"אני שמח שאנחנו כאן, חוגגים את יום ההולדת הראשון של מיאל, אחרי כל מה שעברנו", סיפר רועי גור. "עמית תיכננה את יום ההולדת הזה הרבה זמן, ואני שמח שזה יצא לפועל - היא הלוחמת הפרטית שלי".
2 צפייה בגלריה
עמית ורועי גור שוטר ולוחמת שלחמו ב-7 לאוקטובר חוגגים שנה לבת שלהם
עמית ורועי גור שוטר ולוחמת שלחמו ב-7 לאוקטובר חוגגים שנה לבת שלהם
עמית ורועי גור ביום ההולדת של בתם מיאל
(צילום: הרצל יוסף)
לוחמת מג"ב עמית גור (26) ובעלה רועי (29), בלש בתחנת אופקים, היו בקו האש ב-7 באוקטובר. "התעוררנו לאזעקה, הגענו לממ"ד והבנו שאלה לא אזעקות רגילות", סיפרה עמית. רועי יצא להילחם באופקים, באירוע שגבה את חייהם של 32 בני אדם, ואילו עמית המתינה לסבא שיגיע לשמור על מיאל הקטנה - ואז יצאה להילחם עם השוטר יהודה קידר ז"ל, שנהרג בקרבות.
"הוא אסף אותי ויצאנו לגזרה שלנו, למועצה האזורית אשכול. בדרך ראינו אופנוע שוכב עם המון מטענים ורימונים, ועוד רכב עם גופה של אישה, שכובה על הדשבורד. זה היה מזעזע אבל היינו חייבים להמשיך לנשקים", אמרה. בצומת מגן הם נתקלו לראשונה במחבלים, שהגיעו בטנדר. "היינו רק עם אקדחים בשלב הזה, והתחלנו לירות", סיפרה. "יהודה הוריד את המחבל הראשון, אני את השני, ואז ספגנו טיל RPG שפגע טיפה מאחורינו. שמענו צפצוף באוזניים שתיים-שלוש דקות ודיברנו בשפת הסימנים. המשכנו לירות עד שהגיע כוח של צה"ל, והם המשיכו בירי".
2 צפייה בגלריה
עמית גור לוחמת מג"ב שנפצעה בשבעה באוקטובר
עמית גור לוחמת מג"ב שנפצעה בשבעה באוקטובר
"יריתי עליהם, אחד מהם נפל ואז היו חילופי אש". עמית גור
(צילום: דרור סייד)
לאחר היתקלות נוספת עם מחבלים, הם החליטו לנסות להגיע לקיבוץ רעים - שם נכנסו ללב הלחימה. "זיהיתי שני מחבלים שמאגפים את יהודה וקצין צה"ל, יריתי עליהם, אחד מהם נפל ואז היו חילופי אש", סיפרה. "הרגשתי נוזל חם על הגוף וראיתי שאני פצועה ביד. הקצין רץ אליי כשדם משפריץ לו מהצוואר, ולא הצלחתי לירות. לחצתי על הצוואר שלו וביד השנייה יריתי באוויר כדי שנוכל להיחלץ. עלינו לניידת, ותוך כדי ניסיתי להבין איפה יהודה".
עמית פינתה את הקצין לבית החולים סורוקה בבאר שבע. "ראינו שם מראות מזעזעים", סיפרה. "אנשים רצים בלי יד ובלי רגל, הכול ריח של דם. ניסיתי למצוא את יהודה, אבל אחרי כמה שעות הודיעו לי שהוא נפל בקרב. בהלוויה שלו הקצין שהיה איתנו הגיע אליי וחיבק אותי. הוא אמר 'ידעתי מההתחלה. אם הייתי אומר לך, היית רוצה להישאר ולהביא אותו'".
רועי, שבזמן הזה לחם באופקים, הגיע לסורוקה מיד לאחר ששמע שעמית נפצעה. "אם הוא היה ממשיך ונלחם אני לא יודעת איך זה היה נגמר", אמרה, והסתכלה גם על מיאל הקטנה. "עשינו לה יום הולדת של חד קרן ובכיתי כשקראתי את הברכות של המשפחה והחברים. עצם העובדה שזכינו להגיע למעמד הזה ולחגוג לה שנה, זה מרגש אותי".
הערב יתקיים באופקים אירוע בסימן גבורת הנשים ב-7 באוקטובר. יוזמות האירוע הן נשות ראשי הרשויות בעוטף ישראל ובנגב המערבי.