ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן קיימה הבוקר (שני) דיון על מדיניות בחקירה וההעמדה לדין בעבירות הסתה לטרור, בהשתתפות פרקליט המדינה עמית איסמן, שהעיד כי בין השנים 2020 ל-2021, השנה שבה אירעו הפרעות בערים המעורבות ב"שומר החומות", טופלו רק 32 תלונות על הסתה לטרור, והוגשו 15 כתבי אישום בלבד.
רוטמן ביקר את התנהלות המערכת בראשה עומד עו"ד איסמן - והאשים את הפרקליטות באוזלת יד בטיפול בתופעה: "אתם מייצרים אפקט מצנן. אם בפייסבוק יש כל כך הרבה הסתה לטרור, המתלוננים רואים שלא כדאי להם להגיש תלונות". פרקליט המדינה השיב: "בתקופה רגישה כמו הרמדאן היינו קשובים למהירות בפתיחה בחקירה. כאשר יש סכנה שהסתה תסתיים בפגיעה ממשית, האישור לפתיחה בחקירה ניתן בזמן אמת".
מתוך הדיון בוועדת החוקה: "הפרקליטות עומדת בחזית"
(צילום: ערוץ כנסת)
4 צפייה בגלריה
המסעדה שנשרפה בעכו, הנזק בלוד. רוטמן על נתוני 2021: "כישלון חרוץ"
(צילום: שמיר אלבז, רויטרס)
יו"ר ועדת חוקה התייחס לנתונים שהציג איסמן ואמר כי "נתוני העמדה לדין בשל הסתה בלתי סבירים בעליל. משהו רקוב בממלכה הזו. אם במבחן התוצאה אלו נתוני העמדה לדין זה לא מספק. זהו כשלון מערכתי חרוץ". הפרקליט הודה כי "המצב לא מושלם". לדבריו, "נשוב ונבדוק את עצמנו ברמה תהליכית ופרטנית. אבל אני לא חושב שהמשטרה, השב"כ והפרקליטות חושבים שדמם של המתלוננים הפקר. אנו ערים מאד לאפשרות שהסתה עלולה להפוך לטרור ממשי".
"מי שעומד בחזית המשפטית של המאבק בטרור זו פרקליטות המדינה. עבירת ההסתה לטרור היא אחת העבירות החמורות ביותר בעינינו, במובן זה שזה שנים אנו ערים לכך שהסתה לטרור בשעות הבוקר, עלולה להסתיים בעבירת טרור בשעות אחר הצהריים. מכאן החשיבות, המהירות והזהירות שבה אנחנו נוהגים בעבירות מסוג זה. לצד הטיפול המהיר בעבירות אלה, צריך לזכור שעבירות ההסתה הן בקבוצת העבירות שהמחוקק מכנה אותה 'עבירות ביטוי'. אלה עבירות מורכבות, במובן זה שחופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. אנחנו רוצים שכל אזרח, ובכלל זה חברי כנסת, יוכל להביע את דעתו גם אם היא לא נוחה לחלקנו".
בדיון קודם, שנערך לפני שלושה שבועות בנושא הסתה לטרור, רמז רוטמן כי במשטרה ובפרקליטות עושים איפה ואיפה באופן הטיפול בתלונה על הסתה לטרור כאשר היא מוגשת על ידי גורמים בצד הימני של המפה הפוליטית לאלה שבצד השמאלי. "יש פער בין הסתה לטרור מצד אחד לצד שני או במהירות בה נחקרות עבירות אלו בהתאם לדובר. להבדיל, יש ח"כ שהוזמן לחקירה על התבטאות שלו בתוך שלושה ימים", אמר.
