ב-7 באוקטובר היה סא"ל סלמאן חבקה ממובילי כוח הפריצה והלחימה בבארי ואחת מדמויות ההצלה והשחרור של אחינו ואחיותינו הנצורים בקיבוץ. בראיון עימו אחר כך אמר: "כוחנו באחדותנו. אין לנו ברירה אחרת". כעבור שלושה שבועות הוא נהרג ברצועת עזה, מותיר אחריו אישה ופעוט בן שנה וחצי. חבקה היה אחד מארבעה קצינים ולוחמים דרוזים שנהרגו מתחילת הקרבות באמונה שלמה במחויבותם לשמור על מולדתם ומתוך הזדהות מוחלטת עם המדינה והחברה שבה. כאלה אנחנו הדרוזים. בשר מבשרן.
בשש לאחר המלחמה יחזרו החיילים הדרוזים אל בתיהם בכפרים וימצאו הודעות קנס המחכות להם בגין בנייה לא חוקית בהתאם לחוק קמיניץ. 4,000 דוחות כאלה – בני מאות אלפי שקלים כל אחד - בגין בתים שנבנו על אדמות פרטיות, אולם לא זוכים לאישור משום שהחוק לא מאפשר תוכניות מתאר ועתיד לבנינו בכפרים הדרוזים. אתם מוזמנים לקרוא על כך כאן.
כדי להוסיף ולזרות מלח על פצע העלבון נחקק ב-2018 חוק הלאום, שהפך את הדרוזים לאזרחים סוג ב' – כרגע באופן דקלרטיבי, ובהמשך מן הסתם גם באופן מעשי. את הזעם ראינו כבר לפני כמה חודשים, בפרשת הטורבינות, בדרג המנהיגותי הכי בכיר. זה היה אירוע חריג בעדה הדרוזית, השומרת כעיקרון ברזל על הבעת נאמנות וממלכתיות בכל מחיר. אז אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
במקביל לנאמנות המוחלטת, וההתייצבות ללא עוררין בשעת מלחמה, מתלהט ומתחדד הכעס על כך שצעירינו טובים דיים כדי למות בעד ארצנו, אבל לא נחשבים ראויים לשוויון זכויות והזדמנויות כדי לחיות כמו האוכלוסייה היהודית. איכשהו, חובת ההוכחה במשוואה הזאת תמיד מונחת עלינו. לכן את המושג "ברית דמים" החלפנו בברית החיים: אנו לא טובים רק כדי למות. אנו רוצים עתיד במדינה. גם לנו אין לנו ארץ אחרת.
קופטאן חלביהילה כלפוןהצעירים הדרוזים מבקשים להיות כמו בני גילם היהודים: לבנות את בתיהם ולגדל את משפחותיהם בצביון האופייני למסורת הדרוזית. אנו מצפים מממשלות ישראל לכבד את המסורת שלנו לפחות כמו שאנו מכבדים את המסורת היהודית והישראלית. צעירי העדה – בין אם חזרו משדה הקרב ובין אם לאו - ראויים להיות זכאים לבתים, לחינוך והשכלה המזניקים אותם למציאות מקצועית מעודכנת, לפריצת גבולות תעסוקתית ולהשתלבות בתעשיות הטכנולוגיה וההייטק.
חוק קמיניץ וחוק הלאום הם נעיצת פגיון בליבנו, עוול שממשלת ישראל טרם השכילה להכיר באיוולתו ולתקן. כן, אנחנו נתגייס מיידית וללא היסוס למלחמות ואף נשלם בדם, אבל אנחנו טובים לא רק לסיפורי אחדות תחת אש. חיינו, כבודנו ועתיד הדורות הבאים של ילדינו חשובים לנו יותר מכל. האם הממשלה תתקן את החקיקה המפלה בין דם לדם?
- קופטאן חלבי הוא מייסד המרכז לקידום החייל הדרוזי המשוחרר. היה חברו הקרוב של סא"ל סלמאן חבקה ז"ל, שנהרג בלחימה ברצועת עזה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
