מכה באמצעות בקסדה בנתיבי איילון, ניקוב צמיגי רכב אחר בסכין בכביש ראשי, דקירה למוות במעבר חציה. וזו רשימה חלקית בהחלט. האלימות בכבישים משתוללת, והשאלה היא איך מערכת האכיפה – המשטרה ובתי המשפט – יכולה לבלום אותה.
בריאיון ל-ynet radio הודה תנ"צ דדו זמיר, ראש חטיבת התביעות באגף החקירות והמודיעין במשטרה, כי "אנחנו רואים מגמה של אלימות קשה בכל תחומי החיים", העדיף לא להאשים את השופטים בעונשים הקלים לעתים הניתנים לאותם עבריינים ואמר כי המשטרה החלה להשתמש בכלי חדש – חילוט רכבי העבריינים בכבישים. "זה שובר שוויון", טען.
תיעוד הדקירה במעצר החציה בחולון
חטיבת התביעות, בראשותו של זמיר, מגישה למעשה כ-90% מכתבי האישום המוגשים לבתי משפט השלום, רבים מהם על עבירות הנוגעות לביטחון האישי של הציבור. "אנחנו רואים את המגמה של האלימות הקשה בכלל תחומי החיים, גם ברשתות החברתיות, גם בבתי הספר. אנחנו רואים את זה כלפי עובדי ציבור, צוותים רפואיים וכמובן גם בדרך. הרשתות החברתיות מנגישות את התמונות לכולם, אבל בהחלט אנחנו מזהים גם אלימות ברף יותר גבוה וגם יותר עבירות אלימות", אמר תנ"צ זמיר.
כשנשאל מה הסיבה לכך, לא הייתה לו תשובה חד-משמעית: "אין ספק שאירוע מכונן כמו הקורונה הגביר מאוד את רף האלימות במשפחה, אבל לזה יש הסבר הגיוני כי אנשים היו בתוך בית בצורה סגורה שמקשה על היכולת להתאוורר, ושם היה לנו הסבר מניח את הדעת. אבל ברגע שבכלל תחומי החיים יש עלייה ברף האלימות, זה בא לידי ביטוי גם באלימות בדרך. אני יכול לומר שהמדיניות שלנו בנושא הזה היא אפס סובלנות. במקרים של עבירות בדרך ועבירות אלימות בכלל, המגמה היא להגיש באופן מיידי כתב אישום מלווה בבקשת מעצר עד תום ההליכים. כך אנחנו עושים בפגיעה בעובדי ציבור וכך אנחנו עושים גם במקרים של עבירות בדרך".
"אני חייב להיות הגון – יש מגמת עלייה ברף הענישה בבתי המשפט בעבירות אלימות", אמר ראש חטיבת התביעות. "מובן שלא כל עתירה של התביעה מתקבלת ואנחנו שואפים לייצר הרתעה הרבה יותר גבוהה. בלא מעט תיקים אנחנו בוחרים להגיש ערעורים, אבל אני לא יכול לומר ששופטי ישראל לא מכירים בבעיה".
תיעוד: מכה בקסדה בנתיבי איילון
(צילום: סבטה)
הוא הסביר גם את השיקול של השופטים במתן עונש שנראה לעתים קל: "היום בבתי המשפט, וזו מגמה עולמית, יש משקל לא מבוטל לנושא של הליכי שיקום. ואדם שעובר הליך שיקום, יש נטייה להעדיף את השיקום על פני נקרא לזה 'גמול והתרעה'. כמובן שאצל עבריינים מועדים זה דבר אחר".
-ראית את העבריין באיילון דרום שהטיח קסדה בראש של אדם אחר. זה עבריין שכבר הוגשו נגדו בעבר כתבי אישום.
"אין לי אלא להסכים איתך ולומר שאדם שכזה צריך שייעצר עד תום ההליכים וכך גם כמובן נעשה, ושרף הענישה יהיה רף ענישה הולם ומרתיע, אפילו למען יראו וייראו. בוודאי גם כלפי המעשה שהוא עשה".
-אז אתה מסכים איתי שאין כאן מספיק הרתעה?
"יש שני גורמים שיכולים לייצר הרתעה. אחד מהם זה סיכוי העבריין להיתפס שעל פי מחקרים, אפילו מרתיע יותר מרף הענישה. ההערכה של אדם שהוא לא ייתפס ויוכל להמשיך ולבצע פשיעה היא גורם שיכול לגרום לו להימנע מאותה תחושה של רתיעה. כמובן שגם לרף הענישה יש משמעות".
2 צפייה בגלריה
מבצע הלינץ' בעכו יצא עם חיוך. "שיקולים לאומניים, העונש ראוי"
(צילום: גיל נחושתן, ליאור אל-חי)
-אבל כשאנחנו רואים את מבצע ניסיון הלינץ' בעכו יוצא מבית המשפט עם חיוך וידיים למעלה, ולעומת זאת המחבלת מטורקיה יושבת כפופה - אנחנו מבינים שיש פה בעיה עם עבריינים שמרשים לעצמם לצאת מבית המשפט כמו מנצחים.
