מדינת ישראל סופרת כבר 804 חללי צה"ל במלחמה, עם ההודעה על מותו של סמ"ר רון אפשטיין הערב (יום חמישי) בג'באליה. לצידם, נהרגו עוד 907 אזרחים, 75 חללי משטרה וגם שבעה חללי שב"כ. בצפון ובדרום, כ-65 אלף מפונים עדיין מחכים לשוב בתיהם, ברקע השיחות על ההסדרה בלבנון. כבר כעת מסתמנת מלחמת "חרבות ברזל", או מלחמת "7 באוקטובר", או "מלחמת התקומה" כאחת מהקשות והארוכות שבמלחמות ישראל, ואם שואלים שרים בממשלה - אזי שהיא תימשך עוד שנים ארוכות, לפחות ברצועת עזה.
הצהרת נתניהו אחרי הוצאת הצווים
(צילום: רועי אברהם/ לע"מ)
גורם ביטחוני בכיר אמנם טען אתמול כי ניתן להגיע עם חמאס לעסקת חטופים מבלי לסיים את המלחמה, אך נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו היה טרוד בשבועות האחרונים דווקא בדברים אחרים: הניסיונות לדחות את העדות במשפטו הפלילי, שמתקרבת בצעדי ענק ואמורה להתחיל ב-2 בדצמבר; הדיווחים על רצונו לפטר את ראש השב"כ רונן בר, שמסרב לספק חוות דעת בעד דחיית העדות; חקירת פרשת המסמכים הסודיים בלשכתו, שהגיעה בינתיים עד ליועצו יונתן אוריך - שבכתב האישום נחשפה התכתבות שלו עם אלי פלדשטיין, שבה כתב כי "הבוס מרוצה" - ברמז ברור לנתניהו עצמו. ולצד כל זאת, מקדם נתניהו גם הקמת ועדת חקירה פוליטית ולא ממלכתית לאסון טבח 7 באוקטובר.
הצעד האחרון הזה, לפחות לפי גורמים משפטיים, סייע אתמול לבעיה החדשה של ישראל - ששמה את החותמת אולי לכישלון הבינלאומי בקבלת לגיטימציה למלחמה. שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בהחלטה דרמטית וחסרת תקדים נגד מדינה דמוקרטית, הוציאו צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל ונגד שר הביטחון שפיטר.
בישראל הבהירו כי מדובר בהחלטה פוליטית, ומחו על כך שטענות ישראל שהוגשו בספטמבר נענו "במהירות" - ומבלי שנבדקו לעומק. לכך מתווספות הטענות נגד התובע קארים חאן, וההאשמה שביקש את צווי המעצר הללו בעקבות חשדות להטרדה מינית מצידו. גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תקפה אמש את ההחלטה. "החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי חסרת בסיס, מצערת ושגויה מיסודה מבחינה משפטית. ביום זה יש לומר את המובן – בית הדין הפלילי הבינלאומי נעדר כל סמכות בעניין", מסרה.
השופטים, מצידם, הוציאו צו מעצר נגד מוחמד דף - ראש הזרוע הצבאית של חמאס שבישראל מבהירים שבכלל חוסל - ונמנעו מהוצאת צווי מעצר ליחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה, שאת מותם הצליח התובע בהאג לאמת. ההקבלה הזו בעייתית במיוחד לישראל, שכן היא אינה מבדילה בין רוצחי ההמונים שיזמו את טבח 7 באוקטובר לבין האנשים שניהלו את המערכה שבאה אחריה, מצורכי ביטחון ברורים.
ואם כל זה לא מספיק, אתמול הסבירו בישראל כי קיים חשש שצווי מעצר חשאיים כבר הוצאו נגד קצינים בכירים ופוליטיקאים, ואף עלולים להתפרסם צווים נוספים בעתיד. רמז בולט לכך נתן התובע חאן בעצמו, כשאמר אמש כי הוא חוקר פשעים נוספים שבוצעו במסגרת 7 באוקטובר ואחריו - "בישראל ובפלסטין, כולל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים". אל מול האיום הזה ישראל צריכה לפעול בכל העוצמה, אך כפי שנפרט בהמשך - הממשלה מקדמת בימים אלה שורת נושאים שלאו דווקא יטיבו עם המהלך המשפטי נגד התובע.
