לאורך שנים נחשבה ראניה מלכת ירדן לדמות לא אהודה במדינתה, וזאת בלשון המעטה. ראשי השבטים, נאמני בעלה המלך עבדאללה, התחננו בפניו שיגרש את אשתו שמוצאה פלסטיני ויתחתן עם "אחת משלנו". במשחקי כדורגל בינלאומיים של נבחרת ירדן לוו החגיגות אחרי הבקעת שער בקריאות הקהל "תסלק אותה", בלי לנקוב בשמה. הביקורת נלחשה מפה לאוזן - על בזבוזי עתק, על המלתחה עמוסת בגדי היוקרה שלה, על שיגור מטוס פרטי לביירות עם הכביסה המלכותית "כי אין מכבסה מקצועית בעמאן". נפוצו גם שמועות על חלקה בהשחתה של המשטר, כולל סכומי כסף גדולים שמצאו דרכם לחשבונות הבנק של שני אחיה בזמן שרמת החיים של מיליוני התושבים בממלכה מידרדרת והולכת.
רק בשנה האחרונה ניצחה המלכה ראניה על הפקת חתונות מנקרות עיניים לשניים מילדיה – יורש העצר הנסיך חוסיין והנסיכה אימאן (הנשיא יצחק הרצוג, שניהל מערכת יחסים חמימה עם הארמון, הקדים לשלוח מתנה יקרת ערך אבל הזמנה הוא לא זכה לקבל). כל אלו – שהצטרפו לסנטימנט ארוך שנים בממלכה שלפיו מצבם הכלכלי של הפלסטינים במדינה טוב יותר מזה של הירדנים "המקוריים" - לא תרמו לתדמיתה הציבורית. לא עזרו גם מאמציה ליחצן ביקורים שלה אצל פשוטי העם ולא פרויקטים חברתיים שהיא מובילה, דוגמת זה לרישום ילדים ממשפחות מעוטות יכולת לבתי ספר פרטיים על חשבון המדינה.
הריאיון שלה השבוע ל-CNN:
אבל בחודשים האחרונים משהו ביחס אליה השתנה, והדבר נעוץ מן הסתם במלחמת חרבות ברזל שמנהלת ישראל מול חמאס ברצועת עזה. ראניה מנצלת את הפופולריות האדירה שלה ברשתות החברתיות ואת הביקוש לראיונות איתה בתקשורת הבינלאומית כדי לתקוף את ישראל בחריפות בכל הזדמנות שנקרית בפניה. ועם זה הציבור בירדן מזדהה באופן מוחלט.
השבוע, לבושה מדי חאקי בבסיס חיל האוויר המלכותי, היא התראיינה ל-CNN ואמרה שהפלסטינים בעזה חוו מאז פרוץ המלחמה 156 פעמים את טבח 7 באוקטובר. הייתה זו התבטאות מייצגת שלה בנושא: ביקורת קשה על ישראל, שתואמת לא רק את עמדת הפלסטינים המהווים כשליש מהאוכלוסייה בירדן, אלא של העם כולו.
נותנת כותרות ל-CNN
ראניה פייסל יאסין נולדה ב-1970 בכוויית להורים ירדנים ממוצא פלסטיני (משפחת אביה הרופא מטול כרם ומשפחת אמה משכם). את ילדותה העבירה בכוויית לפני שהמשפחה חזרה להתגורר בירדן. את הנסיך עבדאללה היא הכירה ב-1993 ובאותה שנה הם גם נישאו, מה שהפך אותה ל"נסיכה ראניה". אחרי מות המלך חוסיין ב-1999 ירש עבדאללה את כיסאו והיא הפכה למלכה. לבני הזוג ארבעה ילדים: יורש העצר חוסיין והנסיכים אימאן, סלמא (שהשתתפה לאחרונה בהצנחת סיוע בעזה) והאשם.
היא כאמור פעילה מאוד ברשתות החברתיות, עם כעשרה מיליון עוקבים בחשבון האינסטגרם שלה ומספר דומה בטוויטר. על פי רוב היא מצניעה את מוצאה הפלסטיני, אך עם או בלי קשר, מתחילת המלחמה היא מעלה סרטונים רבים התומכים בתושבי רצועת עזה וקוראים לעצירה מיידית של המלחמה. לצד סרטון שהעלתה לרגל יום החינוך הבינלאומי, המצוין ברחבי העולם ב-24 בינואר בכל שנה, היא כתבה: "בתי הספר בעזה ריקים היום מתלמידים. במקום ללמוד מתמטיקה, מדעים ואומנות, הילדים בעזה לומדים כיצד העולם אדיש לסבל שלהם".
בראיונות שלה לתקשורת העולמית היא מקפידה לדבר בכותרות, מבלי לרדת לפרטים. לדבריה לכלל תושבי הרצועה אין כרגע חשמל, מים או מזון, חובה להפסיק את מעשי הזוועה של ישראל, לסיים את המלחמה ולהתקדם לפתרון שתי המדינות. בריאיון אחר ל-CNN, זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה, היא פקפקה באמינות התיעוד והדיווחים על מעשי הזוועה שביצעו אנשי חמאס ותושבים עזתים אחרים שחדרו ליישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר.
על רקע זה מסתמן זינוק במעמדה של המלכה ראניה ובאהדה כלפיה כבת הקול האנושית של בית המלוכה, בזמן שבעלה מחויב עדיין להתבטא בדיפלומטיות (אליה מצטרף שר החוץ איימן א-ספדי, אולי הפוליטיקאי הירדני התקיף ביותר בביקורת שלו כלפי ישראל). הקו הנוקשה שמדגימים שניהם נובע בעיקר מהזדהות עם הפלסטינים, אבל יש לו סיבה נוספת: מאחר שבישראל שולטת ממשלת ימין, הירדנים חוששים שזו תדחק פלסטינים מיהודה ושומרון לתוך שטחה, ממש כפי שהמצרים חוששים מדחיקת עזתים לחצי האי סיני. המלכה ראניה לא התבטאה ישירות בנושא, אבל החשש הזה מרחף מעל דבריה כפי שהוא מרחף מעל כל סוגיה אחרת ביחסי ישראל-ירדן.
כל עוד המלחמה נמשכת, לא ברור אם וכיצד ישתקמו היחסים בין שתי המדינות. נחמה חלקית ניתן להפיק מכך שירדן ממשיכה לעשות כמיטב יכולתה במניעת חדירות של חוליות טרור לישראל. מה גם שהניסיון ארוך השנים מלמד שעוד עשוי להגיע הרגע שבו יסתמן פיוס בין המנהיגים, והמלכה ראניה תתראיין ל-CNN כדי להודיע ש"עכשיו אני רגועה יותר".