"יש לי שאיפה חד משמעית בעבירות משפיעות לנסות ולהעלות את רף הענישה על מנת בין היתר לייצר הרתעה. מצד שני, הדוגמה של מבצע הלינץ' בעכו - הוא סיים עם עונש הולם של 10 שנות מאסר. התגובה שלו היא תגובה אולי שמאפיינת אדם שהשיקולים שלו בין היתר לאומניים, אבל רף הענישה שם הוא בהחלט הולם וראוי".
לדברי תנ"צ זמיר, "מרבית התיקים נגמרים בהרשעה. כמות הזיכויים במדינת ישראל דלה באופן יחסי בגלל עבודה להערכתי איכותית של התביעה. אנחנו מגישים כתבי אישום רק כשיש סיכוי סביר להרשעה ואנחנו מאוד מחמירים עם עצמנו. רף הענישה זה כבר דבר שמגיע בשלב הבא, אחרי ההרשעה. מתחמי הענישה שאנחנו טוענים להם הם מתחמים הולמים, שעולים בקנה אחד עם פסיקות של בית המשפט העליון. לא תמיד אנחנו מקבלים את מה שאנחנו דורשים, ואין לי ספק שבעבירות משפיעות, בעבירות שיוצרות את תחושת הביטחון של הציבור, ראוי להעלות את רף הענישה. על זה המחלוקת".
הוא שוב חזר והדגיש: "אני לא אומר שהבעיה היא בשופטים. הבעיה היא ברף הענישה, ודבר אחר שמשפיע על כך הוא תקן הכליאה במדינת ישראל. בגלל שמקומות הכליאה בישראל אזלו, יש ניכויים מנהליים שבפועל אתה יושב הרבה פחות ממה שנגזר עליך בבית המשפט. אדם שנשפט לשנת מאסר, היום במדינת ישראל, בשל הניכויים המנהליים, יישב 7-6 חודשים לכל היותר. חצי ממה שהוא היה אמור לשבת וגם אין לו אינטרס לעבור הליך שיקום. זאת אומרת שהעומס של הכלואים בבתי הסוהר מוביל לשחרורים מנהליים בצורה באמת מאוד מהותית".
תיעוד: ירד מהרכב, שלף סכין - וניגש בצעקות לנהגת שנסעה מאחוריו
תיעוד: גבר משחית 2 צמיגים של נהג רכב אחר במהלך ויכוח בכביש 431
(צילום: סופיאן זחאלקה)
"אנחנו עושים מאמצים לאתר מקומות כליאה נוספים, ובל נשכח שעל פי בג"ץ גם מקומות הכליאה האלה חייבים להיות כאלו שיעניקו זכויות אדם בהיקף של שטח מחיה לאותם כלואים", הוסיף. "כך שבאמת אנחנו חייבים לאזן בין המסוכנות, בין בג"ץ שטח מחיה, בין תקן הכליאה של מדינת ישראל".
- מה אתה יכול להגיד לאזרחים שחוששים לצאת מהבית? מה משטרת ישראל עושה כדי לצמצם את האלימות ברחובות?
"אני מצפה מכל אדם שהיה מעורב באירוע בדרך וחש תחושה של חוסר ביטחון להגיע לתחנת המשטרה הקרובה, ולהתלונן. אנחנו נעשה כל מאמץ כדי שרף הענישה יעלה ויש לנו גם כלי חדש שאנחנו עושים בו שימוש שבעיניי הוא שובר שוויון – אנחנו פועלים עכשיו לחילוט כלי הרכב של העבריינים בדרך, וחילוט הכוונה לתפוס את הרכוש שבאמצעותו הוא ביצע את העבירה. להרבה מאוד עבריינים שכאלה הרכב הוא סמל סטטוס. יש לו ערך כספי מאוד גבוה וברוב המקרים זה יוצר הרתעה הרבה יותר מחודש-חודשיים מאסר יותר או פחות".
- באיזה עבירות אתם מחלטים רכב?
"בעבירות של ביריונות בדרך. יש הרבה מאוד עבירות של אלימות בדרך שיש בהן מיני-מרדפים, חסימות, פגיעות באמצעות הרכב. אנחנו פועלים במקרים אלו גם להגשת כתב אישום וגם לתפיסה וחילוט של כלי הרכב".
- אילו עוד צעדים אתם מתכוונים לבצע בגלל העלייה באלימות ברחובות?
"מיצוי של חקירה מהירה והגשת כתב אישום תוך כדי תקופת המעצר - בעיניי זו הדרך הברורה והראויה ליצירת הרתעה. לדוגמה - שני האירועים של יציאה עם סכין של נהג אחד כלפי רעהו. בשני המקרים האלה כבר הוגשו כתבי אישום. זאת הדרך - להכות על הברזל כשהוא חם, באפס סובלנות".
