל למדינות המוסלמיות והאפריקניות".
