החוקרת הישראלית אליזבט צורקוב (37), שמחזיקה גם באזרחות רוסית, נחטפה בסוף חודש מרץ בבגדד בירת עיראק אחרי שחזרה לביתה מבית קפה בשכונת קראדה בעיר. כך פורסם אמש (יום ד') ב״ניו יורק טיימס״, בדיווח שכלל פרטים חדשים על הפרשה שמעסיקה בכירים בישראל כבר כמה חודשים, ויצאה כעת לאור.
ריאיון עם צורקוב ב-2018
צורקוב, דוברת ערבית, נחטפה על ידי מיליציה שיעית פרו איראנית בשם "גדודי חיזבאללה" (שאינה קשורה ישירות לארגון הלבנוני), לאחר שהגיעה לעיראק במסגרת עבודת דוקטורט שהיא עושה מטעם אוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב.
עוד פורסם בכתבה שעליה חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, כי צורקוב עברה לאחרונה ניתוח חירום בגב בבגדד. שכונת קראדה שבה התגוררה לפי הדיווחים, נחשבת לחביבה על מבקרים מערביים, ועמוסה בבתי קפה, חנויות בגדים ושווקים. יש בשכונה כנסיות לצד מסגדים והאוכלוסייה מגוונת.
ההערכה בישראל היא שעניינה של צורקוב לא ייפתר בקרוב. אין צפי לשחרורה וניתן להעריך שישראל לא תנהל מו"מ ישיר ולא תשלם עבור שחרורה כמו במקרים קודמים של חטיפת ישראלים. בינתיים, רואים בממשלת עיראק אחראית לשלומה.
עם זאת, מאז היוודע בישראל על החטיפה, כמה ימים אחרי שקרתה, מתנהלים מגעים שקטים בנסיון להביא לשחרורה בכמה ערוצים ובהם מול ממשלת רוסיה, הממשל האמריקני וגורמים נוספים. בישראל רומזים שהתקבל אות חיים מצורקוב ואפילו נמסר שמצבה טוב.
ההודעה הרשמית
משרד ראש הממשלה פרסם אמש הודעה רשמית בעניינה שבה נכתב: "אליזבט צורקוב אזרחית ישראלית ורוסית, הנעדרת מזה מספר חודשים בעיראק, מוחזקת על ידי המליציה השיעית כתאאב חיזבאללה. אליזבת צורקוב עודנה בחיים, ואנו רואים בעיראק כמי שאחראית לגורלה ולשלומה. מדובר באשת אקדמיה אשר פקדה את עיראק, באמצעות דרכונה הרוסי, ומיוזמתה האישית לטובת עבודת דוקטורט ומחקר אקדמי מטעם אוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב. האירוע מטופל ע"י הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל, תוך דאגה לביטחונה ושלומה של אליזבת צורקוב".
גורם מדיני בכיר כינה את הגעתה לעיראק "תקלה חמורה", אך הדגיש כי ישראל עושה את כל המאמצים לטפל בה, כבכל אזרחית במצוקה. הוא הדגיש כי היא איננה סוכנת ישראלית.
מי את, אליזבט?
צורקוב עלתה לארץ כשהיתה בת 4 מסנט פטרסבורג. בתחילה התגוררה עם הוריה בקיבוץ אך לאחר מכן עברו לכפר אלדד שבגוש עציון. בהיותה בת תשע השתתפה צורקוב יחד עם שאר ילדי ההתנחלות בהפגנה המפורסמת בכיכר ציון נגד הסכמי אוסלו.
בעת שירותה הצבאי החלה צורקוב להיחשף לדעות אחרות. היא הכירה באמצעות הרשתות החברתיות פעילי זכויות אדם ערבים ועברה שינוי משמעותי בהשקפתה. לאחר שירותה הצבאי למדה יחסים בינלאומיים ותקשורת באוניברסיטה העברית לתואר ראשון, ולימודי מזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב ומדע המדינה באוניברסיטת שיקגו לתואר שני.
בשנים האחרונות היא דוקטורנטית בחוג למדע המדינה באוניברסיטת פרינסטון וחוקרת בפורום לחשיבה אזורית בישראל ובמכון ניוליינס בוושינגטון. היא גרה בתל אביב, אף שבאתר שלה צוין שהיא מתגוררת באיסטנבול.
לאחר השירות הצבאי, בשנים 2008-2006, עבדה כעוזרת של השר נתן שרנסקי. הוא סיפר ל-ynet: "אני מכיר אותה הרבה שנים. ברור שהיא לא מרגלת של אמריקה, רוסיה, או ישראל ובסך הכול עשתה עבודת מחקר אקדמית".
צנזורה במשך חודשים
בעבר קולגות שלה שאלו אותה אם אינה מפחדת לנסוע למדינות אויב, וצורקוב השיבה: "עשיתי ניהול סיכונים ואני נזהרת לא לנסוע למקומות מסוכנים". ואולם היא ביקרה במקומות כאלה, כמו מחנה בסוריה שבו הוחזקו נשות דאעש שאותן ראיינה. בעיראק הייתה 10 פעמים, לפי ה"ניו יורק טיימס".
