3 צפייה בגלריה
התוכנית המלאה מתגבשת ותוצג בקבינט. תו ירוק ומחלקת קורונה
(צילום: gettyimages, אלכס קולומויסקי)
למרות הקריאות הגוברות והולכות בשבועות האחרונים לבטל את התו הירוק, כשברקע העובדה שהמוני מחוסנים ומחלימים נדבקים אף הם בגל האומיקרון, הממשלה החליטה היום (א') להאריך את התקנות המאפשרות את אכיפתו, כמו גם את תקנות התו הסגול, בשבוע אחד בלבד. הסיבה: משרד הבריאות מבקש זמן נוסף לבחון את המתווה ואת יעילותו, וטוען כי עדיין יש הצדקה לדרוש הצגת תעודת מתחסן או מחלים כתנאי לכניסה לשורה ארוכה של מתחמי בילוי ועסקים ברחבי ישראל.
בהצעה שהוגשה לשרים, ואושרה על ידם ברוב קולות, נקבע כי תקנות התו הירוק יוארכו עד ל-6 בפברואר, ובתקופה הזו ייבחן שוב המתווה. "אנחנו בהיקפי הדבקה עצומים ובעומס כבד", אמר שר הבריאות ניצן הורוביץ, שהגיש את ההצעה. "היום זה בכל המדינה. התו הירוק צפוי שלא להמשיך בגל הזה, אך יחד עם זאת כרגע אנחנו בשיא תחלואה ועומס. עדיין יש שוני בין מחוסנים ללא מחוסנים מבחינת הדבקות. החיסון מפחית סיכון למחלה קשה ומבחינת הצדקה אנחנו צריכים לבדוק את זה. אנו מגבשים תוכנית מלאה וזה יבוא לדיון והצבעה עוד השבוע (בקבינט הקורונה ביום שלישי, א"א)".
על פי ההחלטה, וכפי שציין הורוביץ, בשבוע הקרוב יפעל משרד הבריאות לגבש מידע מעודכן באשר למידת המוגנות שמתקבלת אחרי החיסון או ההחלמה מול זן האומיקרון. "בהתאם למידע זה תיבחן מחדש המדיניות בנוגע לשימוש באמצעי של התו הירוק", נכתב בהחלטה.
"יש הצדקה להמשך המדיניות"
אז מה הסיבות שבגינן מבקש משרד הבריאות זמן נוסף לבחון את התו הירוק? סיבה מרכזית שמועלית בהצעה שהוגשה לשרים היא שגורמי המקצוע במשרד סבורים, "בהתאם למחקרים שונים", כי ללא-מחוסנים ולא-מחלימים יש עדיין סיכוי רב יותר להידבק ולהדביק לעומת מחוסנים ומחלימים. "בהתאם, קיימת הצדקה להמשיך את המדיניות הנוכחית", נכתב.
בהצעת ההחלטה צוטטו מחקרים מהעולם שלפי משרד הבריאות מחזקים את הסברה הזו: "על פי נתונים מבריטניה, מבין אלו שקיבלו מנה שלישית, 4-2 שבועות לאחר קבלת בוסטר של פייזר, המועילות עמדה על כ-70% הגנה לעומת לא מחוסנים, אך ירדה ל-45% עשרה שבועות לאחר קבלתו. מועילות בוסטר מודרנה נשמרה סביב 75-65% לעומת לא מחוסנים עד לשבועות 9-5. ממחקרים נוספים בבריטניה עולה כי במחוסנים טריים, במיוחד מחוסני בוסטר בטווח של עד 10 שבועות ממועד קבלת הבוסטר, נשמרת רמת הגנה של כ-55-45% בהשוואה ללא מוגנים".
גם מחקר מדנמרק מצוטט בהצעת ההחלטה, ולפיה אותו מחקר מראה כי "מספר הנדבקים בקרב מגעים מחוסנים בבוסטר בתוך המשפחה נמוך בכ-50% בהשוואה למחוסני 2 מנות ותיקים או בקרב לא מחוסנים. כלומר, אפקט המוגנות בפני הדבקה בקרב מחוסני בוסטר עדיין גבוה פי 2 לפחות ממי שלא חוסן בבוסטר, או לא חוסן כלל – גם נגד וריאנט האומיקרון, וזאת אפילו במתאר ביתי שבו מדובר בחשיפה הדוקה וממושכת".
עוד נכתב כי "גם במחלימים טריים נצפית רמת מוגנות גבוהה בטווח של כ-3 חודשים לפחות ממועד ההחלמה עם אחוזי הדבקה אפסיים. לפי אותו מחקר מדנמרק, בקרב המאומתים שהדביקו הסיכון של לא מחוסן להדביק היה גבוה פי 1.41 לעומת מחוסן (בשתי מנות), וגבוה פי 2 לעומת מחוסן בבוסטר. כלומר – ככל שהאדם החולה מוגן בעצמו ברמה הגבוהה ביותר, הוא מדבק משמעותית פחות את המגעים שלו".
