על רקע טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, נפתחת הבוקר (ראשון) באיחור של חודש וחצי שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות. שוחחנו עם נשיאי האוניברסיטאות בישראל ושמענו מהם על האתגרים הייחודיים שעומדים לפתחם הבוקר ונובעים מהמצב הביטחוני המיוחד: 55 אלף סטודנטים עדיין משרתים במילואים, המתיחות המורגשת ביחסי סטודנטים יהודים וערבים בקמפוסים, וגם החשש הגובר מפגיעה משמעותית בקשרים, בקבלת תקציבים ובשיתופי פעולה מחקריים עם אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים בחו"ל.
"מאז החלה הלחימה, המחקר הואט באופן משמעותי וכך גם שיתופי הפעולה הבינלאומיים", אמר פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות. "הנזק הוא אדיר, ולצערי אנחנו נסבול מההשלכות שלו שנים קדימה. אבל יש גם נקודת אור: כשאני מסתכל כחוקר ויזם על אנשי הסטארט-אפ ניישן שהתגייסו בהתנדבות למצוא פתרונות מהירים למשבר בו אנחנו נמצאים, אני נמלא גאווה. יום אחד כל אלה יהפכו למחקרים פורצי דרך. זה הייחוד שלנו כמדינה, ומה שיגרום לנו גם הפעם לצאת מהשבר הגדול".
פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, עסק גם הוא במצבה של ישראל בקרב מוסדות אקדמיים בעולם: "אנחנו האוניברסיטה הישראלית הראשונה לבקר פומבית את הרווארד וסטנפורד על גישתם המוטה כלפי ישראל במלחמה. כמוסד ישראלי, לא נסבול כל רמז לאנטי-ישראליות או אנטישמיות. מצד שני, זכינו להבעת תמיכה ממוסדות וקולגות בחו"ל". השבוע תגיע לאוניברסיטה משלחת תמיכה גדולה מאוניברסיטת Penn, שנשיאתה התפטרה לאחר השימוע המביש בקונגרס במהלכו סירבה לומר שקריאה אנטישמית נוגדת את כללי ההתנהגות של האוניברסיטה.
"בשבועות הקרובים ייכנסו בשערי האוניברסיטה אלפי סטודנטים, חלקם חיילי וחיילות מילואים, הנלחמים בגבורה מזה חודשים בארגוני הטרור חמאס בדרום וחיזבאללה בצפון", הוסיף כהן. "האתגר לפתחנו עצום: לדאוג לספק לכל אלה המשרתים במילואים את התנאים הנדרשים להצלחה אקדמית. לספסל הלימודים ישובו, לצד המילואימניקים, חרדים, אתיופים, ערבים ממזרח ירושלים ומצפון הארץ, דרוזים ועוד. זהו מפגש מורכב גם בימים של שגרה, בטח ובטח בימי מלחמה".
5 צפייה בגלריה
מימין: הפרופסורים אשר כהן, אריה צבן, אריאל פורת ודניאל חיימוביץ
(צילום: איגור פרברוב, יורם רשף, באדיבות אוניברסיטת תל אביב, דני מכליס)
גם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מתמודדים עם מתיחות דומה. פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא האוניברסיטה ש-89 מחבריה - אנשי סגל, סטודנטים ובני משפחה מדרגה ראשונה - נפלו או נרצחו, עסוק גם הוא באוכלוסיות השונות והמגוונות בקמפוס. "אסור לנו לרדד את השיח ולדון ביחסי יהודים-ערבים ללא המורכבות הטמונה בתוך כל קהילה בפני עצמה. במיוחד בנגב, כאשר גם בדואים, חלקם ממשפחת אוניברסיטת בן-גוריון, נחטפו ונרצחו בטבח. זו מורכבות שחייבים להבין ולהתייחס אליה. אנו בהיערכות מוגברת, עורכים מעגלי שיח לכל אוכלוסייה בנפרד ומעגלי שיח חוצי-אוכלוסיות, במטרה להציף את החששות ואת הנושאים המורכבים וללבן אותם".
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, אמר כי אין ספק שהמתיחות בחברה הישראלית עשויה לזלוג גם לקמפוס. "מזה שבועות שאנחנו נערכים להרגעת הרוחות ולמניעת עימותים בקמפוס בין יהודים וערבים, ימין ושמאל. נפגשנו עם נציגי סטודנטים מכל גווני הקשת הפוליטית וביקשנו מכולם לשמור על איפוק, לגלות רגישות איש כלפי רעהו, ולשמור על הבית המשותף שלנו: האוניברסיטה. הבהרנו לכולם שגם בימי מלחמה לא מושעית הדמוקרטיה, ולכן חופש הביטוי בעינו עומד. אך חופש זה אינו מוחלט, והוא עשוי לסגת בפני שיקולים של ביטחון ושמירה על שלום הציבור".
