מדינה בהמתנה - זוהי המציאות הישראלית. ההערכות הן שחיזבאללה יתקוף והוא רק מחכה לשעה הנכונה שנשענת על המשוואה - או חטופים או הסלמה. מעבר לחרדה לגורל החטופים והרצון בקרב רוב הישראלים (כך על פי הסקרים) שהם יחזרו לביתם - ניצבים בישראל מול מציאות בלתי הגיונית על גבול ההזויה. אם יש משהו גרוע יותר מאסון הוא ההמתנה לאחד כזה, אי הוודאות מתי, איך ובאיזו עוצמה הוא יתרחש.
תחושת חוסר ודאות היא לא מהאהובות עלינו. נראה שהרבה מחקרים מסכימים על דבר אחד: המתנה בחוסר ודאות היא הדלק לחרדה. אנחנו רוצים וצריכים לדעת מה הולך לקרות בטח כשמדובר באירוע שכולל ירי טילים .
ישנו מושג מעניין שנקרא "הימנעות מאי ודאות" הבוחן את היכולת של מערכת החברתית ושל אוכלוסייה להרגיש בנוח וסובלנות למול מציאות של חוסר ודאות ולמצבים שאינם בשליטה מלאה . כן, הדבר הזה נמדד ויש מספרים. גם ישראל ברשימה, וכמו שצפיתם ישראל לא נלהבת גדולה של מצבים חסרי ודאות, והיא מוגדרת כזו שתנסה להימנע ממצבים כאלה.
ישראל צריכה להיות מדורגת גבוה בטבלה של "הימנעות מאי ודאות" מאחר שהיא חיה מציאות לא שפויה ובלתי ניתנת לשליטה מאז השבעה באוקטובר . כאן אין פוליטיקה וחוסר הסכמה כולנו היינו רוצים להימנע מסימני השאלה בנוגע להסלמה.
עד כמה אנחנו לא סובלים חוסר ודאות? רוב האנשים מעדיפים לדעת שהם עומדים לקבל שוק חשמלי מאשר לא לדעת מה עומד לקרות.
מחקר נתן לאנשים לשחק במשחק מחשב שבו נחשים מוסתרים מתחת לאבנים. בכל פעם שאתה מוצא נחש אתה מקבל מעין שוק חשמלי. עם הזמן יכלו אנשים לדעת באילו אבנים מסתתר תחתן נחש, וכך היה להם מושג ומידע לגבי חלקן. החוקרים בחנו את תגובת הלחץ של האנשים כאשר הם יודעים שהם הולכים לקבל שוק וכאשר אין להם מושג איך ומתי . רמת החרדה והלחץ הייתה גדולה היכן שלא הייתה להם יכולת לדעת. כשלמשתתפים לא היה מידע אם יש נחש מתחת לאבן הם הזיעו יותר והאישונים שלהם התרחבו.
יש שיגידו שהלא הנורמלי הוא הנורמלי החדש של מדינת ישראל ויש בזה אפילו דבר מחשל .. זוהי הנחה ואולי הסבר מעודד שאנחנו נותנים לעצמנו כמנגנון הגנה, מעין שכנוע עצמי, כי אם נהיה כנים אין לנו באמת הרבה ברירה
מחקר דומה על שוק חשמלי מצא שאנשים ובעיקר גברים מעדיפים לשבת בחדר ולתת לעצמם שוק חשמלי, מאשר לשבת לבד בלי לדעת מה עומד לקרות. עצם הישיבה והאזנה למחשבות של עצמנו ולדאגות הנוצרות מתוכן, יכולה להיות מלחיצה יותר משוק חשמלי שאנחנו נותנים לעצמנו.
יש שיגידו שהלא הנורמלי הוא הנורמלי החדש של מדינת ישראל ויש בזה אפילו דבר מחשל .. זוהי הנחה ואולי הסבר מעודד שאנחנו נותנים לעצמנו כמנגנון הגנה, מעין שכנוע עצמי, כי אם נהיה כנים אין לנו באמת הרבה ברירה.
דנה פאן לוזוןצילום: ניר קידרמה באמת ההשלכות של המציאות הזו גם כאן אין לנו דרך לדעת בטח לא בטווח הקצר. כמו שנזקקת ועדת חקירה על מנת להבין מה קרה גם כאן בשבעה באוקטובר - נצטרך גם לחקור מה קרה לנפש שלנו במציאות שכזו שהיא בלתי סבירה.
אחד המחקרים של חיים בחוסר ודאות הראה כי ללמוד לחיות בחוסר ודאות מצריך הישענות גבוהה על העבר וזניחה מלאה של מושג היציבות. לצפות לבלתי צפוי ולהגביר את המסוגלות ללמוד מאסונות. בקצב הזה של האסונות, לא בטוח שזה מה שהיינו רוצים כי אנחנו משאירים אבק לשאר המדינות.
הכותבת בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית פוליטית ותואר ראשון בפסיכולוגיה, תקשורת וכלכלה. מנחה את הפודקאסט "ביחד ננתח" מאת האוניברסיטה הפתוחה
