איליה סוסנסקי, בן 25, שעבד כ-DJ במסיבות טבע ובבר הקקטוס במרכז ירושלים, הוא אחד מנרצחי הפיגוע בשכונת נווה יעקב בבירה בליל שבת האחרון. איליה, שהיה רוכב האופנוע שנרצח בידי המחבל בליל שבת, היה ידוע בסצינת מסיבות הטבע בשם DJ Ananda.
בעבר עבד איליה גם במסעדת הפיצה שניהל סגן השר לשעבר אביר קארה. "קשה כל כך לדבר עליך בזמן עבר. ילד מקסים, כשרוני, מלא שמחת חיים, אוהב אדם, עם המון צניעות וענווה", ספד לו הבוקר קארה. "'מה קורה בוס, מה נשמע ביג בוס, מה להכין לך בוס?'. כולם אצלך היו בוסים, כי לא היה לך גרם אחד של אגו. נתת לכולם הרגשה טובה, 'מרחב איליה' קראתי לזה. עבדנו יחד, צמוד, במשך שנה וחצי וזכיתי להכיר את הטוב שבך ואת האור שהיה מגיע איתך לעבודה. היה לך אור מיוחד שהקרין והאיר על אחרים".
קארה הוסיף: "בליל שבת פשוט היית במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון. מולך עמד מחבל בן עוולה שינק רעל ושנאה, לא מישהו שמסוגל להבחין במלאך עם הקסם והאור הכל כך מיוחד שלך. עצוב מאוד לאבד חבר, מתגעגע אליך בוס".
הוריו של איליה מתגוררים בשכונת נווה יעקב. ביום שישי האחרון הוא עלה על האופנוע שלו כדי להגיע לבר עבודתו במרכז ירושלים, ונורה על ידי המחבל. אשר עזרן, חברו של איליה, סיפר כי רק לפני שבוע הרימו לחיים. "היית ילד שכולו טוב, פצצת אנרגיה מתקתקת שרק רוצים לעטוף בחיבוק", כתב עליו. עדי יונה, חבר אחר של איליה, כתב: "אתה קסם, חיוך מהלך, נשמה טובה שעשתה רק טוב. הלב מרוסק. אני לא מעכל שאתה לא כאן בוס. איפה אתה?".
רועי ששון, חברו הדי ג'יי, כתב: "קטנצ'יק, תדע שבתוכי בכיתי עליך. נשמה מדהימה שנלקחה מהעולם הזה. היית לב ענק. אין מי שלא ראה את זה". גם חברתו של איליה לשעבר, מזל מוגס, פרסמה דברי פרידה: "שום דבר לא יגרום לי לשכוח את זה שהתבגרנו ביחד וצמחנו ביחד. עברנו כל כך הרבה טוב ביחד, את זה שהיית חתיכה ענקית מהפאזל של החיים שלי ועד היום ולנצח חתיכה מהלב שלי. העיניים שלך זרחו מאור של טוב והחיוך שלך היה מציף שמחה בכל פינה. אזכור לנצח איזה גוש של טוהר היית".
בת שבע סיגאווי, מנהלת תיכון אמית ממלכתי טכנולוגי בירושלים, שלימדה את איליה בבית הספר שבשכונת קריית מנחם, סיפרה הבוקר כי הוא היה צעיר חייכן ומלא בשמחת חיים. "הוא היה תלמיד אהוב. נער שתמיד היה במרכז, אהוב על החברים והמורים, נער שדאג להשכין שלום בין כולם", אמרה.
היא הוסיפה: "בבית הספר למד איליה במגמת אוטוטק. גם כשעמדו בפניו קשיים לא פשוטים הוא נשאר אופטימי והלך קדימה. איבדנו צעיר אהוב שאהב את משפחתו ולא הספיק לבנות בית ועתיד. בית הספר שולח תנחומים וחיבוק גדול להוריו ולכל משפחתו".
בפיגוע הירי ליד בית הכנסת בשכונת נווה יעקב בירושלים, הפיגוע הקשה ביותר בישראל מאז שנת 2011, נרצחו מלבד איליה גם אשר נתן (14), שאול חי (68), בני הזוג אלי (48) ונטלי (45) מזרחי, רפאל בן אליהו (56) ואירנה קורולובה (59).
(צילום: אלי מנדלבאום, ירון ברנר)
הרצל מנחם, חברו של שאול חי שנרצח בפיגוע, סיפר הבוקר לאולפן ynet כי "שאול חבר שלי 30 שנה. לאט לאט בנינו את בית הכנסת 'זכור לאברהם' עם קרוב ל-200 מתפללים. שאול היה הגבאי שהקים את בית הכנסת, והיה עמוד התווך של הקהילה שלנו. איש ישר, עניו. כשמישהו נפטר אומרים שהיה איש טוב. במקרה הזה של שאול – כל המילים קטנות. הוא היה אהוב על כל הבריות".
מנחם סיפר כי שאול היה פנסיונר של הצבא, שהקדיש את חייו לבית הכנסת. "כל הזמן שלו וכל מרצו היו לטובת בית הכנסת ולטובת הציבור. באמת איש של כבוד, איש של מילה, איש של עשייה שדן כל אדם לכף זכות. מהאנשים של פעם. קשה היום לראות אנשים שעושים את מה שהוא עשה".
(צילום: ירון ברנר)
מאיר דמגי, דודו של אשר נתן בן ה-14 שנרצח בפיגוע, סיפר לאולפן ynet כי "כמו כל ילד, הוא רצה לשאוף אוויר. הלך לשיעור תורה אחרי סעדות שבת. הוא התלבט אם לצאת או לא בשבת הזאת, ובסוף יצא לשיעור שלא חזר ממנו. הוא ילד מתוק בן 14 שעוד לא ראה את החיים. אהב לעזור לכל מי שרק אפשר. סיפרו עליו כל כך הרבה סיפורים של נתינה בזמן הקצר הזה. הוא ילד כל כך מתוק, שהביישנות שלו היא הצורת התנהגות שלו כלפי בני אדם. אשר היה רוצה שהאנשים בעם שלנו יהיו מאוחדים יותר".
בפיגוע נפצעו גם שלושה בני אדם שמאושפזים בבתי החולים. ליאורה אירלוב ומורן אצילוב, בנותיה של רוזה שנפצעה באורח בינוני בפיגוע, נכחו עם אמן בזמן שהמחבל ירה לעברה. "אמא שלי נפלה. אחותי הבינה במה מדובר וראתה שהמחבל מתחיל להתקרב. המחבל חלף על פניה והיא אמרה לו 'בבקשה אל תירה בנו'". היא טענה כי בשלב זה המחבל דיבר עמן: "הוא אמר לה בעברית רהוטה 'אני לא יורה בבנות', אבל הוא ריסס את כל האנשים בלי רחמים. כמובן שזה לא היה נכון".
ריאיון עם מורן עוזרי, שאמה נפצעה בפיגוע
(צילום: אריק מרמור, ירון ברנר)
הלילה נאטם ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע בערב שבת בפעילות של כוחות המשטרה יחד עם לוחמי מג"ב וצה"ל בשכונת א-טור במזרח ירושלים. האיטום הגיע בעקבות החלטות שקיבל הקבינט המדיני-ביטחוני לפני כן, ובהן החלטה לאטום את בית המחבל.