"אולי זו תחושה שלי אבל יש לי הרגשה שאפשר לקשר עבירת הסתה לטרור לעכרמה צברי, (השייח המסית והמופתי לשעבר של ירושלים) יותר מאשר לח"כ פוגל (שנחקר על הסתה לטרור אחרי שאמר שהוא "רוצה לראות חווארה שרופה"). נשאלת השאלה האם דין פרוטה כדין מאה. האם מידת הלחץ התקשורתי משפיעה על משך הזמן לאישורים, האם נכנסים שיקולים שאינם ממן העניין והאם מישהו דואג שהצדק לא רק ייעשה אלא ייראה".
עוד הוסיף כי "המשטרה היא גוף עצמאי שאינו כפוף ליועמ"ש לממשלה. יש לה מבנה פיקודי וסמכויות בשיקול דעתה. החקיקה הספציפית מאוד ברורה ואבקש שפרקליט המדינה יגיע לדיון הבא להסביר מדוע הכניס עצמו כגורם מחליט בפתיחה בחקירה בניגוד לסמכות המשטרה לחקור וללא סמכות בחוק. עשיתם לעצמכם קיצור דרך ללקיחת סמכות. אם יהיה תהליך יותר מהיר, גם אם העונש יהיה פחות, התוצאה תהיה הרבה יותר אפקטיבית בהרתעה מפני הסתה לטרור".
עו"ד שלומי אברמזון, ראש תחום ביטחון ותפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, השיב כי מדובר בנושא מורכב והגבול בין חופש ביטוי להסתה לטרור הוא דק. "אין עיכובים בפתיחות בחקירות בכל הנושא של הסתה לטרור. בחודש הרמדאן אישרנו עשרות פניות של המשטרה לפתיחה בחקירה בטווח של שעות, גג 24 שעות. בסופו של דבר, תיק שמגיע לפרקליטות ומצדיק העמדה לדין יועמד האדם לדין. אתה חי בעולם מוגבל של משאבים ואתה מנסה לתעדף את התיקים שיש בהם יותר סיכוי למעצר או ענישה מחמירה. אני חושב שהטיפול אצלנו יחסית מהיר".
בתום אותו הדיון דרש יושב הראש רוטמן להבהיר את מקור סמכותם של היועמ"ש ופרקליט המדינה לאישור פתיחה בחקירות הסתה לעבירות טרור ועל כן כאמור איסמן הגיע לדיון הבוקר.
בנוסף, הוועדה דנה כעת על הסחבת במערכת המשפט ומשך הטיפול בתיקים. במהלך הדיון ידווחו הרשויות על שיעור המקרים בהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין על ידי רשויות האכיפה השונות תואם את התקופות בקבועות בנהלים ובהנחיות, ועל מספר המקרים בהם נדרשה הסכמת הייעוץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום בשל חריגה מהתקופות הקבועות.
פרקליט המדינה אמר כי "פרקי זמן ממושכים בחקירת משטרה, בהליכים עד לקבלת החלטה על ידי הפרקליטות הם ממושכים, הם רעים למתלונן, לחשוד ולצדק". לדבריו, "צדק שלוקח זמן לעשותו מאבד מערכו". פרקליט המדינה חשף שהוא והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הקימו צוות של אנשי אגף החקירות במשטרה והפרקליטות כדי לקצר את משכי הזמן עד לקבלת החלטות. "הצוות יבדוק אם אפשרות לקצר את פרקי הזמן, ולשנות את העילות שבגללן ניתן להאריך חקירות".
כל חברי הכנסת בוועדה מתחו ביקורת על הסחבת במערכת, וחלקם סיפרו על תלונות אזרחים שנמשכו כ-10 שנים - עד לקבלת החלטה סופית. פרקליט המדינה איסמן השיב שרק 600 פרקליטים מטפלים בקרוב ל-30 אלף תיקים בשנה. הוא דחה את טענת רוטמן כי הפרקליטות עקפה את הגבלות הכנסת על משך ההליכים בעזרת נהלים המגדילים את משך הזמנים, ולדבריו במסגרת בחינה מחודשת של לוחות הזמנים הוא מקוה שהפרקליטות תוכל להציג לוחות זמנים קצרים יותר.
