בחמש וחצי השנים האחרונות נפתחו במשטרה 2,122 תיקי חקירה על עבירות שביצעו עובדי הוראה ואנשי צוות במוסדות חינוך כלפי תלמידים. כך עולה מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא עבירות מין ואלימות במערכת החינוך. הדוח ציין כי מתוך כלל התיקים שנפתחו, 302 מהם עוסקים בעבירות מין, ולפי שעה רק 359 תיקים הובילו להגשת כתב אישום.
לפי הדוח, אמצעי המשמעת של משרד החינוך מוגבלים, ובשל היעדר מאגר מידע מסודר שמרכז את כלל המידע אודות תלונות נגד עובדי הוראה - מתקשה המשרד להצביע על פוגעים סדרתיים.
בשלהי הכנסת הקודמת, ח"כ שרן השכל (המחנה הממלכתי), שכיהנה כיו"ר ועדת החינוך, הגישה הצעת חוק השעיה או פיטורים של עובדי הוראה החשודים בעבירות מין ואלימות. הצעת החוק גובשה על רקע דיווחים בתקשורת על חשדות לפגיעה של עובדי הוראה בתלמידים.
דוח המבקר המדינה מ-2020 בנושא הטרדות מיניות של תלמידים על ידי צוותי הוראה קבע כי אירועים אלה חמורים במיוחד בשל הבדלי הגילאים ויחסי המרות והכוח, והוא מציג תמונה מדאיגה. מהדוח עולה כי בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2015, שעוסק בהתמודדות עם אירועי אלימות, לא הוגדרו סוגי התנהגויות המהוות הטרדה מינית ואין דרישה לתיעוד אירועים וטיפול בהם.
דוח המבקר ציין כי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה רשאי להעמיד לדין עובד הוראה שהוגשה נגדו תלונה למשטרה ונמצאו חומרי חקירה מספקים להרשעה משמעתית, גם ללא חקירת הקטין ועדותו. אולם, אם נדרשת חקירת הקטין, לא ניתן להעמיד לדין את עובד ההוראה ומשרד החינוך מחויב להמשיך להעסיקו.
עוד עולה מהדוח כי אם נסגר תיק פלילי נגד עובד הוראה ללא הרשעה, הנציבות תפנה את המקרה לטיפול אגף המשמעת במשרד החינוך, שאינו רשאי להחליט על פיטוריו של העובד. מבקר המדינה אף סיפק דוגמה - מורה שהתקבלו לגביו דיווחים על הטרדה מינית ימשיך ללמד כי חקירתו הסתיימה בסגירת התיק מחוסר ראיות וההליך המשמעתי נגדו בוטל.
בנושא זה העיר המבקר כי במצב הנוכחי, מורים שהטרידו מינית תלמידים - אך התלונה נגדם לא התגבשה לכדי הרשעה פלילית - יכולים להמשיך בעבודתם. המבקר קובע כי יש להגן על התלמידים ולמנוע הישנות של מקרים אלו באמצעות הסדרה מטעם משרד החינוך.
"כל יום שבו החוק לפיטור מורים מטרידים לא עובר, ילדים נוספים נפגעים ונמצאים בסכנה גדולה", אמרה ח"כ שרן השכל. "לא יכול להיות שילד או ילדה שהותקפו מינית יצטרכו לעזוב את בית הספר במקום המורה התוקף". לדבריה, "ילד שעבר פגיעה צריך סביבה בטוחה, וכל עוד המורה שתקף אותו נוכח בבית הספר - אין לו את היכולת להשתקם".
סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, עו"ד אודליה שינדרוף, אמרה כי "תלמידי ישראל זכאים להיות מוגנים בבתי הספר מכל סוג של אלימות. משטרת ישראל, הפרקליטות ומשרד החינוך חייבים לייצר הליך סדור לטיפול בתלונות, מניעה עתידית וגילוי מקרים נוספים. לדבריה, "יש לקצוב זמן לטיפול בתלונה והגשת כתב אישום או סגירת תיק. לא יעלה על הדעת שמשרד החינוך לא מחזיק בתמונה מלאה על זהות הפוגעים ואין באפשרותו לפקח על הרחקה, מעבר ונדידה של אנשי צוות ממוסד אחד לשני".