קארים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ביקש אתמול (שני) להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ושלושה מראשי חמאס – יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה ומוחמד דף. הוא מאשים את החמישה בפשעי מלחמה.
אם השופטים בהאג יאשרו את בקשתו של התובע יצטרפו נתניהו וגלנט, ושלושת הבכירים בחמאס, לרשימה המפוקפקת של מנהיגים שמבוקשים על-ידי בית הדין.
ולדימיר פוטין: בית הדין בהאג הוציא במרץ 2023 צו מעצר נגד נשיא רוסיה, והאשים אותו בגירוש לא חוקי של מאות ילדים מאוקראינה לרוסיה - עבירה שאותה הגדיר כפשע מלחמה. הקרמלין טען כי צו המעצר נגד פוטין חסר משמעות, והכחיש שוב ושוב את הזוועות שמיוחסות לצבא הרוסי מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. צו המעצר נגד פוטין הוצא כשחאן משמש בתפקיד התובע הראשי.
פוטין הפך לנשיא השלישי שמבוקש על-ידי בית הדין בהאג במהלך כהונתו. שני המנהיגים הקודמים היו הרודנים עומאר אל-באשיר, שליט סודן לשעבר, ושליט לוב מועמר קדאפי - שנרצח על-ידי ההמון לפני יותר מעשור. למרות צו המעצר פוטין יצא מגבולות רוסיה - אך ביקר בעיקר במדינות שאינן חברות בבית הדין: סעודיה, קירגיזסטן ואיחוד האמירויות. כשפוטין נדרש להגיע לדרום אפריקה, שם התקיים כנס של המדינות שחברות בארגון ה-BRICS, הוא לא עשה זאת. דרום אפריקה חברה בבית הדין, והנשיא חשש מאפשרות שייעצר.
כל אחת מ-124 המדינות החברות בהאג מחויבות בעיקרון ליישם את צווי המעצר, אם אחד המבוקשים מגיע לשטחן. ארה"ב, כמו ישראל, אינה חברה בבית הדין – לכן לא תהיה מחויבת לעצור במידת הצורך את נתניהו או גלנט. עם זאת, הביקורים של השניים במדינות שחברות באיחוד האירופי עלולים להיות מסוכנים יותר עבורם.
באשר לראשי חמאס - לא ידוע היכן נמצאים סינוואר ודף. הנייה, ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור, חי בקטאר ומגיע לעיתים קרובות לטורקיה. קטאר וטורקיה אינן חברות בבית הדין.
עומאר אל-באשיר: בית הדין הוציא צו מעצר נגד עומאר אל-באשיר ב-2009, כשעוד שלט בסודן, והאשים אותו ברצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בחבל דרפור – שם לפי ההערכות נהרגו כ-300,000 בני אדם ויותר מ-2 מיליון איש נעקרו מבתיהם.
למרות צו המעצר יצא אל-באשיר מסודן ואף ביקר במדינות שחברות בהאג, בהן ירדן ודרום אפריקה. באשיר וחלק מבעלי בריתו נכלאו בסודן אחרי ההפיכה ששמה קץ לשלטונו ב-2019 – אך מעולם לא נשלחו להאג. אשתקד הודיע צבא סודן שהוא הועבר מהכלא לבית חולים צבאי.
ג'וזף קוני: מנהיג ארגון המורדים LRA מאוגנדה מבוקש בהאג כבר מ-2005. השנה, בצעד חסר תקדים, החליטו השופטים בהאג לתובעים לקיים דיון על האישומים נגד קוני בהיעדרו. התובעים מאשימים אותו ב-36 עבירות של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות - כולל מעשי רצח ואונס.
סייף אל-איסלאם קדאפי: בשנת 2011 הוציא בית הדין בהאג צו מעצר נגד מועמר קדאפי, שליט לוב דאז, ובנו סייף אל-איסלאם. בשלהי 2011, שנת "האביב הערבי", נלכד הרודן ונרצח על-ידי המון זועם. ימים ספורים אחרי שאביו נהרג, סייף אל-איסלאם נלכד על-ידי לוחמים - והוחזק בשבי עד 2017, אז שוחרר במסגרת חנינה. אחרי שחרורו ניסה בנו של קדאפי להתמודד בבחירות לנשיאות לוב. הבחירות שהיו אמורות להתקיים ב-2021 נדחו, ומאז לא התקיימו בחירות חדשות.
מי שייצג את סייף אל-איסלאם בעניינו בהאג היה התובע הראשי חאן. הוא מילא את התפקיד במשך קצת יותר משנה, עד שפרש ב-2018. שלוש שנים לאחר מכן הפך לתובע הראשי בבית הדין.
במסגרת פעילותם של בתי הדין בהאג (בית הדין הפלילי אינו היחיד) הורשעו בעבר כמה מנהיגים ומפקדים בפשעי מלחמה: ב-2012 בית משפט מיוחד של האו"ם הרשיע את צ'רלס טיילור, שהנהיג בעבר את ליבריה, בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. גם אותו ייצג התובע הראשי חאן. הוא נשפט למאסר עולם.
בשנת 2006 מת במעצר שליט יוגוסלביה לשעבר, סלובודן מילושביץ', בעודו ממתין לסיום משפטו בבית הדין הבינלאומי לצדק. הוא הואשם ברצח עם ובפשעים נגד האנושות. שנתיים לאחר מכן נעצר רדובן קרדז'יץ', מנהיג הסרבים בבוסניה. כעבור עשור נגזר עליו מאסר עולם, על חלקו ברצח העם בסרברניצה, בטבח שבו נרצחו כ-8,000 מוסלמים. שלוש שנים לאחר מכן נתפס מפקד הצבא שלו, רטקו מלאדיץ'. ב-2017 נשפט למאסר עולם בהאג.