הפשעים שמיוחסים לנתניהו וגלנט
לפי השופטים בהאג, "קיים יסוד סביר להאמין שנתניהו וגלנט מנעו בכוונה ובידיעה מהאוכלוסייה האזרחית בעזה אמצעים החיוניים להישרדותם, כולל מזון, מים, ותרופות וציוד רפואי, וכן דלק וחשמל, לפחות מ-8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי 2024. קביעה זו מבוססת על תפקידם של נתניהו וגלנט בעיכוב סיוע הומניטרי בניגוד למשפט ההומניטרי הבינלאומי וכישלונם בסיוע הקלה בכל האמצעים העומדים לרשותם. נטען כי התנהגותם הובילה לשיבוש היכולת של ארגונים הומניטריים לספק מזון ומוצרים חיוניים אחרים לאוכלוסייה הנזקקת בעזה. ההגבלות האמורות יחד עם ניתוק החשמל והפחתת אספקת הדלק השפיעו גם באופן חמור על זמינות המים בעזה והיכולת של בתי חולים לספק טיפול רפואי.
בנוסף ציינו השופטים כי "החלטות המאפשרות או מגדילות סיוע הומניטרי לעזה היו לעיתים קרובות מותנות. הן לא התקבלו כדי למלא את מחויבויותיה של ישראל על-פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי או להבטיח שהאוכלוסייה האזרחית בעזה תסופק באופן הולם במוצרים נחוצים. למעשה, הן היו תגובה ללחץ של הקהילה הבינלאומית או בקשות מארה"ב. בכל מקרה, ההגדלות בסיוע ההומניטרי לא היו מספיקות כדי לשפר את גישת האוכלוסייה למוצרים חיוניים.
"יתר על כן, נמצא יסוד סביר להאמין כי לא ניתן היה לזהות צורך צבאי ברור או הצדקה אחרת תחת המשפט ההומניטרי הבינלאומי להגבלות שהוטלו על גישה למבצעי סיוע הומניטרי. למרות אזהרות ופניות שנעשו על-ידי, בין היתר, מועצת הביטחון של האו"ם, מזכ"ל האו"ם, מדינות, וארגונים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית לגבי המצב ההומניטרי בעזה, רק סיוע הומניטרי מינימלי אושר. בהקשר זה, הלשכה התייחסה לתקופה הממושכת של מחסור והצהרתו של נתניהו הקושרת את עצירת המוצרים החיוניים והסיוע ההומניטרי עם מטרות המלחמה.
"לפיכך, נמצא יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית לפשע המלחמה של הרעבה כשיטת לוחמה. בנוסף, נמצא כי קיים יסוד סביר להאמין שהמחסור במזון, מים, חשמל, דלק וציוד רפואי ספציפי יצר תנאי חיים המחושבים להביא להשמדת חלק מהאוכלוסייה האזרחית בעזה, אשר הביאו למותם של אזרחים, כולל ילדים, עקב תת-תזונה והתייבשות. על בסיס החומר שהוצג על-ידי התביעה המכסה את התקופה עד 20 במאי 2024, לא היה ניתן לקבוע שכל יסודות הפשע נגד האנושות של השמדה התקיימו. עם זאת, הלשכה כן מצאה שיש יסוד סביר להאמין שהפשע נגד האנושות של רצח בוצע ביחס לקורבנות אלה".
