שישה ניצולי שואה ומשפחותיהם, ביחד עם ארגון "שורת הדין" עתרו לבג"ץ נגד השרה לשוויון חברתי מירב כהן והסוכנות היהודית. כך נודע ל-ynet. הם דורשים לחדש את פעילות "תוכנית הארט - כוח המשימה להשבת רכוש יהודי מתקופת השואה" שפעילותו הסתיימה לפני שמונה שנים, תוך העמדת התקציב, האמצעים וכוח האדם הנדרש לפעילותה.
העותרים מבקשים גם להעמיד לרשות הציבור את מאגר המידע שנבנה במסגרת הפרויקט, באופן שיאפשר לפונים, לציבור ולחוקרי שואה להתחקות אחר רכוש יהודי שנבזז במהלך השואה.
בעתירה נכתב כי פרויקט הארט הוקם על ידי ממשלת ישראל בשנת 2011, בשיתוף הסוכנות היהודית, תחת אחריותו של המשרד לאזרחים ותיקים, שמו הקודם של המשרד לשוויון חברתי. בסיכום בין המשרד לאוצר הועמד אז לרשות הפרויקט תקציב של 25 מיליון שקלים. האסטרטגיה שנקבעה הייתה לפעול לאיסוף מספר רב ככל הניתן של פניות ומידע אודות רכוש יהודי שנבזז או אבד במהלך השואה, ולאחר מכן לפעול תוך הפעלת השפעתה של מדינת ישראל מול מדינות וגופים להשבת רכוש זה, תחת הבהרה כי במידה שלא יזכו לשיתוף פעולה - המידע שייאסף יבסס תביעות משפטיות ברחבי העולם נגד הגורמים המחזיקים ברכוש ובזכויות אלה.
העותרים טוענים כי "פרויקט הארט נועד להיות גולת הכותרת במאמציה של מדינת ישראל לסייע לניצולי השואה ובני משפחותיהם של קורבנות השואה - בישראל ובעולם היהודי כולו - להחזיר למשפחתם ולו מקצת מהזכויות והרכוש שנבזז מהם במהלך השואה. במקום זאת, הפך פרויקט הארט לגולת הכותרת של הרשלנות וההזנחה של מדינת ישראל ביחס לאוכלוסייה חלשה זו".
נטען כי "המדינה פעלה בצורה בלתי הוגנת, בחוסר סבירות ותוך הפרה של הבטחות ומצגים מפורשים שנעשו בפנייתה לניצולים ובני המשפחות. למעלה משמונה שנים לאחר סגירת הפרויקט בפועל - היא לא טרחה להודיע בצורה סדורה למאות אלפי המשפחות שהשתתפו בו, כי היא חדלה מלהפעילו".
בכתב העתירה נאמר גם: "מדינת ישראל לא טרחה להעמיד לרשות המשפחות, חוקרי שואה והציבור כולו, את המידע הרב שנאסף במסגרת הפרויקט, הכולל את בנק המידע הגדול בעולם של רכוש יהודי שנבזז במהלך השואה".
עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין ומגישת העתירה, מסבירה: "הפרויקט הופסק ללא כל הסבר, בנסיבות בלתי ברורות, ומבלי ליידע את הקורבנות שעדיין מאמינים שהמדינה מטפלת בתביעותיהם".
2 צפייה בגלריה
עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון "שורת הדין". "הפרויקט הופסק ללא כל הסבר"
(צילום: שורת דין)
במענה לפניית הארגון השיב היועץ המשפטי במשרד לשוויון חברתי במכתב רשמי: "המשרד לשווין חברתי, בעבר המשרד לענייני גמלאים הוא הראשון שלקח אחריות אישית מקצועית על הנושא מיד אחרי הקמתו, דרש לו תקציבים והעמיד משאבים. הישגי המשרד כוללים ייזום הפרויקט, שעיקרו רישום מידע מהציבור ברחבי העולם אודות רכוש יהודי גזול, הוקם אתר ב-13 שפות, מוקד של 24 שעות ו-70 אלף פניות נאספו. הנושא קודם מול שורת מדינות. המשרד ממשיך לפעול להעלאת סוגיית השבת הרכוש במישור הבין לאומי".
היועץ הוסיף: "מטרתו העיקרית של הפרויקט לאסוף מידע ביחס למכלול הרכוש היהודי הגזול. הפרויקט לא היה מערך תביעות אינדיבידואלי והוא לא החליף את הצורך בבחינת התביעות במדינות היעד. נכון להיום אין דרך לכפות על ממשלות זרות להסדיר את הסוגיה. המשרד ממשיך לפעול בדרכים אחרות לקידום הנושא, מדובר בהתנהלות ראויה תוך הפעלת שיקול דעת באשר לשימוש מושכל במשאבים הקיימים".
גורם במשרד הוסיף: "המידע שנאסף הם נתונים גסים, כלליים מה שמקשה לעשות על בסיסם מהלכים משפטיים". ולכן מנסים לראות במשרד, מה ניתן לעשות עם המידע שנאגר, כמו להעבירו ליד ושם, אך כרגע ההערכה היא כי אין הצדקה להשקיע עוד משאבים בפרויקט שנסגר לפני שנים רבות ומעדיפים להשקיע את הכסף במקום אחר.
מהסוכנות היהודית לא נמסרה תגובה.
