יוזמי הפשרה מזהירים בוועדת החוקה: "הדהירה ממשיכה. בקרוב לא תוכלו לצאת מזה"
(צילום: ערוץ כנסת )
ועדת החוקה דנה הבוקר (יום שני) בחוק הראשון במהפכה המשפטית שעבר בקריאה ראשונה - שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומניעת ביקורת שיפוטית על חוק יסוד - בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. כחלק ממאמצי ההידברות, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן נועד אתמול עם נשיא המדינה יצחק הרצוג בפגישה שארכה שלוש שעות, שאחריה פנה ליוזמי מתווה "פרידמן-אלבשן", שהציגו אותו בדיון היום כבסיס לפשרה ברפורמה המשפטית בין הקואליציה לאופוזיציה.
"מבחינתי, המטרה היא לראות אם נוכל להגיע למכנה משותף", אמר רוטמן לחברי האופוזיציה בפתח הדיון. עם זאת, מדובר במתווה שעד כה כל הצדדים דחו.
פרופ' יובל אלבשן אמר בדיון, לפני הצגת מתווה הפשרה, שהוא מודאג מאוד מהמצב. "יש אנשים שאומרים שמתווה גרוע הוא יותר גרוע מכאוס חוקתי. אין כזאת חיה משבר חוקתי, אם בית המשפט מאבד מהסיי שלו אנחנו בדרך לכאוס", אמר אלבשן. "אתם מובילים את המדינה למקום הזה בגלל משחקי אגו. חייבים לעשות הכול, לעצור את העסק הזה. זה לא הגיוני. זה מזמן לא רק הרפורמה, לא רק כן ביבי לא ביבי, הסדקים בכבישים שלנו פעורים, הבולענים פתוחים ואתם ממשיכים עם משחקי הידיים".
אלבשן הודה בוועדה כי "אני איש שמאל, זה לא המתווה שהייתי רוצה. גיבשנו את המתווה הזה אחרי שדיברנו עם מאות אנשים. הדהירה שלכם ממשיכה ועוד מעט תהיה במקום שלא תוכלו לצאת מזה. המתווה הזה בא לעשות דבר אחד - להציע מנגנונים של גישור שיהיה אפשר לרדת מאי ההסכמות ולהיכנס אליהם. ניסינו להגיע להסדרים עם דניאל פרידמן שהוא בעמדה של רוטמן, הגענו לפשרות, אתם יכולים לקחת את זה או לא לקחת".
פרופ' אלבשן התייחס למהות המתווה ואמר כי "אני לא בעד 61 בפסקת התגברות, אבל זו הייתה הדרישה. זה אומר שהכנסת תוכל לעשות פסקת התגברות אבל לפי המתווה החוק שחוקק מחדש יוכל להיכנס לתוקף רק שישה חודשים לאחר תחילת הכנסת הבאה. פסקת ההתגברות גם תלויה בסוג העותר, אם מדובר בקורבן ישיר שהוא זה שעותר נגד החוק שפגע בו, תידרש פסקת התגברות ברוב יותר גדול. המטרה היא להגן על זכויות אדם ולהרחיק את בית המשפט מדיון ציבורי. גם ביקורת שיפוטית על חוק שחוקק מחדש תוכל להתקיים רק לאחר חמש שנים".
לדבריו, ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל') גיורא איילנד כבר לא חלק מיוזמי המתווה. "הוא כבר לא איתנו, הוא פרש", אמר אלבשן. "המטרה היא להציל עכשיו מתווה שצריך לעבוד עליו הרבה ואולי צריך לעצור את החקיקה, לא לקרוא לזה עצירה, לקרוא לזה למידה ולהתחיל לעבוד. המשחק הזה של לעצור ואז נדבר, זה משחק ילדותי שצריך להפסיק אותו במצב החירום שאנחנו נמצאים בו".
פרופ' אלבשן המשיך בהצגת המתווה: "המינויים לעליון יהיו בשיטה שכל פעם יהיו שניים, אחד תבחר הקואליציה ואחד תבחר האופוזיציה. לשופטים יש פה בלמים גדולים מאוד שמאפשרים להם לאפשר משא ומתן, לנשיאת העליון תהיה זכות וטו פעם אחת בקדנציה של כנסת - אם הופעלה הווטו אז הצד שעליו הופעלה זכות הווטו לא בוחר. זה נשק גדול מאוד, צריכים לשבור פה את הקופסה, בית המשפט יכול להתכנס גם בפחות שופטים, אנחנו לא ארה"ב, אפשר שייתכנסו בלי 15 שופטים. לנשיאת העליון יש כוח אדיר להגיע להסכמה על מינוי השופטים". הוא ציין כי הוא יודע שרוטמן לא מסכים עם הסעיף הזה.