לפי השופטים, "על-ידי הגבלה מכוונת או מניעת אספקה רפואית ותרופות מלהיכנס לעזה, בפרט חומרי הרדמה ומכונות הרדמה, שני האישים אחראים גם לגרימת סבל רב באמצעות מעשים לא אנושיים לאנשים הזקוקים לטיפול. רופאים נאלצו לנתח פצועים ולבצע קטיעות, כולל בילדים, ללא חומרי הרדמה, ו/או נאלצו להשתמש באמצעים לא מספקים ולא בטוחים להרדמת מטופלים, דבר שגרם לאנשים אלה כאב וסבל קיצוניים. זה מהווה פשע נגד האנושות של מעשים לא אנושיים אחרים.
"בנוסף, נמצא יסוד סביר להאמין שההתנהגות האמורה לעיל שללה מחלק משמעותי של האוכלוסייה האזרחית בעזה את הזכויות הבסיסיות, כולל הזכות לחיים ובריאות, ושהאוכלוסייה הותקפה על בסיס נימוקים פוליטיים ו/או לאומיים. לכן מצאה שבוצע הפשע נגד האנושות של רדיפה".
לבסוף, השופטים העריכו שיש יסוד סביר להאמין שנתניהו וגלנט "נושאים באחריות פלילית כמפקדים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת התקפות מכוונות נגד האוכלוסייה האזרחית של עזה". בהקשר זה, נכתב, "הלשכה מצאה שהחומר שסופק על-ידי התביעה אפשר לה רק לקבוע ממצאים על שני אירועים שהוגדרו כהתקפות שכוונו במכוון נגד אזרחים. קיים יסוד סביר להאמין שנתניהו וגלנט, למרות שהיו להם אמצעים זמינים למנוע או לדכא את ביצוע הפשעים או להבטיח את הגשת העניין לרשויות המוסמכות, נכשלו לעשות כן".
ומה עושה הממשלה
רבות נכתב ודובר על הכישלון ההסברתי והמדיני של ישראל, שמצידה העריכה כי המצב ישתפר עם כניסתו של ממשל טראמפ ואנשיו הפרו-ישראלים. ואולם, רק לאחרונה עצר ממשל ביידן באו"ם החלטה נוספת במועצת הביטחון נגד ישראל, וריבוי שרי החוץ בשנה האחרונה - אלי כהן, ישראל כ"ץ וכעת גדעון סער, לצד הסמכויות הנרחבות שקיבל השר רון דרמר - בוודאי לא סייע לקשר רציף כלשהו של ממשלת ישראל עם ידידותיה בעולם.
סער ניהל אתמול שיחות עם מדינות רבות, אך עד כה ברובן הסתפקו בהצהרות כלליות נגד הצווים - ולא בהודעה חד-משמעית שלא יכבדו אותן. למעשה, עד כה היחידות מבין כל 124 המדינות החתומות על אמנת רומא שהודיעו שלא יכבדו את הצו הן ארגנטינה, פרגוואי והונגריה - לצד הסתייגות שהביעה בריטניה, ביקורת חריפה שהטיחו בצ'כיה ובאוסטריה, והתעלמות של גרמניה. בנוסף, סער ביטל את ביקור שר החוץ ההולנדי, אחרי שאמסטרדם הכריזה שתכבד את החלטת האג שנמצא בשטחה - חרף היותה של הקואליציה הנוכחית פרו-ישראלית. ראש האופוזיציה לפיד תקף אותו על כך ש"להחרים את העולם זו תגובה רגשית מובנת, אך זו לא הדרך לבנות מערכה מדינית" - ואילו סער השיב לו: "זה רק יפגע במערכה המדינית, סיימנו להוריד את הראש".
ואולם, נראה שבשבועות האחרונים העסיקו את הממשלה צרות אחרות: כך למשל, בשבת האחרונה, אחרי ירי הזיקוקים לעבר ביתו של נתניהו בקיסריה, הכריז שר המשפטים יריב לוין על רצונו לשוב ולקדם את המהפכה המשפטית. "הגיע הזמן שיינתן גיבוי מלא לשיקום מערכת המשפט ומערכות אכיפת החוק", הצהיר לוין, שמכהן גם כסגן ראש הממשלה. "לא היה צורך בירי פצצות התאורה לעבר ביתו של ראש הממשלה כדי להבין את חומרתן של האלימות המשתוללת והסרבנות מצד אלה המנסים לפרק את המדינה מבפנים".
