לפני כמה שנים הכנתי כתבה שבמסגרתה גרתי וישנתי שבוע במעון לנשים מוכות. היו שם נשים מכל הסוגים: הייתה מיליונרית שבאה מווילה שבה משפילים אותה על בסיס יומיומי, הייתה אישה שהייתה פעם נרקומנית הומלסית עד שגבר בא והציל אותה עאלק, כי אצלו היא הפכה לשק איגרוף. חששתי שלא אעז לשאול אותן שאלות קשות, אבל היה לי קל מאוד לדבר איתן. הן היו חכמות, מקסימות, היה גם הומור שחור. המציאות כל כך שונה מהאילוסטרציה של בנק התמונות. והנה מה שלמדתי מהשיחות: כולן, אבל כולן, שנאו להיות במעון. חלקן גם פעם רביעית.
המעון היה יפהפה, מטופח, עם גינה גדולה. אבל הנשים בכל זאת שנאו להיות שם. הילדים נעקרו במכה מהגן שלהם ומהחברים, הם נדנדו לאימהות ושאלו מתי חוזרים הביתה. הנשים התגעגעו לעבודה שלהן. תארו לכם שפתאום אסור לכם לצאת ולהתפרנס, כמה חששות יש מליפול לעוני. הן התגעגעו לבגדים שלהן, למיטה, לחברות.
מה שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עשה השבוע כשביקש לדחות את ההכרעה בחוק האזיקונים הוא לא פחות מחטא. הגיע הזמן שעבריין שמכה נשים יהיה זה שישלם מחיר, שהוא זה שיצטרך להסביר לילדים למה אבא מוגבל בתנועה. בשבוע שעבר נפגש השר לדון בחוק עם ארגוני נשים וגברים, בשם האיזון. ארגוני הגברים הציעו לו מתווה שלפיו האזיקון יונח רק על מי שבעברו שתי הרשעות קודמות.
רק הבחינה של מתווה כזה היא בלתי נתפסת. שתי הרשעות הן שתי תלונות, שהן פעמיים שבהן הבעל גילגל אותך מכל המדרגות, שפך עלייך את כל שקית הזבל מהפח, בעט בך בצלעות ואנס אותך. אחרת עוד אפשר להסתיר, את רגילה להסתיר. התלונות הן הפעמים שהיו כל כך זוועה, עד שהבנת שבפעם הבאה את מתה. מתברר שמבחינת בן גביר, כדי להיות זכאית להגנה אישה צריכה לעבור פעמיים גיהנומיות כאלו, למצוא את האומץ בליבה להתלונן, לעבור את המשפט ולהתפלל להרשעה. רק אחרי פעמיים של מסע כומתה נפשי וגופני מחריד, אולי ורק אולי ינסו לטפל בתוקף שלה.
דנה ספקטורצילום: אביגיל עוזיבפעם הבאה שהשר יתעצבן על המשטרה שלו שהיא פחות אלימה ממה שהייתה בהפגנות החרדים, שייזכר באלימות הכי לא מאוזנת שיש. זו של גבר מול אשתו. זו שבגללה לא הוא יושב במעון מגודר עם אינטרקום, אלא היא.
הוא גם בוחן הצעה לקדם חקיקה נגד נשים שמגישות תלונות שווא נגד בני זוגן. אני מבינה שהוא חושש מהטרלול הפרוגרסיבי, אי אפשר שנשים יהיו קדושות ומעל החוק. אני מסכימה גם שתלונות שווא מצד נשים במשפטי גירושין הן מכה שחייבים לטפל בה. אבל שם, במעונות, יושבות גם מצביעות שלו, בטח לא שתולות של נעמת. אחת מהן צולעת כי בעלה שפך עליה שמן חם אחרי שהיכה אותה. איזון נהדר.
- דנה ספקטור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
