מישהו כבר הודיע לבני גנץ שהוא הולך לחטוף בפעם השנייה? כי אולי הוא לא יודע שכל העסק הולך להתנקז למגרש שלו: בחירות מספר 6 או חבירה לבנימין נתניהו. כך לפחות זה נראה היום, אם כי הכל, כמובן, יכול להשתנות לנוכח הסקרים: גוש הליכוד מגרד מלמטה את ה-60, גוש רל"ב, בלי המשותפת, יושב על 56 מנדטים ביום טוב.
גם איתמר בן-גביר, עם 14 המנדטים שיש לו ולבצלאל סמוטריץ' (תשעה מהם שלו, לטענתו), חושב כך. "תתביישו לכם", הוא צעק על ראשי חב"ד שדרשו ממנו לרדת מהבמה קודם שנתניהו עולה עליה במסגרת ההקפות השניות. ואחר כך הסביר בפנים מכורכמות שלנתניהו לא מתאים להצטלם איתו כי הוא הולך לקואליציה עם גנץ.
שום דבר שלא עומד באוויר כבר לא מעט זמן, חוזר ועולה בכל הראיונות שאליהם מגיעים חברי המחנה הממלכתי בשבועות האחרונים: תשבו או לא תשבו עם נתניהו באותה ממשלה? תחברו או לא תחברו לקואליציה שיקים? ומה גנץ יעשה אם נתניהו ייתן לו להיות ראשון ברוטציה? ואם האלטרנטיבה תהיה בחירות שישיות, מה אז יחליט גנץ? וזו, אגב, שאלה שאיש לא שואל את יאיר לפיד וחבריו.
גנץ עצמו, ויותר מפעם אחת, הבהיר שזה לא יקרה. "יכולתי להיות כבר ראש הממשלה", אמר, ועובדה, הנה הוא לא. הוא לא ראש ממשלה, הוא ראש המחנה הממלכתי, 12 מנדטים שתקועים במקום ולא זזים גם אחרי הצטרפותו של הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, איש ראוי ומעורר תקווה. ועדיין גנץ משוכנע שהוא היחיד שיכול להקים ממשלה רחבה – 71 מנדטים בחישוב שלו – בלי הקיצוניים בקצוות. בלי המשותפת ובלי בן גביר. להקים ולהוביל.
טוב, זה כנראה לא יקרה. גם אם בפוליטיקה אסור להגיד Never ever. סביר יותר, וכאן אנחנו נכנסים לממד הטרגי שמלווה את חייו הפוליטיים של גנץ, שהוא עתיד למצוא את עצמו שקוע עד צוואר בתוך אותה דילמה מקיץ 2020: להקים ממשלה עם נתניהו או לגרור את כולנו לבחירות נוספות. אז, בעיצומה של מגפת הקורונה, הפעם – בפעם השישית, שיובילו, כנראה, גם לפעם השביעית. מה עוד שאם יחבור לנתניהו, ואם סמוטריץ' יסכים, אולי ההחלטה הזו של גנץ, איש האמצע, גם תשחרר אותנו מבן-גביר שכבר הצביע על המשרד שאליו הוא חותר - ביטחון הפנים.
אריאלה רינגל הופמןצילום: שלום בר טלואם לא יעשה זאת, כפי שהוא הבטיח ומבטיח, גוש הימין על הקיצונים שבו עלול להיות זה שיקים את הממשלה הבאה. ממשלה קטנה, ימנית, סחיטה, נתונה לגחמות החרדים. וגנץ? ילך עם חבריו לאופוזיציה, יראה משם את סמוטריץ' נושא עיניו למשרד הביטחון ואת בן-גביר שכבר אמרנו מה סימן לו כמטרה. תוצאה טרגית למי שחושב שסמוטריץ' בביטחון זו אפילו לא בדיחה גרועה.
לגנץ, האיש שיושב על השיבר, מחכים ימים קשים. רל"ב או לא רל"ב - שמחות לא תהיינה שם. ואם נלך לבחירות בפעם השישית הוא יישאר במשרד הביטחון, מקום שהוא דווקא אוהב, רק שממנו יוכל לראות איך כיסא ראש הממשלה מתרחק והולך. לפיד ימצב את עצמו כראש ממשלה ויצמצם את הפער מול נתניהו. ועד המועד הבא שבו נוזעק לקלפיות, אי שם באביב 2023, הופ הופ טרללה, עברה לה כמעט עוד שנה ודבר לא השתנה.
- אריאלה רינגל הופמן היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