מוקדם יותר דיבר ד"ר גיורא ירון, שעבד עם פרופ' אלבשן על המתווה. "לא ניסינו לרצות קואליציה או אופוזיציה. אני סופר פעיל במחאות, אירחנו בבית את האירוע של האנרכיסטים, אני מבציע ימין רך ואי אפשר לשייך אותי לשום גוף. הכוונות מאחורי המסמך תמימות אך כמי שבא מההיטק – הריליס הראשון אף פעם לא מושלם. לקחנו מומחים ועשינו עבודת מטה מסודרת. הבעיה שלפנינו הרבה יותר גדולה", אמר ירון.
לדברי ירון, "האווירה על הקרקע יש לה שני ראשים - מדינת תל אביב נגד מדינת יהודה ולמדינת תל אביב פשוט נמאס. הראש השני הוא חרדים-חילונים, אנחנו בתחילת מה שנקרה בהייטק POC. אני לא מייצג את ההייטק אלא את עצמי, במקרה הטוב את כל אלו שנפלו בקרב בחרמון, ואם נמשיך בכיוון הזה זה לחלל את כבודם. נהרגו עשרות כמו זבובים. אם לא נעשה כל מה שניתן לפתור את שתי הבעיות הללו אף אחד לא ייצא מפה זכאי".
ירון הוסיף כי "שמחה חושב שהוא צודק והיה במעמד הר סיני. אגלה לכם סוד, לא הוא, לא לוין ולא אני היינו שם, אז מספיק עם הצדק הזה. ניהלתי מו"מ כשהצוציקים עוד לא נולדו, על השקעה של 200 מיליון דולר, ואתם רוצים ללמדני לנהל מו"מ? אני מושקע ב-13 חברות הייטק בסכומים אדירים. ההייטק לא יהיה פה אם הרפורמה בצורתה תעבור. זה ניסיון כן של אנשים שאין להם שום עניין אישי, כלכלי או פוליטי חוץ מלמצוא פתרון. אם רוצים להרוס את המדינה אנחנו בדרך הבטוחה לשם".
בתום הדיון אמר רוטמן כי "לאור מה שעלה פה, אין הרבה תקוות בעיניי. אנחנו מוכנים להיכנס ללא תנאי מוקדם למו"מ על בסיס המתווה שלכם, למרות שהוא רחוק מאוד ממה שאני חושב. אנחנו יושבים פה הרבה לילות במליאה, אפשר לשבת ולנהל שיחות רציניות עם כל מי שרוצה לעשות זאת. אני מאוד מקווה שהיד המושטת למשא ומתן תיענה. אנחנו תשעה שבועות באירוע הזה ולכל אורך הדרך אמרנו את אותו הדבר, שאנחנו מוכנים לשבת. החשש שלכם ממה שקורה במדינה הוא כן ואמיתי ונובע ממקום נכון וצריך לתת לו מענה. אבל צריך אנשים מהצד השני שמוכנים לשבת ולדבר על בסיס משותף, אני מאוד מקווה שמישהו באופוזיציה ירים את הכפפה, אנחנו שם ומוכנים. אבל אם לא, נמשיך את החקיקה ונעשה אותה כהבנתנו".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר כי "הכול אחיזת עיניים גדולה. צריך לעשות שינויים מאוד דרמטיים. חוק יסוד החקיקה אמור להיות אבן הראשה, מגילת העצמאות זה מסמך מכונן ונתחיל משם. גם את זה הם לא רצו. לכן כשמדברים על הפרטים אני כן רוצה להסתכל על התמונה המלאה - אני אומר ליוזמי הפשרה תודה, אבל אנחנו תשעה שבועות פה, וזה הבל ורעות רוח. הייתה התנפלות על הייעוץ המשפטי לממשלה, לא הייתה תשובה לשאלות שלנו. זה כאילו סיפור חוקתי אבל פשוט צלופן על דבר אחד בלבד - איך להכשיר תהליכים שיאפשרו לשלוט במצב שיש עבריינים בחלק ממוקדי השלטון".
(צילום: אסף חן)
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שנפגש לאחרונה עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ועם הנשיא הרצוג, אמר היום באולפן ynet כי הוא תומך בפשרה – והדגיש כי "אי אפשר לעמוד מנגד". עם זאת, הוא סירב להגיד אם צריך לעצור את החקיקה וכיצד הם מתכוונים לפעול אם המהפכה המשפטית תעבור במתווה המקורי שלה. "אנחנו פונים לראש הממשלה לקחת אחריות – להגיד שהיועמ"שית לא נותנת לך לטפל בזה, זה לא מקובל", אמר. "משבר חוקתי יקריס את הכלכלה".
הלילה צפויה מליאת הכנסת להצביע בקריאה ראשונה על חוק השפיטה, הכולל את פסקת ההתגברות והגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים. מוקדם יותר אושר לקריאה ראשונה גם חוק הנבצרות, שעליו תצביע מליאת הכנסת בצהריים.
פורסם לראשונה: 11:34, 13.03.23
