ארבעה קברים - משפחה אחת: כמעט 2,000 בני אדם השתתפו אחר הצהריים (יום חמישי) בהלווייתם של ארבעת בני משפחת בן אלי - האם מורן (36), הבנים דקל (12) וליאם (10) והבת אנאל (3) - שנספו אמש בתאונה הקטלנית בכביש 89, סמוך לחורפיש שבגליל העליון. כשזעקות שבר וקולות בכי מפלחים את האוויר בבית העלמין הישן במעלות, הובא אבי המשפחה, ראובן, שנפצע בינוני באסון, באמבולנס לאחר שיצא מהמחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם כדי להשתתף בהלוויה כשהוא מלווה ברופא מומחה. בתאונה נהרג גם נהג האוטובוס, אשר בסון (76). הוא יובא למנוחות מחר ב-11:00 בחלקת קריית ים בבית העלמין תל רגב.
התאונה הקטלנית בצפון - כתבות נוספות:
הרב הראשי של מעלות, מאיר אסייג, נשא הספד: "אין בן תמותה שמסוגל למצוא את המילים ולומר אותן בשעת שבר גדולה כל כך, בשעה שאנו ניצבים ליד אבא ששכל את שלושת ילדיו והתאלמן מאשת נעוריו. אנו ניצבים ליד אב ששכל את בתו ונכדיו, ליד סבים וסבתות שאיבדו את היקר להם מכל. לעתים השתיקה היא הדבר והדרך הטובה ביותר להביע מסרים. כפי שנאמר על-ידי דוד המלך בתהילים: לך דומיה תהילה, וכפי שנאמר במקורות - סייג לחכמה שתיקה; אך אני שואל את עצמי איך ניתן לשתוק ולהחריש נוכח השבר הגדול הזה".
"לאחרונה אירעו בעיר שלנו אסונות קשים", המשיך הרב אסייג. "אין לנו שליטה על המלאך המשחית, אך דעו לכם שישנו מלאך משחית אחר שצריכה להיות לנו שליטה עליו והוא תאונות הדרכים. אלפי אנשים מוצאים את מותם ומקפחים את חייהם מדי שנה בנסיבות קשות. נשים, גברים, זקנים וטף. לצערנו, רישיון הנהיגה לא משמש רק לנהיגה - אלא גם כרישיון להרוג. אין בפינו מילים לנחמה. כל מה שנותר הוא להתפלל לרפואתו של אב המשפחה ולהנציח את שמה הטוב של המשפחה, משפחת בן אלי – כולנו בנים של האל".
סגן ראש העיר וממלא מקומו שמעון בן נעים נשא גם הוא דברים בהלוויה: "טרגדיה נוראית פקדה את עירנו. כלל התושבים הוכו בתדהמה לנוכח האסון הכבד. לא ניתן לעכל מוות של ילדים תמימים שלא טעמו את טעם החיים, מוות של אם מסורה ונאמנה וילדיה; אך אנו אנשי אמונה ונסתרות הן דרכי האל. בכל שנותיי הרבות אינני זוכר אסון קשה כל כך מאז אסון מעלות, שהתרחש בבית הספר נתיב מאיר בעיר". זמן קצר לאחר הלוויה נודע כי כל הפצועים מהתאונה שהיו מאושפזים במרכז הרפואי לגליל בנהריה שוחררו לבתיהם.
"איך אפשר לקבור ארבעה פרחים?"
האב ראובן התבשר הבוקר מפי רופא ופסיכיאטרית בבית חולים ברמב"ם, לאחר ששב להכרה, כי אשתו וילדיו נהרגו. "מאז הוא נמצא בהכחשה ומבקש כל הזמן להתקשר לאשתו", אמר אחיו עמי. מהחקירה הראשונית עלה כי התאונה אתמול אירעה בשלבים. האוטובוס, על פי החשד, סטה מנתיבו ופגע בצדו של רכב מסחרי. בהמשך פגע ברכב נוסף ואז התנגש חזיתית במונית שבה ישבו בני משפחת בן אלי והתהפך על צדו.
לפני ההלוויה סיפר הסב שמעון זינו כי הוא שומר לידו את התיק של אנאל, נכדתו הקטנה: "זה התיק שאהבה. התיק צמוד אליי עד שאבא שלה יקום מרמב"ם, ואני אעביר אותו אליו".
"אהובים שלנו, פרחים שלנו, לא יודע איך נסתדר בלעדיהם. איך אפשר לקבור ארבעה פרחים?", הוסיף הסב. הוא סיפר כי "דקל היפיוף שלנו היה לפני בר מצווה, החלטנו שאנחנו לוקחים כל בר או בת מצווה לחו"ל. הוא כל הזמן היה אומר לי 'עוד מעט בר מצווה, תיקחו אותי לברצלונה', והבטחנו לו שזה מה שיהיה. הם נסעו ולא חזרו".
לדבריו, בתו מורן "מגיל אפס הייתה עוזרת לכל העולם, כל הזמן רק שואלת אותנו 'מה אתם צריכים שאני אעזור? אני אבוא אליכם'. ליאמי היפיוף הזה תמיד היה בא, מתחבא ואומר לנו 'שיגענו אתכם'. אתמול עוד הספקתי לדבר עם האבא ראובן, ואמרתי לו 'תשלח לי את ליאם לשבת', והוא ענה לי 'יום שישי אני מביא לך את ליאמי לשישי-שבת' ושמחנו. הנכדים היו מתקשרים לאשתי ואומרים 'סבתא, מתחשק לי זה, תכינו לנו', והיא לא סירבה לאף אחד אף פעם. המשפחה שבורה לחלוטין".
הסב שמעון סיפר עוד כי "אחרי שני בנים, מורן רצתה בת. שנים היא לא הצליחה והיינו מרגיעים אותה 'מורן, זה יבוא'. לפני כמה שנים היינו בטיול בחו"ל, ואז היא שלחה לנו הודעה בוואטסאפ 'יש לי בת' ומה זה שמחה. זה האושר שהיה לנו, חבל על הזמן. עכשיו הכול ממש קשה לנו. אנאל, המלאכית שלנו שתמיד אהבה חד קרן, עכשיו היא למעלה".
פורסם לראשונה: 19:37, 30.09.21