ועדת הבדיקה הממשלתית של שר המשפטים יריב לוין תובא בפני הממשלה ביום ראשון הקרוב, ותעסוק "בכל הקשור במתן צווים להאזנת סתר ובביצוע מעקב אחרי אזרחים או נושאי משרה תוך שימוש באמצעים טכנולוגים" בפרשת NSO (פגסוס), שנחשפה בכלכליסט. הממשלה צפויה לאשר את הקמתה על אף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה - וכן התנגדות השב"כ והמל"ל מחשש לדליפת סודות מבצעיים.
לאור התנגדותה צפוי עימות בין שר המשפטים והממשלה לבין היועמ"שית, שמזהירה מפני "חשש לשיבוש מהלכי משפט" בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. תוכנית לוין אכן רוככה מעט, וכעת ניתנת ליועמ"שית או לפרקליט המדינה האפשרות להגיש "פניות שיש בהן משום טענה כי בדיקה מסוימת המבוצעת על ידי הוועדה עלולה עשויה לפגוע בהליך תלוי ועומד או לשבש מהלכי חקירה" - אך על פי התוכנית הוועדה תהיה זאת שתדון בפניות, ותקבל "החלטה מנומקת".
חוגים משפטיים דחו את הניסוח "המרוכך", וטענו כי הוא "בבחינת מס שפתיים". עוד נאמר כי הוא לא יעצור את בדיקת התיקים או את שיבושם, וכי הוועדה שתקום תהיה למעשה "ועדה לחקר גופי החקירה הממלכתיים בישראל".
במכתב ששיגרה השבוע לשר המשפטים, כתבה בהרב-מיארה כי "הענקת סמכות לוועדה לקיים בדיקה ביחס להליכים פליליים תלויים ועומדים חורגת מהסמכות המוקנית לשר ולממשלה בחוק, וחותרת תחת עקרונות יסוד של עצמאות מערכת אכיפת החוק". היא אף ציינה כי אם הוועדה תעסוק בתיקים אלו, עולה חשש לניגוד עניינים מצדו של ראש הממשלה. "מדיניות ההפרדה בין חקירה ציבורית לבין חקירה פלילית באה לידי ביטוי במנגנונים שנקבעו ונועדו להבטיח שלא יגרמו שיבושי הליכים", כתבה.
היועמ"שית הדגישה את התנגדות גורמי הביטחון החוששים מחשיפת אמצעים מבצעיים בחקירות שיבוצעו על ידי הוועדה, ואמרה כי מבקר המדינה החל בבדיקת הנושא. אז השיב השר כי "יפעל ללא דיחוי לאישור הקמת ועדת הבדיקה". החלטתו של לוין על הקמת הוועדה נמסרה לפני כחודש, אז גם הודיע כי שופט המחוזי בדימוס משה דרורי יעמוד בראשה.
ההחלטה פורסמה לאור חשיפת כלכליסט אודות השימוש המשטרתי ברוגלות "פגסוס", שלאחריה הקים היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט את "ועדת מררי" שאישרה מקרים ספורים שבהם נעשה שימוש ברוגלות ואף קבעה באילו אמצעים יש לנקוט כדי למנוע הישנות. בתוך כך, הופסק השימוש ברוגלות - למעט במקרים דחופים ובאישור היועמ"שית - וועדת החוקה של הכנסת קראה להקים את הוועדה הממשלתית.