שרי (שם בדוי, כמו יתר שמות הנאשמים בכתבה) עשתה את מה שעשתה כי היא אוהבת דברים יפים. היא אוהבת כסף ומותגים, היא הייתה ילדת שמנת וחונכה שהכול מגיע לה. היא אהבה לפנק ולרכוש מתנות יוקרתיות לחברות שלה, אבל כשהחובות נערמו וכתב האישום נגדה הוגש, החברות האלו נעלמו. היופי והיוקרה איימו להתחלף בחומות בית הכלא. היא הבינה שהיא חייבת שינוי. למזלה, היא הגיעה לבית המשפט הקהילתי.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות קודמות במדור "ברומו של אולם":
זהו אולמה של השופטת אבירה אשקלוני, בבית משפט השלום בתל אביב. כאן קורה משהו אחר. פה התביעה, ההגנה, קצין המבחן והשופטת עושים יד אחת כדי להחזיר את העבריין או העבריינית למסלול. לספסל הנאשמים כאן מגיעים דווקא אלה שחזרו על העבירות שלהם שוב ושוב. אלו שנראים חסרי תקנה, מכורים, חייבים, מסובכים, אבודים. התנאי היחיד שהם חייבים למלא מבעוד מועד הוא הודאה וקבלה מלאה של האחריות לעבירות שביצעו.
2 צפייה בגלריה
באחד האולמות של בית משפט השלום מתרחש דיון שונה בתכלית מהמקובל בבתי משפט
(צילום: shutterstock)
כל הגורמים של בית המשפט הקהילתי תופרים יחד לנאשם חליפה ייחודית לו: תוכנית שיקום מקיפה, מעמיקה, אינטנסיבית ומשנת חיים, הכוללת גמילה מהתמכרויות אם יש צורך בכך, הסדר חובות, טיפול בעבריינות, בבריאות הנפש ומתן בדיקות שתן תקופתיות. פעם בשבוע הם פוגשים קצין מבחן שנכנס לקרביים של חייהם האישיים, מפקח על מצב התעסוקה שלהם ומלבד מה שהם אכלו לצהריים יודע עליהם הכול. פעם בשבועיים הם פוגשים בבית המשפט את השופטת אשקלוני. אין אף נאשם בהליך פלילי שרואה שופט בכזאת תדירות. חלקם ממתינים חודשים בין דיון לדיון, ואף שנים.
כאן, בבית המשפט הקהילתי, אם הנאשמים עומדים במלוא התוכנית, נשארים מחויבים לה, עומדים ביעדיה ובאמת עוברים שינוי, הם מקבלים כרטיס יציאה מהכלא. במקום מאסר בפועל, שהיה כנראה נגזר עליהם בגין העבירות שביצעו, הם נענשים בשל"צ (שירות לתועלת הציבור), בקנס, במאסר על תנאי ועוד – רק לא בשלילת החירות שלהם ובריצוי עונש מאסר בפועל.
זהו סרט נע. כל נאשם עולה בתורו לדוכן, ומתקבל בברכה חמה ופמיליארית מהשופטת אשקלוני. "מה שלומך?", היא שואלת ברוך את אבנר (שם בדוי), גבר בן 64 שמואשם בפריצות לדירות. "הכול יחסי", הוא עונה לה, שפוף. קצין המבחן של בית המשפט, גיא ארבל, קם על רגליו ופונה לשופטת: "לאחרונה הייתה איזושהי נסיגה, נפתח תיק נוסף ובדיקות השתן לא היו נקיות".
אבנר מרכין ראש. "גרמתי לנזק, אין לי מילים, אני מודה למי שמוכן לקבל אותי חזרה". "אבנר, פחות לדבר ויותר לעשות", דרשה ממנו אשקלוני. "זה הזמן לקחת את עצמך בידיים, לעשות מה שצריך, להשתלב ביחידה להתמכרויות ולהיות רציני ונחוש. כעת זה זמן המבחן, זמן האמת. קח את עצמך בידיים ותהיה נחוש להצליח. אני סומכת עליך שתעשה זאת". אבנר מודה לשופטת, לקצין המבחן, לתביעה, להגנה, לכל מי שרק ניתן – ויוצא, נמהר, מהאולם. לאן ילך מכאן? לא ברור. האם נאום המוטיבציה של השופטת ילווה אותו לשם?
הבאה בתור: רינת, סחר בסמים. היא מסיימת היום את התוכנית. עורך הדין שלה מקריא מכתב בשמה. היא מגיבה בעליצות נבוכה למשמע דברי ההלל של התובעת המשטרתית, עורכת הדין אילנית נחום. רק כאן, בקהילתי, אפשר לצפות במחזה יוצא הדופן הזה: המשטרה משבחת את העבריינית.
