ההכנות לתמונה הקבוצתית בבית הנשיא, אמש
(צילום: אלי מנלבאום)
ממשלת ישראל ה-37 רק הושבעה, וכבר רשמה לעצמה הישג שלילי עם ייצוג נשים נמוך של חמש שרות בלבד מתוך 30 שרי ממשלה, והן מהוות 17% מהיושבים סביב שולחן הממשלה. היעדר הייצוג הנשי בממשלה מעורר דאגה שנושאי ליבה הקשורים למאבק הנשים בישראל יידחקו, ולא יטופלו כראוי. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הממשלה השישית בראשות בנימין נתניהו רושמת נסיגה משמעותית לאחור.
הממשלה היוצאת בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, הביאה את מספר הנשים בממשלה לשיא - תשע השרות היוו כשליש מהממשלה. בין שרי הממשלה הנוכחית רק שישית הן נשים. הנתון מאכזב במיוחד כשמסתכלים על מגמות בממשלות אחרות בעולם המערבי, כאשר יותר ויותר מדינות הופכות למאוזנות-מגדרית או לפחות מתקרבות לכך. "מעבר למספרים", ציינו במכון הישראלי לדמוקרטיה, "ראוי להביט גם לאיזה משרדי ממשלה מונו השרות".
8 צפייה בגלריה
ממאיר ועד רגב. הנשים שאיישו את התפקידים הבכירים
(צילום: דוד רובינגר, טל שחר, יאיר שגיא, אלכס קולומויסקי)
נזכיר, בממשלה החדשה יושבות שתי שרות בתפקידים חדשים לגמרי - גלית דיסטל, שמונתה לשרה במשרד ראש הממשלה, ואורית סטרוק, השרה למשימות לאומית. בנוסף מכהנות גילה גמליאל כשרת מודיעין, משרד שהוקם ב-2009, ועידית סילמן, שקיבלה את המשרד להגנת הסביבה. השרה הבכירה מבין החמש, מירי רגב, חזרה למשרד התחבורה.
ישראל לא הצטיינה לאורך ההיסטוריה במינוי נשים לתפקידים בכירים: אמנם גולדה מאיר, שכיהנה כראש ממשלה, הייתה בין הנשים הראשונות בעולם בתפקיד הזה, אך מעולם לא מונתה לישראל שרת אוצר או שרת ביטחון. למעשה, רק שתי נשים כיהנו בתפקיד שרת החוץ - גולדה מאיר וציפי לבני. מעט יותר נשים כיהנו לאורך השנים בתיקים "מסדר חשיבות שני" כגון הפנים (איילת שקד), משפטים (ציפי לבני ואיילת שקד), כלכלה (דליה איציק שכיהנה גם כיושבת ראש הכנסת ואורנה ברביבאי) וחינוך (שולמית אלוני, לימור לבנת, יולי תמיר ויפעת שאשא-ביטון) ותחבורה (מירי רגב ומרב מיכאלי). בממשלה הנכנסת רק אחת מתוך חמש השרות יכהנו באחד מהתפקידים האלה (רגב בתחבורה - נ.פ), וכל השאר מונו לתפקידים זוטרים.
"חמש שרות בלבד מכהנות בממשלה החדשה. זה נתון מחפיר לבדו, אבל החשיבות שלו קשורה גם להסכמים הקואליציוניים החתומים שכוננו את הממשלה הזאת, שהם הפוגעניים ביותר כלפי נשים מאז קום המדינה", אומרת מיכל גרא מרגליות, פעילה חברתית ולשעבר מנכ"לית שדולת הנשים. "החשיבות של נשים בקבלת החלטות היא בגלל שהן מביאות לתהליך קביעת המדיניות חוויות חיים שגברים פשוט לא חווים".
גרא מרגליות הסבירה מדוע ההסכמים הקואליציוניים פוגעניים, כלשונה: "לא רק שצרכי נשים, רווחתן וביטחונן לא מקבלים מענה, ההיפך הוא הנכון: בין הסעיפים שנחתמו נמצא לגליזציה של הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, התנגדות להצטרפות לאמנת איסטנבול למניעת אלימות נגד נשים והאדרת שמו של רחבעם זאבי, שיש נגדו האשמות חמורות של אונס ופגיעה מינית".
לדבריה, הסעיף היחיד בהסכמים הקואליציונים שעוסק באלימות מינית הוא החמרת הענישה על עבירות מין על רקע לאומני, וגולת הכותרת המתוכננת בתחילת הקדנציה של הממשלה היא חקיקת פסקת ההתגברות נגד בג"ץ, שלא תאפשר לטענתה לבית המשפט להעניק זכויות לנשים במקומות שהכנסת כשלה בהם, כפי שנעשה בעבר. "זאת ממשלה שעקרונות היסוד שלה מבוססים על פגיעה בזכויות נשים ושוויון מגדרי, וחייבת להיות מחאה ציבורית אדירה שתמנע את הצעדים הפוגעניים האלו".
בכנסת מכהנות 29 נשים בלבד, וגם בארגון נעמ"ת מודאגים מהירידה בייצוג נשים במוקדי הכוח בכלל ובממשלה בפרט. "הייצוג הנשי הדל בממשלה החדשה הוא אינדיקציה לנסיגה הצפויה במצבן של הנשים ובשיוויון המגדרי בישראל", אומרת חגית פאר יו"ר נעמ"ת. "בממשלה היוצאת כיהנו 9 שרות, רובן ככולן נשים המחוייבות למאבק למען שוויון מגדרי. בממשלה הנכנסת לעומת זאת, לא זו בלבד שירדנו לחמש שרות, אלא אף קיבלנו נשים שהנושא לא נמצא בראש מעייניהן, וזאת בלשון המעטה".
"קשה למצוא נקודות אור באשר לשלל הנושאים החשובים הדורשים טיפול ובהם: ייצוג נשים, שילוב נשים בצה"ל, באקדמיה ובעולם העבודה, חינוך לשוויון מגדרי, מאבק באלימות נגד נשים, בתקיפות מיניות ובהטרדות מיניות. כרגע נראה יותר שהממשלה המורכבת מסיעות חרדיות, שבהן אין לנשים אפילו הזכות להיבחר, ומסיעות חרד"ליות שמרניות, והיא תהיה עסוקה בהדתה, בהדרת נשים ובניסיונות להחזירן הביתה לתפקידן המסורתי הקדום - כרעיות וכאמהות בלבד, וזה עצוב ומדאיג עד מאוד. ארגוני הנשים והארגונים החברתיים התארגנו בקואליציות אד הוק למאבק בלתי מתפשר להחזרת השפיות והקדמה למדינת ישראל".
