הממונה על השכר באוצר פרסם אתמול (רביעי) את הדוח השנתי שלו על תנאי השכר במערכת הביטחון, ושוב הכותרות עסקו במשכורות של הרמטכ"ל (101 אלף שקל בחודש), המפכ"ל (91 אלף שקל) והתשלומים לפנסיה. אבל נתון תמוה שנכלל שם ללא הסבר נגע לשכר של קצינים בדרגת סרן: לטענת האוצר הסכום עומד בממוצע חודשי על כמעט 15 אלף שקל.
אפשר להגדיר את המשבר הגדול בצבא הקבע כ"משבר הסרנים": גל נטישה המוני של מאות קצינים צעירים - בעיקר במערכים הטכנולוגיים, תומכי הלחימה והמנהלה - לשוק הפרטי, בגלל משכורות נמוכות ואף משפילות ביחס לתנאי עבודה שאיתם הם נאלצים להתמודד בעבודה היומיומית.
מיד לאחר פרסום דוח האוצר, שבאופן מעורר השתוממות הופץ מבלי לפנות לצה"ל כדי לקבל תגובה או התייחסות, פנו אליי קצינים רבים בדרגת סרן ושלחו לי את תלושי המשכורת שלכם. עיניכם הרואות, מדובר בכ-7,000 שקל ברוטו (בנטו זה יוצא כ-1,000 שקל פחות). מדובר על קצינים וקצינות במודיעין, ראשי מדורים בקריה, קצינות ת"ש וקצינים באגף הלוגיסטיקה.
מאות כאלה כבר פרשו במהלך השנים האחרונות והותירו את צה"ל עם בעיית כוח אדם חמורה, ירידה באיכות וקושי רב למלא את התקנים הקיימים, בוודאי בקצינים איכותיים. הצעירים הללו בורחים – ומי יכול להאשים אותם - לשוק הפרטי שמעניק להם תנאים הרבה יותר טובים ועם פחות שעות עבודה מחייבות כמו בצבא, שלא משלם על תרגילים, כוננויות או סבבי מלחמה שבהם הם לא יוצאים הביתה.
זהו משבר אמיתי שמאיים על חוסנו ואיכותו של צה"ל כבר כעת. הצבא, וכמובן המדינה, לא יכולים לסמוך יותר על טוב ליבם ונכונותם של כמה קצינים צעירים להתנדב בתנאים הללו כשהם לא גומרים את החודש. הנהירה מחוץ לצבא מתבצעת בקצב מבהיל והופכת את צה"ל, לפחות בסוגיית כוח האדם, למקבילה של משטרת ישראל.
כאן המקום להתייחס לעומדים בראשי שני הגופים הללו: בשנתיים האחרונות שמענו גם את המפכ"ל קובי שבתאי וגם את השר לביטחון פנים היוצא עמר בר-לב, וכעת את השר הנכנס איתמר בן-גביר, נלחמים על העלאת תנאי השכר של השוטרים הצעירים. בצדק הם עושים זאת. הם ממש ניהלו קמפיין בנושא, כולל תנאים להעלאת שכר השוטרים שהציב בן-גביר במו"מ הקואליציוני.
ומה במערכת הביטחון? שקט. דממה. אף מילה בנושא של שר הביטחון בני גנץ. גם לא של הרמטכ"ל אביב כוכבי או של ראש אכ"א האלוף יניב עשור. וזה מתסכל את הקצינים הצעירים ובני משפחותיהם, שראו את המלחמה שניהלו הקודקודים הללו כדי להצדיק את תנאי הפנסיה של פורשי הקבע, חברי הגילדה (כאן האוצר צודק לגמרי בביקורת כלפיהם). כל הצמרת הביטחונית מכירה את הנתונים של בריחת הקצינים לאזרחות בגלל התנאים אבל היא לא הקימה קול צעקה ולא שינתה את המצב.
גנץ וכוכבי ביצעו טעות קשה בבחירת המלחמה שלהם כשהעדיפו את הפנסיות על הסרנים. אולי הם חשבו שפנסיה שמנה תשאיר את הקצינים בקבע, אבל מתברר שלא כך הם פני הדברים. את הדור הצעיר מעניין בשלב זה איך הוא גומר את החודש עם 7,000 שקל (ספוילר, הוא לא).
הבכירים גם לא התרעמו אתמול על פרסום הנתונים הכוזבים של האוצר על הקצונה הזוטרה. האוצר לא רק ניפח את שכר הסרנים, אלא גם הקדיש שלוש עמודות שונות לצה"ל ולא הסתפק בממוצע השכר כפי שפרסם על כל גוף ביטחוני אחר. המטרה שלו הייתה לייצר מצג שווא כאילו השכר שם הוא הגבוה ביותר, אף שבפועל כאמור רמת השכר בצה"ל נמוכה מכל מקביליו.
בכנס גדול שהתקיים לאחרונה עם הרמטכ"ל התייצבו מולו כמה קצינים והזהירו מפני המשמעויות של המשבר והשפעתו על עמידה במשימות כפי שמצופה מהם. לא ניכר שהם הצליחו להשפיע. רב-אלוף כוכבי מתהדר במודיעין יוצא הדופן של צה"ל, זה שפוגע "במשאית מספר 8 בשיירה בסוריה", אבל בקצב הזה עוד מעט לא יהיו לנו קצינים איכותיים שידעו לאתר את המשאית כי גם הם יחצו את הכביש מגלילות להרצליה פיתוח או לתל אביב.