בנוסף, עסקה הקואליציה בקידום חוק הפטור מגיוס לחרדים, למורת רוחם של רבים בציבורים המשרתים בצה"ל, ובמשבר סבסוד המעונות שיצר במכוון שר הרווחה והעבודה מש"ס יואב בן צור - ונראה שנפתר באמצעות פשרה שהציע בג"ץ.
נתניהו גם הספיק ליזום קידום חקיקת בזק להקמת ועדת חקירה פוליטית במקום ועדת חקירה ממלכתית, ועורר התנגדות במפלגתו. "לא יהיה לזה רוב בכנסת", אמרו אמש בליכוד. לפי ההצעה, במקום ועדה בראשות שופט, כמקובל כיום בחוק, תוקם ועדה שתורכב מנציג קואליציה ואופוזיציה, יחד עם גורמים נוספים ובהם דמויות ביטחוניות מוכרות, שתחקור את הכשלים. בסביבת ראש הממשלה חיפשו ח"כ שיוכל לקדם את ההצעה הפרטית ולגייס לה רוב, והגיעו לח"כ בועז ביסמוט, שהביע הסכמה. בהצעה המתגבשת נכתב כי כדי לאשר את החוק נדרש בכנסת רוב של 80 ח"כים, אולם בליכוד הבהירו כי אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, הם ינסו לחוקק אותו בלעדיה.
כל זה מתרחש בזמן ש-101 חטופים שנלקחו על-ידי ארגוני הטרור לרצועה ב-7 באוקטובר - וארבעה מהם עוד לפניו - עדיין נמקים במנהרות חמאס, ואנשיו של נתניהו חשודים שהרחיקו לכת בניסיון לסכל את הלחץ הציבורי לשחררם. לפי כתב האישום שהוגש נגד אלי פלדשטיין ונגד המילואים, השניים הדליפו מסמך סודי וסיכנו חשיפת מקורות מסווגים במיוחד - וזאת למרות שהוא בכלל לא היה רלוונטי, שכן בידי המודיעין היו מסמכים עדכניים בהרבה שסתרו אותו. המטרה הייתה, לפי האישום, לשנות את דעת הקהל בישראל אחרי רצח ששת החטופים - ויועצו של רה"מ, יונתן אוריך, אף כתב לפלדשטיין כי "הבוס מבסוט". על כך, טענה עינב, אימו של החטוף מתן צנגאוקר, על נתניהו להיחקר בפרשה גם כן.
ואולם, גורם בכיר מאוד במערכת הביטחון גילה אתמול כי בניגוד לטענת הממשלה בחודשים האחרונים, חמאס דווקא מעוניין בעסקה לשחרור עשרות חטופים מעזה. לדבריו, ההסכמה העקרונית של חמאס מבוססת על מתווה השלבים שהוסכם ביולי ונפל בשל הדלפות מגורמים מדיניים ישראלים.
למורת רוחם של אלו שחולקים עליו בתוך הממשלה ובצוות המו"מ, טען הגורם הביטחוני הבכיר כי "חמאס כעת בלחץ גדול, אבל לא נכנע וכן מעוניין להגיע להסכם, כאשר השלב הראשון יימשך 42 ימים שבהם תיעצר הלחימה". הבכיר, שאישר גם את הפרסום ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" על מגבלות צה"ל במיגור חמאס כל עוד הוא מחזיק בחטופים, הדגיש כי "צה"ל יכול וצריך להיות דורסני יותר מול חמאס - אבל אנחנו לא יכולים לסכן את החטופים שנותרו בחיים".
