ההיערכות בנהריה לקראת סופת "כרמל"
(צילום: אביהו שפירא)
בנהריה מחכים בדריכות לשעות הערב (יום ב') והלילה, כדי לראות אם המאגר במחצבת יחיעם יספיק כדי למנוע הצפה נוספת של נחל געתון במערכת החורפית שהביאה סערת "כרמל". במוצאי שבת, אף שבאזור ירדו גשמים בשיעור נמוך מזה שצפוי ביממה הקרובה, גאה הנחל והגיע כמעט עד לשלב הגלישה. בנוסף גלשו מערכות הניקוז וגרמו להצפת רחובות באזורים שונים בעיר.
ראש העירייה רונן מרלי אמר ל-ynet כי הסיבה לאירוע במוצאי שבת הוא סכר שנפרץ ואפשר למים להגיע מהמחצבה לערוץ הנחל. "ביום ראשון רשות ניקוז נחלים גליל מערבי תיקנה את התקלה הזו. האטימה כרגע טובה. היא לא תחזיק מעמד הרבה זמן, וצריך פתרון קבוע, אבל אני מקווה שבינתיים אפשר להירגע.
"אנחנו לא יודעים מה תהיה בסופו של דבר כמות המשקעים בגב ההר ובנהריה, אבל ברוך השם הניקוזים בנהריה עובדים בצורה מצוינת. ניקינו, עבדנו, עשינו עבודות תשתית במשך שנה שלמה. היו מפגעים שנאגרו 40 שנה. זה עלה המון כסף וברוך השם הסתדרנו. אני מצפה מהממשלה לפתור את הבעיה בגב ההר כדי שנהריה תוכל לישון בשקט". עם זאת, מרלי מתריע ש"אם כמויות המים שצפויות לרדת ביומיים הקרובים יהיו מעל 100 מ"מ, יש אפשרות שהגעתון יעלה שוב על גדותיו".
גם לפני הצהריים המשיכו עובדי העירייה בעבודות היערכות לסערה. מנהל מחלקת שפ"ע, משה בן שושן, שהפעיל את העובדים בכריתת עץ דקל בכיכר העירייה מאחר שהתגלו בו סדקים, אמר: "זה מהווה סיכון לעוברים ושבים, ואנחנו לא רוצים שיהיה פה אירוע טרגי כפי שהיה בנתניה".
חיים ביניאשווילי, בעליה של חנות התכשיטים קורל בשדרות הגעתון, זוכר היטב את 8 בינואר 2020, אז התחולל שיטפון אדיר ממדים בעיר שאף גבה את חייו של מוטי בן שבת. "הגעתון עלה על גדותיו מהים עד השכונות המזרחיות", הוא משחזר. "הגענו לסיטואציה שהיינו כלואים בתוך החנות וחילצו אותנו מפה".
הבוקר הוא הניח שקי חול גדולים וסמרטוטי רצפה בפתח החנות. אלה, לדבריו, יחד עם התריסים החשמליים, עשויים למנוע הצפה נוספת. "אבל יש חנויות בלי תריסים, יש חנויות רק עם זכוכיות והן פרוצות לגמרי", אמר. "לכן המים שמגיעים לכאן עושים פה שמות. יש עסקים שנסגרו ולא התאוששו מאז ההצפה הגדולה. המדינה וחברות הביטוח עזרו, אבל לא מספיק.
"העיריה התכוננה, עשתה את כל מה שהיא יכולה לעשות, אבל אני חושב שזו לא רק בעיה של העירייה. אני חושב שזו בעיה של הממשלה. דרושה השקעה בתשתיות מסביב לעיר, כי המים שמגיעים אלינו הם למעשה לא המים של נהריה, אבל אנחנו אלה שצריכים ולהתמודד עם זה".
(צילום: אביהו שפירא, בראל אפרים, משי בן עמי)
לדברי ביניאשווילי, הנזקים לא כל נגרמים ישירות מההצפות, אלא גם מהעובדה שלקוחות מדירים רגליהם מהחנויות ברגע שמזג האוויר הופך סוער. "ברגע שאנשים שומעים שעלולה להיות הצפה של מים הם פשוט לא מגיעים לעיר", הוא מסביר. "אף אחד לא נותן את דעתו על העניין. גם הביטוח הגדיל את ההשתתפות העצמית מאוד, ויש עסקים שהוא בכלל לא מוכן לבטח אותם, כי הם נמצאים במוקד ההצפה".
מלבד הרוחות והמשקעים, הביאה איתה "כרמל" גם גלים גבוהים מאוד בים. יוסף חמיסי ממעיליא, מדריך צלילה במועדון פוצקר בעיר, סיפר שמדובר בתופעה חריגה: "ראיתי את הים מלמעלה, מהדרך לעיר, והלבן של הגלים מכסה את כל הים, עד לעומק. זה משהו חריג מאוד, כי בדרך כלל רואים את הגלים בעיקר בקרבת החוף".
חמיסי, איש ים מזה עשרות שנים, אומר כי בשנים האחרונות ניתן להבחין בשינויים במזג האוויר באזור: "החורף מגיע מאוחר יותר. בשבוע שעבר עוד היה ים רגוע וחם, כמו באמצע הקיץ, והוצאנו צלילות כמו בשיא העונה. לא רק שהחורף מתאחר, אלא שכאשר הוא מגיע, הוא הופך חמור יותר, כמו שאנחנו רואים היום".