גם באוניברסיטת חיפה קיימו שיחות עם סטודנטים יהודים וערבים לקראת החזרה לספסל הלימודים. פרופ' רון רובין, נשיא האוניברסיטה, סיפר כי בשבועות הראשונים לפתיחת הסמסטר עשרות חברי סגל וסטודנטים יסתובבו בקמפוס לבושים בחולצות עם הכיתוב "חוזרים ללמוד ביחד" בעברית ובערבית, וישמשו אוזן קשבת לסטודנטים הזקוקים לכך. לדבריו, ההתנגדות לישראל בקרב הקמפוסים בארה"ב אינה מייצגת. "גם בקרב תורמים וידידי האוניברסיטה גילינו דווקא יותר פתיחות וקשב. הצלחנו לגייס במהירות יחסית סכומים גבוהים עבור מלגות לחיילי המילואים", אמר.
פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, אמר שכמו בכל המדינה - היחסים בין יהודים וערבים עברו טלטלה בעקבות המלחמה. עם החזרה ללימודים, יישבו יחד בכיתות סטודנטים יהודים וערבים, משרתי מילואים, סטודנטים שחוו אובדן של בני משפחה או חברים, וכאלה שפונו מבתיהם. "אנו צופים שיהיו כאלה שיתקשו לחזור לשגרת לימודים. ההוראה בכיתות מגוונות שכאלה, בתקופה רוויית מתחים זו, מצריכה הכנה והדרכה ייעודית של סגלי ההוראה. השקענו משאבים רבים בהיערכות לחזרה לקמפוס ובשיקום מרקם החיים המשותף, ואנו מקיימים הכשרות להוראה בכיתות מגוונות, סדנאות הכנה לצוותי המעונות, קבוצות שיח משותפות והכשרת חונכים".
הטכניון, אגב, נענה לבקשת צה"ל, דחה בשבועיים את הפתיחה ומחכה לשחרור המילואים. בנוסף, הטכניון נערך לקליטת סטודנטים וחברי סגל יהודים מרחבי העולם, הנתונים תחת איומים ומחפשים מקלט אקדמי בישראל.
5 צפייה בגלריה
מימין: הפרופסורים אורי סיון, ליאו קורי, אהוד גרוסמן, רון רובין ואלון חן
(צילום: ניצן זוהר, תומר יעקובסון, באדיבות אוניברסיטת אריאל, באדיבות אוניברסיטת חיפה, אקסל גריש)
פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, מתאר כי יותר מ-50 אחוזים מהסטודנטים והפוסט-דוקטורנטים הזרים אשר עזבו את הארץ מיד עם תחילת המלחמה - כבר חזרו לקמפוס. "זו מגמה שאנו מקווים שתימשך, מאחר שיש לה חשיבות עליונה ליכולת שלנו להמשיך ולקיים מחקר מדעי בנפח זהה לזה שלפני המלחמה". לדבריו, שיתופי הפעולה המחקריים עם עמיתים בחו"ל נמשכים ללא הפרעה ממשית על אף המצב, וגם המימון המגיע מקרנות בינלאומיות נמשך באופן סדיר, אך הוא בכל זאת מודאג מהסנטימנט. "יש חשש שהדברים יחלחלו וישפיעו בעתיד הלא-רחוק על הרצון לשתף פעולה עם חוקרות וחוקרים בישראל, בין אם במחקר עצמו ובין אם בהזמנות להשתתפות בכנסים. יש גם חשש שחוקרות וחוקרים זרים יימנעו מלהגיע לחקור בארץ, מה שעלול לפגוע בהטרוגניות של המדע ולהפוך אותו להרבה פחות מגוון ועשיר".
נשיא אוניברסיטת אריאל, פרופ' אהוד גרוסמן, אמר כמו שאר נשיאי האוניברסיטאות כי האוניברסיטה "מחויבת למשרתי המילואים ולכך שיוכלו לסיים את שנת הלימודים במועד". לדבריו, "לאורך השנים הצלחנו לייצר מרחב למידה סבלני ובטוח למגוון אוכלוסיות, ואני בטוח שעל אף החששות הטבעיים שעולים בצל המלחמה נצליח לשמור על מרקם עדין זה גם עכשיו. חלק משמעותי מכוחה של האוניברסיטה ושל האקדמיה כולה, טמון ביכולת להביע ולהכיל דעות שונות ולייצר שיח רב-גוני. יחד עם זאת, נעמוד על המשמר ולא נסכים לקבל שיח פוגעני או מסית כנגד פרט או קבוצה".
פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה, אמר כי הם מחויבים לעשות כל שניתן כדי לצמצם את הפגיעה בלוח הזמנים האקדמי ולסייע למשרתי המילואים להשתלב בחזרה בלימודים. "שאלה שמעסיקה אותנו בתקופה הזו נוגעת להשלכות של המצב הפוליטי-ביטחוני על הקשרים שלנו עם מוסדות ברחבי העולם. קשרים אלה חיוניים לקיום מערך מחקר מצטיין. אנו עדים זה מספר שנים לתופעות שונות של סירוב - מפורש או מובלע - לפניות שלנו. ברגע זה אנו נדרשים לפעולה נמרצת להבנת ממדי התופעה ולהתמודדות איתה", אמר.