3 צפייה בגלריה
טראמפ. בישראל תולים בו תקוות באשר לחופש הפעולה נגד איראן
(צילום: Allison Robbert/Pool via AP)
הגורם הבכיר התייחס גם להתלבטות נוספת של ישראל, שבינתיים לא הוכרע לגביה - והיא תקיפת מתקני הגרעין של איראן - וטען כי בשלה העת והצטברו התנאים לכך. זאת לדבריו, אחרי שישראל פגעה קשות במערך הנ"מ המתקדם של איראן ו"בתעודת הביטוח" שלה הגובלת בישראל – חיזבאללה. "איראן מעולם לא הייתה חשופה לפגיעה כמו שהיא עכשיו", אמר. "הם איבדו יכולות הגנה מרכזיות ואיבדו את חיזבאללה. יש לכך הסכמה מלאה במערכת הביטחון לצד הכרחיות ואפשרות מעשית לסכל את הגרעין האיראני". שעות לאחר מכן, פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) גינוי נוסף לאיראן ש"לא משתפת פעולה" איתה - ודרשה שוב תשובות על שרידי אורניום שהתגלו באתרים שלא הוכרזו כאתרי גרעין.
באשר לצפון, אתמול חשפה סוכנות הידיעות רויטרס פערים מהותיים לכאורה בין ישראל ללבנון, שדורשת נסיגה מיידית של כל חיילי צה"ל - ולא תוך 60 ימים כפי שהציעה ארה"ב - לצד "זכות להגנה עצמית", שתמנע מישראל לפעול נגד חיזבאללה. הלבנונים, למעשה, דורשים לאכוף בעצמם את האיסורים על ארגון הטרור, ובהם אי-הכנסת נשק למדינה ואי-נוכחות בדרום לבנון, אחרי שכשלו בכך במסגרת החלטה 1701. עם זאת, למרות הדרישות החדשות של הלבנונים, בישראל מביעים אופטימיות מכך שהמגעים יבשילו "בקרוב".
על הרקע הזה, בישראל נערכים לכניסת ממשל טראמפ, ומקווים שיאפשר לישראל חופש פעולה גדולה יותר מול איראן מזה שנתן לה הממשל הנוכחי - שהתנגד לתקיפת מתקני הגרעין. בינתיים, בישראל מדברים על "חקיקה בקנה" בוושינגטון נגד האג, והיועץ לביטחון לאומי של טראמפ אף רמז לכך אתמול כשאמר שצפויה "תגובה תקיפה".
ואולם, ראוי להדגיש כי השופטים הוציאו את צווי המעצר על אף שידעו על כניסת הממשל החדש, ובזמן שגם הממשל הנוכחי הבהיר שהוא מתנגד בחריפות לצווי המעצר והזהיר את בית הדין מלפעול בכיוון. האבסורד הוא שעל אף שארה"ב אינה חתומה על אמנת רומא, נתניהו יתקשה לטוס אפילו אליה - שכן נתיב הטיסה לשם עובר דרך מדינות שלא יאפשרו ל"כנף ציון" לעבור במרחב האווירי שלהן. המשמעות היא שראש הממשלה יצטרך "לזגזג" כדי להגיע לארה"ב, ולא ברור עד כמה הדבר האפשרי.
ואולם, לכמה משרי הממשלה תוכניות גדולות כלפי הממשל - ובהן הצהרת בצלאל סמוטריץ' כי שנת 2025 תהיה "שנת הריבונות ביו"ש", והדחיפה שלו ושל רבים משרי הקואליציה לממשל צבאי ברצועת עזה והקמת התנחלויות, כביכול כאמצעי "לחץ על חמאס" להגיע לעסקה. בכך, נראה שהמלחמה בעזה, שהביאה עד כה לכמעט 2,000 הרוגים, תימשך עוד שנים ארוכות. כל זאת, כאמור, תחת חקירה מתמשכת של התובע בהאג, ומבלי שישראל הציגה עד כה תוכנית מדינית מסודרת ליעדיה - ובזמן שמאבק הלגיטימציה נכשל כישלון חרוץ.
פורסם לראשונה: 23:12, 21.11.24