"היא תמיד אמרה שהיא יודעת להסתדר", סיפרה חברת הכנסת לשעבר קסניה סבטלובה, שהייתה מיודדת עם צורקוב. "תמיד היא רוצה להגיע לחקר האמת דרך המחקר והיתה מוטרדת מהפרת זכויות. אם קורה משהו בעולם, בין אם זה בסוריה או ברשות הפלסטינית, היא היתה שואלת את עצמה מה אני יכולה לעשות".
החוקרת שבדרך כלל פעילה ברשתות החברתיות לא פרסמה פוסטים מאז 21 במרץ. האתר האמריקני קריידל דיווח שצורקוב נכנסה תחילה לאזור הכורדי בעיראק, ונחטפה מבית בשכונת קראדה בבגדד ב-26 במרץ.
ישראל באמצעות הצנזורה ניסתה למנוע את פרסום דבר חטיפתה אך אחרי הדיווחים בחו"ל, לא נותרה ברירה. "לנהל דבר כזה כשיש פרסום זה קשה שבעתיים בכל ממד שהוא", אמר גורם מדיני.
המשפחה
לדברי הגורם המדיני, מי שחטף את צורקוב עשה זאת "על רקע היותה זרה, רוסייה, ישראלית. הם ידעו בעקרון שהיא ישראלית. אנחנו בקשר הדוק עם המשפחה שלה מאז תחילת האירועים".
מטעם המשפחה פורסמה הודעה שחוזרת על המסרים של ישראל הרשמית. אחותה של אליזבט, אמה, סיפרה ל-ynet שהיא הייתה בבגדד כמה שבועות עד שאבד איתה הקשר. "יצרתי קשר עם כל מי שהיה נראה לי שיכול לעזור, אבל בינתיים רוב מה שאנחנו יודעים מגיע מהתקשורת". אמן של השתיים לא ידעה על החטיפה עד לפרסום הודעת לשכת ראש הממשלה, ונראה כי הקרובים ביקשו שלא להדאיג אותה.
"היא ממש לא בן אדם רעב פרסום, קשה לדמיין מה היא חושבת", הוסיפה האחות. "זה לא היה לחינם, הכול מגובה. היא ראיינה אנשים עם מחברת ביד ואז מעלה הכל, אולי יש לה איזה ריאיון או שניים שהיא לא הספיקה להעלות בגלל החטיפה".
קשר לאיראן?
ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי החטיפה העלתה חשש שצורקוב תועבר לאיראן, אך אין סימן שהדבר קרה. הפרשה, כך נכתב, מדגישה את הבעיה של שלטונות עיראק: לחלק מהארגונים שהפכו לכוחות הביטחון העיראקיים, יש קשר הדוק יותר לאיראן, וגורמי ביטחון אומרים כי "גדודי חיזבאללה" הוא הבולט שבהם.
אם חטיפת צורקוב תתברר כקשורה באופן הדוק יותר לאיראן, תהיה זו הידרדרות חמורה במלחמת הצללים הממושכת בין ישראל לאיראן ולשלוחיה במזרח התיכון.
"גדודי חיזבאללה" אינו קשור לארגון המוכר מלבנון, אך לפי הניו יורק טיימס מחובר מאוד למשמרות המהפכה האיראניים, ומוגדר על ידי ארצות הברית כארגון טרור. ב-2019 הוא אף ירה רקטות לעבר בסיס בעיראק וכתוצאה מכך נהרג אמריקני עובד חברת קבלן ביטחונית אמריקני. אירוע זה היה אחד מהגורמים להחלטה לחסל את מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני ב-2020.
הבעיה להשיג עסקה / רון בן ישי
הבעיה היא שאין מערך אינטרסים שיכול לשמש כבסיס לעסקה סיבובית עם החוטפים. הערוץ היחיד שנראה כבעל סיכוי קלוש הוא דרך ממשלת עיראק, שתיתן לבקשת האמריקנים משהו ל"גדודי חיזבאללה" (שחרור עצורים, נשק וכו׳) ובתמורה תקבל משהו מהאמריקנים.
מאז חיסול סולימאני, השפעת איראן על "גדודי חיזבאללה" מוגבלת מאוד. יורשו איסמעיל קאאני מנסה להתקרב אליהם ולא מצליח. כך שהערוץ הרוסי-איראני לא ממש יעיל.
"גדודי חיזבאללה" הוא אויבו של הארגון השיעי האחר, של איש הדת השיעי מוקתדא סאדר, שאותו צורקוב באה לחקור והוא מתנגד לדומיננטיות של איראן בעיראק. לכן היה אינטרס לאיראנים להסגיר אותה לכתאייב חיזבאללה. למעשה, הישראלית-רוסית נקלעה - יש שיאמרו בחוסר אחריות - למאבק בין שני הארגונים.
פורסם לראשונה: 23:22, 05.07.23