גם נתונים מישראל צוטטו בהצעת ההחלטה שאושרה: נכתב בה כי לפי נתונים שנאספו מהתקופה שבין 25 בדצמבר ל-16 בינואר, בקרב ילדים בני 5 עד 15 עם חיסונים טריים, כלומר כאלו שטרם חלפו 3 חודשים מקבלת החיסון האחרון, "מציגים בבירור את ההבדלים בשיעור ההדבקות בקרב ילדים מחוסנים בהשוואה ללא מחוסנים. שיעור ההדבקות בילדים הלא מחוסנים בגילאי 11-5 עמד על כ-260 מאומתים ל-100,000, לעומת כ-120 מאומתים ל-100,000 בילדים מחוסנים עם שתי מנות. בגילאי 15-12, שיעור ההדבקות בילדים הלא מחוסנים עמד על כ-330 ל-100,000, לעומת כ-120 ל-100,000 במחוסני שתי מנות טריות, 220 במחוסני שתי מנות בטווח של 4-3 חודשים ממועד קבלת המנה השנייה, וכ-290 במחוסני שתי מנות ותיקות מעל 5 חודשים.
"גם כאן ההגנה הגבוהה ביותר מודגמת בקבוצת מחוסני בוסטר טריים אשר עומדת על שיעור ההדבקות הנמוך ביותר – כ-80 ל-100,000 ילדים. נתונים אלו מראים את מגמת הדעיכה החיסונית ככל שמתרחקים ממועד קבלת המנה האחרונה, ואת המוגנות הגבוהה של חיסונים טריים ומחוסני בוסטר בשיעורים הנעים בין פי 4-2.
הדלתא עדיין כאן
סיבה מרכזית נוספת שמוזכרת בהצעת ההחלטה היא החשש מפני תופעות פוסט-קורונה בקרב ילדים: בהצעה מוזכרים הדיווחים הראשוניים בארה"ב על ילדים שלקו בתסמונת הדלקתית הרב-מערכתית PIMS לאחר שהחלימו מקורונה, וצוין כי בימים האחרונים אובחנו מקרים שכאלו גם בקרב ילדים בישראל, "לראשונה בגל התחלואה הנוכחי".
השרה ברביבאי בשבוע שעבר: לסיים עם מדיניות התו הירוק
(צילום: משה מזרחי, נויל האריס)
הודגש כי שיעור התופעה מוערך בכ-1 לכל 3,000 ילדים ובני נוער מאומתים, וצוין כי על פי מחקרים החיסונים אולי מעניקים הגנה פחותה מפני הדבקה – אך ממשיכים להקנות הגנה משמעותית מפני מחלה קשה ו"סיבוכים מאוחרים". בין היתר מצוין כי המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מצאו שהתחסנות מפחיתה באופן דרמטי את הסיכון ל-PIMS בילדים, בכ-91%, ו"ממתנת מאוד את חומרת המחלה באלו שבכל זאת לקו בתסמונת".
עוד סיבה שמוזכרת בדרישה להאריך את התו הירוק: זן הדלתא עדיין כאן. אף שלאחרונה העריך פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים שמייעץ למשרד הבריאות, כי היקף ההדבקה בדלתא הצטמצם עד מאוד, על פי משרד הבריאות הזן הזה ממשיך להתפשט: "הוא מסוכן יותר ומוביל ליותר תחלואה קשה ותמותה. בעוד לווריאנט האומיקרון יש יכולת מסיומת לעקוף חיסוניות של מחלימים ומחוסנים, החיסוניות נשמרת טוב בהרבה מול וריאנט הדלתא".
הממשלה כאמור אישרה את ההצעה, אולם לא כל השרים תמכו בה: שר המשפטים גדעון סער, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון והשר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' התנגדו. סער, שנמצא בבידוד לאחר שהתגלה כמאומת לקורונה, אמר בדיון: "איני מוצא קשר בין הארכת התו הירוק למצב התחלואה. שר הבריאות אמר שהתו הירוק צפוי שלא להתקיים, כלומר יש הכרה ברורה בחוסר האפקטיביות שלו? אין זיקה בין הצעד לתועלות שעולות ממנו. יש כאן פגיעה בחירות הפרט וגם נטל על עסקים. לדעתי צריך להיפרד מהתו הירוק".
בנט השיב לו כי המטרה כעת היא "לעשות סדר" – והזהיר כי אם התו הירוק יבוטל מיד, הוא יבוטל גם במוסדות למבוגרים, במסגרת תוכנית "מגן אבות". בנט קרא בדבריו לשרים לשקול בזהירות את דבריהם: "שאף אחד לא יבטא אווירת סוף קורס. בהדסה מתמודדים עם היקף מאוד גדול של חולים". הוא ציין כי ביום שלישי ייתכנס קבינט הקורונה לדיון נוסף בנוגע לתו הירוק. מאוחר יותר צייץ שר האוצר אביגדור ליברמן אמירה חד-משמעית, שלפיה התו הירוק לא יוארך מעבר ל-6 בפברואר.
הדעות בנוגע לתו הירוק חלוקות גם במערכת הבריאות עצמה, ובריאיון לאולפן ynet כמה מנהלי מחלקות בבתי החולים בארץ קראו דווקא לביטולו. "אף אחד מהאנשים שנמצאים בשטח לא חושב שצריך לסגור את המדינה, אני חושב שצריך להמשיך ולקיים את החיים לצד הקורונה בדיוק כמו שהחליטה הממשלה", אמר פרופ' נמרוד מימון, מנהל מחלקה פנימית קורונה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. "הגל הזה שונה לגמרי מגלים קודמים ובגלל ההבנה שלנו שהאומיקרון היא מחלה באמת הרבה פחות קשה מצד אחד, מצד שני מאוד מאוד מידבקת, אז כל מי שיושב פה מבין שצריך לייצר בעצם גישה אחרת לאומיקרון".