הלאה. תיק חדש. בחור צעיר, גדל גוף, ולצידו חברתו, צעירה בהירת שיער שלא עוזבת את ידו עד שהוא נקרא אל הדוכן. השופטת אשקלוני חופפת אותו על הנהלים, באמצעות הנאום הקבוע שהיא משמיעה באוזני החדשים. היא מסבירה את התנאים, הדרישות וההתחייבויות. "מי שינהג פה בבחינת 'נעשה ונשמע' – קורים כאן ניסים", היא מסכמת באופטימיות.
"אני יודע", עונה הצעיר. "ראיתי את הסדרה ב'כאן' ('צדק צדק תרדוף', דוקו בשלושה פרקים שתיעד את עבודת בית המשפט הקהילתי, מ"ש)". כולם צוחקים. "אולי הוא שתול של ההפקה", אשקלוני מתבדחת לקול הצחוק ההולך וגובר.
שרי יושבת כל העת על ספסל עץ בפינה, קרוב לקיר. היא בת 47, גרושה, אם לבת 27 וסבתא לשני נכדים. היא מטה אוזן לדיונים שלפניה, מחכה בשקט לתורה, כדי לקבל את גזר דינה. לבושה בגדי ספורט ממותגים, נקיים ומגוהצים. נעלי ריצה צבעוניות לרגליה. היא לא הטיפוס שרגילים לראות על ספסל הנאשמים בקהילתי. לא הלקוחה הטיפוסית של הסנגוריה הציבורית.
עם העובדות לא ניתן להתווכח: שרי היא עבריינית מרמה. היא ביצעה שורה ארוכה של הונאות בכרטיסי אשראי. פיזרה עשרות אלפי שקלים ברכישות של בגדים, נעליים, איפור ותרופות, וגם שכרה את שירותיה של מתקשרת. פעם מצאה ארנק ששכחה לקוחה אחרת בסניף "חצי חינם" בחולון. היא חגגה עליו. דקות אחרי שהארנק נפל בידיה, כבר בזבזה 4,835 שקל בכמה חנויות באזור. בהמשך משכה סכום של 6,000 שקל.
היא הורשעה בריבוי עבירות של הונאה, תחום שבו, באופן מסורתי, שולט בעיקר המין הגברי. בקלות יכולה הייתה להישלח לשנים ממושכות בכלא, אבל לפני שנתיים וחצי היא נמצאה מתאימה להליך בקהילתי. ההתחלה לא הייתה קלה. היא התגוררה בבית הוריה וסעדה את אביה החולה, שאליו הייתה קשורה מאוד, עד שמת. היא עצמה סבלה מבעיות רפואיות. עבודתה כאחראית גבייה בחברת אבטחה הופסקה, והיא לא הצליחה להתמיד בטיפול הקבוצתי לנשים שעברו על החוק. זה נראה היה אבוד.
אלא שדווקא אחרי מות אביה החל המהפך. בני משפחתה גירדו שקל לשקל כדי לממן עבורה טיפול פרטי במסגרת לעברייני מרמה והונאה. היא החלה לעבוד כסייעת לילדים בעלי צרכים מיוחדים ומצאה שם משמעות. במקביל היא התחילה ללמוד פסיכולוגיה ב"אוניברסיטה בעם", החלה לשלם את חובותיה והעיקול על חשבונה הוסר.
שרי התקדמה שלב אחר שלב בדרך לסיום מוצלח של התוכנית. כשהגיעה לשלב שלוש, הגיעו התובעת נחום והסנגורית, עו"ד טל לויטס מהסנגוריה הציבורית, להסדר בעניין העונש. שרי תבצע מאה שעות של"צ באריזת מנות מזון לנזקקים. היא תשלם קנס בסכום של 5,000 שקל ותפקיד עוד 4,500 שקל, כהתחייבות לבל תעבור עבירות דומות בשלוש השנים הבאות. בחצי השנה הקרובה תמשיך להיפגש עם קצינת המבחן שלה.
"עוד מעט תשכחי איך נראה האולם הזה", אומר לה קצין המבחן של הקהילתי, גיא ארבל, בשביעות רצון גלויה לעין. גם השופטת אשקלוני מרוצה, כשהיא מקריאה לה חלקים נבחרים מגזר הדין. "ברצוני לחזק ידי הנאשמת. היא הוכיחה לעצמה ולסובבים אותה שחרף העובדה שתקופה משמעותית בתהליך השתתפותה הייתה פחות אפקטיבית וידעה עליות ומורדות, היא בסופו של דבר התעשתה, הציבה את הדברים בסדר העדיפות הנכון, התגייסה לתהליך במלוא הרצינות והמחויבות והצליחה לערוך שינוי משמעותי בחייה. בטוחני כי אביה ז"ל גאה בה מאוד".
